בס"ד תשרי ה'תשמ"ז.
אל מע"כ ידידי הרב יואב מהאצרי הלוי שליט"א, עמנואל:
באשר נדרשתי מכת"ר אודות מנהג קירוי ההלל הנהוג אצלינו, אם זה גם בימים שאין בהם נטילת לולב כגון בשבת, הנני להשיב בקצרה מפני נחיצות הזמן שאין חילוק בדבר ולעולם מנהגינו לאמרו בקירוי כל זמן שאומרים ההלל בשלימותו. הוא הדין והוא הטעם לכולם. חוץ מהלל דלילי פסחים בבית הכנסת, שאעפ"י שאין מדלגין אין מקרין, במקומות שנוהגים לאמרו אז, וכמש"ש מהרי"ץ שקורין אותו יחד הש"צ והקהל כקרית שמע. והוא עפ"י לישנא דמתניתין סוטה דף כז: כקוראין את ההלל וכו' ר' נחמיה אומר כקורין את שמע, וכדמפרש בגמ' שם דף ל: שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו ע"ש]. וכן הוא בימי החנוכה שאומרים בקירוי:
ומתבאר כן בהדיא להמעיין בדברי הרמב"ם פ"ג מהלכות חנוכה, וכן מפורש בעץ חיים למהרי"ץ חלק ב' דף ל"ו ע"ב שכתב אגב דבריו בזה"ל, ואל עניין וכוונה זו אנו אומרים הללויה קכ"ג פעמים ביום טוב וחנוכה ע"ש. הרי ברור שאין חילוק. וכל הימים טובים בכלל. חוץ משביעי של פסח שקורין ההלל בדילוג], וכל ימי חול המועד סוכות בכלל, שקורין אז הלל שלם, שהרי גם חוה"מ מקרא קדש איקרי, ושייך בהו נמי פנימיות העניין
אשר גלה סודו מהרי"ץ שם למה קבעו לענות קכ"ג הללויה כנגד שנותיו של אהרן דווקא, כי קודש רמוז באבא עילאה וכן כהן גדול וכו'. וא"כ מה שכתב מהרי"ץ יו"ט, ברור דלאו דווקא יו"ט. ולאו למעוטי חוהמ"ע אתא, אלא למעוטי ראשי חדשים. מה גם דאשכחן דחוה"מ נקרא נמי יו"ט, כיעויין בתשו' הרשב"א חלק ה' סימן רט"ו, ובהגהות רחמים לחיים שם באורך. וברבינו חננאל והמאירי סוכה דף כט:, ודעת תורה למהרש"ם או"ח סי' תרס"ח]. אין זה שייך לנענועי הלולב כמו שיש סוברים שדווקא כשיש לולב אז מקרין, כדי שיוכלו לנענע אז. וגם לא כמו שמתבאר מלשון רס"ג בפירושו לישעיה סימן ב' שדווקא בפסח עונין הללויה אחר כל פסקא ע"ש, וגם אינו מובן טעמו מאי שנא פסח ומניין לו:
וכן הוא מנהגינו פשוט ומפורסם בנוסח בלדי עוד מתימן, וגם בשאר בתי כנסיות המדקדקים במנהגים, ועל צבא תהילתם בית הכנסת של גאון עוזינו מהרי"ץ זצוק"ל, וכמו שמבואר גם כן בתכאליל כתיבת יד והנדפסים מהם, ועל פיהם. ויש אמנם בתי כנסיות אף שהם מתפללים בנוסח בלדי, מ"מ אומרים אז שלא בקירוי אלא כל הקהל יחד כבימים שקורין ההלל בדילוג כפי ששמעתי, אבל ברור ששינו בזה מהמנהג הקדום מטעמים ידועים שאין המקום כאן לבארם. ועיין לעיל סימן נ"ג]. וכל שכן האידנא בארץ ישראל שממהרים למלאכתם:
ואחתום בשי"ש טובה וברכה, וחפץ ה' בידך יצלח להחזיר עטרה לישנה. מאת המוקירו כרו"ע, הצ' יצחק רצאבי ס"ט