בעניין סדר ההדלקה וההבדלה במוצאי שבת

כתוב בש"ע המקוצר (סימן ק"כ סעיף כ"א), במוצאי שבת, מנהגינו להדליק נרות חנוכה קודם ההבדלה, הן בבית הכנסת והן בבית. ויש שנוהגים בבית להבדיל תחילה ע"כ. המנהג הראשון, הוא דעת מרן הש"ע והרמ"א בסימן תרפ"א, וכן דעת מהרי"ץ בעץ חיים דף קס"א ע"א, והוסיף שם דאע"פ שהפרי חדש מנהיג להבדיל קודם ההדלקה, מנהגינו פשוט כדעת מרן הקדוש. ועוד הוסיף להביא תמצית דברי הפרח שושן (בכלל ג' סימן ב') וז"ל, יברך בורא מאורי האש קודם כי היכי דלא ליעביד איסורא לדעת הראב"ד והרד"א ודעמייהו, ואח"כ יבדיל ולא יברך שנית מאורי האש. ולדעת מרן אין איסור בדבר אם יברך (בורא מאורי האש) קודם. ומיהו אם מברך להוציא בני ביתו שהם חייבים בודאי, לאפוקי נשים, שפיר דמי לחזור ולברך עכ"ל מהרי"ץ.

ויש לעמוד ולהתבונן במסקנא זו שהעלה מהרי"ץ, כי לכאורה לא כתב כן הפרח שושן אלא ללימוד וקריאה שנהנה מהאור, לא לנר חנוכה דלית לן בה מצד הנאת הנר שהרי אסור ליהנות מנר חנוכה, וכמו שיתבאר לפנינו בס"ד. ותחילה נעמוד על שרשי הדברים, הראב"ד והרד"א שרמז מהרי"ץ סוברים להקדים הבדלה להדלקה בחנוכה, ולמקרא מגילה בפורים, ובפרט הקפיד הראב"ד על ברכת מאורי האש כמו שהאריך לבאר בשיירי כנה"ג סימן תרצ"ג. וכל דברי הפרח שושן שהביא מהרי"ץ, נסובים על דברי רבו בספר גינת ורדים כלל ג' סימן כ"ה, אם מותר לקרות לאור הנר במוצ"ש קודם שיברך ברכת מאורי האש, או שנאמר דאסור ליהנות מאור הנר קודם שיברך עליו. וביאר סברת הראב"ד בעניין נר חנוכה, דכיון שהדלקת הנר הויא מלאכה, אין לעשות מלאכה קודם שיבדיל. ועל הסוברים להקדים נר חנוכה להבדלה (כדעת הש"ע) כתב, טעמא רבה אית להו, דלא אסרו לעשות מלאכה קודם הבדלה אלא מלאכה גדולה, ואין להקפיד על מלאכות קטנות. וראוי להקדים נר חנוכה משום דפרסומי ניסא ועדיף לאקדומי, ולית בה איסור שנהנה מאור הנר קודם שמברך ברכת הנר, משום שאסור ליהנות מנר חנוכה. ואע"ג דמצות הבדלה היא תדירית, אין ראוי לתת לה דין קדימה, דלאחֵר דאפיק שבתא עדיף טובא עכ"ל הגינת ורדים.

ובפרח שושן הקדים שאין לנו אלא דברי מרן הש"ע להדליק נר חנוכה בבית הכנסת קודם הבדלה, פירוש ולית לן בה משום עסק מלאכה קודם הבדלה, אלא שמסתפק מצד הנאת הנר (שאינו נר חנוכה) קודם ברכת מאורי האש, כגון הרוצה ללמוד קודם הבדלה. ודן בברכה זו אם היא על הנאת האור, או שאינה אלא זכר בעלמא לבריאה זו שהיתה במוצאי שבת. ומבואר א"כ דכל נידון הפרח שושן הוא בנר שמותר ליהנות ממנו, לא נר חנוכה שאין בו הנאה אלא מלאכה, ובזה תפס כדעת מרן להקדימו להבדלה. ומהרי"ץ העלה דבריו גם בשו"ת פעולת צדיק ח"א סימן קנ"ה לעניין לימוד, אך מה שהעלה דבריו לעניין נר חנוכה בעץ חיים צריך יישוב.

ומסיים מהרי"ץ שם וז"ל, ודע דמחלוקת זה שייך גם בענין קריאת המגלה במוצאי שבת כמ"ש שם באורך, ועיין ב"י סימן (רצז) [רח"ץ] על דברי הכלבו, ולקמן בסדר מגילה במוצאי שבת ע"כ. ובסדר מגילה שם כתב מהרי"ץ שמסקנת הב"י בשם רבינו ירוחם, דבהבדלה בתפילה סגי כדי לקרוא המגילה כשחל פורים במוצ"ש. והנה בפרח שושן (שהוא המקור לדברי מהרי"ץ גם בהל' מגילה) תפס על הב"י דמה צריך להבדיל בתפלה, וכי אסור ללמוד לאור הנר בשבת משום דהוי מלאכה, פשיטא דלא. ואם כן מה טעם לאסור עד שיבדיל בתפלה, ואם יש סברא לאסרו הוא לפי שאסרו ליהנות מן הנר קודם שיברך עליו והיכי שרי בהבדיל בתפלה בלבד. ויש לישב בדוחק וצ"ע עכ"ל בפרח שושן. ואמנם בכף החיים סי' תקנ"ו סק"ב כתב לדעת מרן שמותר ליהנות מהאור קודם ברכת מאורי האש ואפי' אם עדיין לא הבדילו בתפילה עכת"ד. איברא דלאו מהנאת הנר נגעו בה אלא מצד מלאכה כדמוכח מסדר דברי רי"ו במקומן ולא קשיא מידי, גם בלשון שהעלה בית יוסף משמו מלאכה קאמר, לאור הנר לא קאמר. כי מה שסיים הב"י לעניין קריאת מגילה לאור הנר הוא מדיליה, לא מרי"ו, ועוד דבשבת גזרינן שמא יטה ואשמועינן דבהבדלה בתפילה סגי, כי אינה מלאכה אלא גזירה. והפרח שושן שכתב דודאי מותר ללמוד לאור הנר בשבת היינו באופנים המותרים כדאיתא בסי' ער"ה.

ולפי דרכינו מתיישבים דברי הב"י שכתב על קריאת המגילה לאור הנר דלאו מלאכה היא כלל, בהבדלה בתפילה סגי, דלכאורה קשיא מיניה וביה, שאם אינה מלאכה מה עניין הבדלה לכאן. אלא ע"כ ר"ל דבשבת גזרו שמא יטה, אבל אינה מלאכה מצד עצמה ולפיכך א"צ לברך בורא מ"ה קודם. גם בסי' רצ"ט מביא הב"י חילוק רי"ו בין המלאכות, ושם איירי בעשיית מלאכה קודם הבדלה להדיא. הא קמן דמשום מלאכה אמרו ולא משום הנאת הנר. וטעם הדבר, שברכות היין והבשמים יכול אדם לברך גם בשבת, הלכך ברכות מאורי האש והמבדיל הן המבדילות בין שבת וחול ולכן אסור במלאכה קודם להן כמאן דאמר.

ובדרך זו מתיישבים גם דברי מהרי"ץ בהל' חנוכה, כי מסקנת הגינת ורדים שהראוי הוא לא לדחות ולאחר מצות הבדלה, גם ברכת הנר מצותה משתחשך, ולכן משחשיכה ראוי להבדיל דחביבא מצו(ת)ה בשעתה. ובפרח שושן העלה כן לעניין ברכת מאורי האש דכל כמה דמצי מקדים לברך עדיף טפי, אפי' גבי שתיית עשן שאינו נהנה מהאור עצמו, ולפיכך דברי מהרי"ץ מדוייקים היטב דשוה נר חנוכה לשתיית עשן מצד זה שאינו נהנה מהאור. וכל זה כתבנו לבאר דבריו בשם הפרח שושן, אמנם בסברת מהרי"ץ עצמו כבר נתחבטו הראח"ן והרשי"ה, והרב אחי בנוה צדיק ח"א סימן קנ"ו.

ולחוור הדברים כשמלה בע"ה, צריך להקדים ולבאר טענת אחורי אפוקי יומא. וראש המדברים בזה הוא הט"ז שאסף כמה מקורות מהש"ס לזה בסי' תרפ"א, וע"ע במס' שבת דף קי"ח. ומכריע שם להקדים הבדלה לנר חנוכה, ובד"ה כל דחה הט"ז טענת אחורי אפוקי יומא דממילא הוא פורק מעליו עול של שבת בברכת להדליק נר של חנוכה. גם הפרי חדש סי' תרפ"א (שהביא מהרי"ץ לעיל) כתב, דאטו אפוקי יומא לא תליא אלא בהבדלה, ואדרבה עדיף טפי שיבדיל ואח"כ ידליק דהוי מאחר אפוקי יומא במעשה עכ"ל הפר"ח. ברם מגילה שאני דקריאתה אינה סותרת קדושת שבת כמש"כ הט"ז שם ד"ה גם.       

ולעניין ברכת מאורי האש הוא בהיפך, דבקריאת המגילה שייך הטעם שנהנה מהאור ולכן יש מצריכים להקדים מאורי האש. ולכן המצריך לברך מאורי האש קודם ההדלקה, כ"ש שיצריך לברך מאורי האש קודם הקריאה. ולאידך גיסא המצריך להבדיל קודם הקריאה, כ"ש שיצריך להבדיל קודם ההדלקה שהיא סותרת קדושת שבת וכדלעיל. ואין להשיב ממש"כ במאמר מרדכי סי' תרצ"ג, שמנהגם להבדיל קודם הקריאה בפורים אע"פ שבחנוכה גם הם נוהגים להדליק קודם ההבדלה, כי הוא ז"ל כבר תמה על זה וציין לשכ"ג, ושם נתבאר דעיקר הקפידא בברכת מאורי האש קודם הקריאה.

על פי הדברים האלה יתבאר שצדקו דברי הראח"ן והרשי"ה דמסקנת מהרי"ץ להקדים הקריאה בפורים, וההדלקה בחנוכה, כמש"כ בעץ חיים גבי הקריאה בפורים שחל במוצ"ש, מתרי טעמי. חדא, ששם מאריך ומרחיב בשורש הדין. משא"כ בתשובותיו ובעץ חיים הל' חנוכה, שם העלה תמצית דברי הפוסקים בשמם. ועוד, שדבריו בהל' מגילה כתב בסוף, ומסתבר שאחר שכתב הדין בהל' מגילה חזר להוסיף פיסקא המתחלת ודע דמחלוקת (הובאה לעיל ד"ה ומסיים), שמציין לדברי עצמו הל' מגילה ולב"י סי' רח"ץ דמסיק שא"צ לברך על הנר קודם. ואין לומר דבחנוכה מעדיף מהרי"ץ להקדים מאורי האש ובפורים מעדיף להקדים הקריאה, דזה אינו, מטעם שנתבאר לעיל ד"ה ולחוור. ואע"פ שלכו"ע אין איסור לברך על הנר קודם כמש"כ פרח שושן הוב"ד לעיל ד"ה כתוב, מ"מ יש הפסד בזה שאינו מסדרה על הכוס.

פש גבן לברורי תיבות לאפוקי נשים שכתבו פרח שושן ומהרי"ץ, שר"ל אם כבר הבדיל לא יחזור להבדיל לאשתו, כי יש מחלוקת אם חייבת בהבדלה, הביאה בית יוסף סוס"י רצ"ו (ובש"ע שם ס"ח, העתקתיו לקמן בסמוך). זוהי כוונת הפרח שושן, אחר העיון במקורו מתורת חסד למהר"ח הכהן פרחיה (הוא ניהו מה"ר חסדאי שבשו"ת פעולת צדיק ח"א סימן קס"ב. אמנם לא הביא רבהמ"ח דבריו שם אלא מספר פרח מטה אהרן, ותורת חסד אפשר שלא היה בידיו כדלקמן ד"ה וקושטא). גם מהרי"ץ שנאה במחלוקת בפי' עץ חיים לסדר ההבדלה שכתב בדף ק"נ ע"ב וז"ל, נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש חולקין (מרן בש"ע שם), על כן לא יבדילו בעצמן, רק ישמעו הבדלה מן האנשים (רמ"א) שעדיין לא יצאו ידי חוב', או יאמרו המבדיל בלא שם ומלכות ומותרות במלאכה (חמדת ימים) עכ"ל בעץ חיים.

וקושטא דמילתא הכי הוא, שאין לפרש ספיקו כאן בברכת מאורי האש גרידא, ולמימרא שחייבות בודאי בשאר הברכות שבהבדלה. כי אם יתעקש המתעקש לומר דבפרח שושן הלשון סתום כמו שהעלה מהרי"ץ דאיכא לפרושי ספיקיה בברכת מאורי האש, והספק בהבדלה כתבו תורת חסד ולא העתיקו הפרח שושן באופן שאם רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו, אלא נסתפק בברכת מאורי האש (שהמשנה ברורה סוס"י רצ"ו עלה ונסתפק בזה כיעו"ש בביאור הלכה, ויבי"א ח"ד סימן כ"ד סוף אות ט'), תשובתו בצידו מדבריו הנזכרים בעץ חיים בשם הרמ"א וחמ"י דהלכתא דדינא הוא (ר"ל שכתבם במקומם בדיני הבדלה) ובודאי עדיף ממש"כ בהל' חנוכה ובפעו"צ סי' קנ"ה שאינו אלא כמעתיק דברי הפוסק, וכמש"כ בדעתו לעיל על עיקר הנידון אם לברך בורא מ"ה קודם או לא.

ומנהג רוב המקומות שהנשים חייבות בהבדלה כמש"כ אאמו"ר בש"ע המקוצר סי' ס"א ס"ה יעו"ש, ובבן איש חי (שציין בעיני יצחק שם, שנה ב' פרשת ויצא סכ"ב) סיים גבי מי שהבדיל בביהכנ"ס וז"ל, אם האשה יודעת לברך טוב שתברך ותבדיל לעצמה, דאין הנשים בני סמכא לשמוע הברכה מתחלה ועד סוף מפי המבדיל עכ"ל. ור"ל שאם לא תתן דעתה כמו שהדבר מצוי וכמפורסם, הרי כבר יצא האיש ידי חובתו ונמצאו ברכותיו לבטלה, דומיא דקריאת המגילה לנשים שכתב אאמו"ר בשע"ה סימן קכ"ב ס"ט. דבר זה פשוט ומבואר מאוד, וכתבתיו כלפי מה שהשיג עליו היבי"א ח"ד סימן כ"ג אות י"ג, כי הבין חשש הבא"ח שמא לא יצאו הנשים י"ח אם יסיחו דעתן כנראה מקושיותיו. והאמת יורה דרכו שעליהן הדבר מוטל לשמוע כדי לצאת, אבל האיש אל יכניס עצמו בחשש מצוי כזה אם כבר יצא ידי חובתו וכמשנ"ת. ובר מן דין יש סוברים שאינו רשאי לחזור ולברך בורא מאורי האש פעם שנית ואפי' להוציא אחרים החייבים בודאי, כגון מה שכתב בכף החיים סי' רח"ץ אמצע סק"ב ובסי' תרצ"ג סקי"א, ולפיכך כתב אאמו"ר בשע"ה סימן ס"א ס"ה שברכת מאורי האש יברכו הם לעצמם. ובהערה כ"ב רמז לדברי מהרי"ץ בשם פרח שושן דשפיר דמי לחזור ולברך, אמנם אין להכריח שמסכים מהרי"ץ לזה כמבואר לעיל סוף ד"ה וקושטא.

עלה בידינו שהכרעת מהרי"ץ להקדים הדלקת נר חנוכה קודם הבדלה כדעת מרן, גם ברכת מאורי האש יאחר כדי לסדרה על הכוס לאחר ההדלקה. וכמו שהעלה בש"ע המקוצר הלכה למעשה. ואם נשים חייבות בהבדלה או לא נחלקו הפוסקים, ובשע"ה העלה מנהגינו שחייבות בהבדלה, ולכן מי שכבר יצא י"ח יכול לחזור ולברך להן, חוץ מברכת מאורי האש שיברכו הן לעצמן.