בעניין סוכה שעוברים דרכה לבית

מתוך שו"ת עולת יצחק למרן שליט"א, חלק א' סימן עד

בעניין סוכה שעוברים דרכה לבית

בס"ד תשרי התשמ"ז.

שאלה:

ראיתי מה שכת"ר כתב בענין תשובת מהרי"ץ ח"ב סימן קצ"ח, בענין אלו שעושים סוכתם מול פתח הבית ודרכו נכנסים הביתה לעשות צרכיהם, האם דירת סוכה זו מקריא דירה. ופשט את השאלה מדברי המג"א על הש"ע בסימן ש"ע בהדא דאמרן הדר בבית שער ואכסדרה וכו' אינו אוסר על בני מבוי וכו' יע"ש. וכתב מ"א ע"ז וה"ה סוכת חג בחג, יומא דף י. עכ"ל.

וכת"ר כתב בבארות יצחק הלכות סוכה דף נ"ז דמהרי"ץ בא להכשיר וכמו שכתב הר"א אלנדאף, אלא דכת"ר הקשה מנא ליה למהרי"ץ דהמג"א התכוין לסוכה דעוברים דרכה לבית וכו'.

ולענ"ד גם מהרי"ץ הבין נכונה את דברי המג"א דהמדובר בסוכה רגילה, ובכ"ז פשט מכאן את ספיקו להכשיר, דמקודם נסתפק האם הכשר סוכה תליא במאי דהוי דירה לענין עירוב, וכל מה דלא חשיב דירה לענין עירוב לא הוי דירה לענין סוכה, והוכיח מהמג"א דלא תליא הא בהא, דהרי המג"א כתב דה"ה סוכת חג בחג יומא דף י. דלא חשיבא דירה לענין עירוב ואינו אוסר על בני המבוי, והרי המדובר ביומא בסוכה רגילה דלא עוברים דרכה, ובכ"ז לענין עירוב אינה חשובה דירה, א"כ רואים דלא תליא הא בהא, אלא אע"פ שהיא סוכה כשרה אינה חשובה דירה לענין עירוב, וא"כ ה"ה בסוכה שעוברים דרכה כשרה, ולא דמיא לעירוב. הנלע"ד כתבתי ודו"ק. והנני מברכו שימשיך לעשות חיל בלימוד תורתינו הקדושה, וימשיך לחבר חבורים, ויפוצו מעינותיו חוצה, וחפץ ה' בידו יצלח:

תשובה:

בס"ד יום ה' לסדר ואברכה מברכיך וגו' ה'תשמ"ז.

עיינתי בדבריך, וראיתי שאין לי אלא לחזור בזה ביתר ביאור על מה שכבר השבתי לך ברמז ובקצרה בשיחתינו בזה פנים אל פנים, ולמעשה נזכר כבר בספרי שם (דף נ"ח) דבגוונא שעוברין דרך הסוכה גרע טפי מאחר דמצטרפין שני החסרונות הללו, ע"כ לשוני שם. והיינו כי מהגמ' יומא מוכח דשם דירה מתבטל באופן שהוא משמש למעבר ממנו אל מקום אחר, וכן בסוכה מאחר דהיא דירת עראי, לפיכך לא אסרי על בני המבוי. מעתה מה יושיענו מה שכתבת לפרש דנדון מהרי"ץ היה אם הכשר סוכה למהוי דירה תלוי אם חשיב דירה לדין עירוב, והוכיח מדברי המג"א דאינו תלוי. דסוף סוף למעשה אין מקום ללמוד דסוכה בכי האיי גוונא דלקתה בכפליים, תהיה כשרה. לפי המבואר בראשונים דקצת קביעותא עכ"פ בעינן לסוכה וכמו שהבאתי בספרי שם, ובסוכה כזאת ליכא קביעותא, ודוק:

אלא א"כ אין כוונת דבריך זולת לפרש שגם מהרי"ץ הבין כן בדברי המג"א דמיירי בפתוחה לחצר, ומודה אתה דלעניין דינא אכתי יש לחלק מטעם דהכא הוי תרתי לגריעותא כדקאמרן:

אמנם עיקר פירושך בזה בכוונת ספיקו של מהרי"ץ, נראה בעיניי דחוק. דאם נאמר כדבריך שכל נדונו הוא מצד דאשכחן בעירוב דמה שעוברים דרך שם לאו שמה דירה, א"כ היה לו להקדים ולהביא מעיקרא דברי הב"י אשר מהם המקור נובע לבעיא דידיה, ורק כשיבא לפשיטותא יעלה את דברי המג"א [אף כי לכאורה עולה על הדעת לדחות, דלא צירפם יחד אלא מאחר דדברי המג"א הם מסודרים על אותו נדון של הב"י, ברם הא ליתא]. ולכן יותר מסתבר לענ"ד דספיקו היה מטעם דבעינן קצת קביעותא, וכמו שביארתי שם בס"ד בדף נ"ז ס"ק ק"ח. ונמצא שדברי מהרי"ץ עדיין צריכין יישוב:

זהו הנלע"ד, מיהו לעניין דינא כבר צידדנו שם בסוף דברינו להכשיר סוכה העשויה באופן זה:

ואחתום בשים שלו' טובה וברכה, ממני המוקירו כרו"ע,

יצחק רצאבי יצ"ו