סימן קי"א - הלכות עשרת ימי תשובה

[א] כל אדם מחוייב לשוב בתשובה שלימה לפני ה' יתברך בעשרת ימי תשובה, קודם בֹא יום הגדול והנורא יום הכפורים, שנאמר{א} מכל חטאתיכם לפני י"י תטהרו. ואעפ"י שהתשובה והצעקה לפני ה' בבכי ובתחנונים יפים הם לעולם, מכל מקום בימים אלו שהם מיוחדים לתשובה, יפים הם ביותר ומתקבלים מיד. כמו שנאמר{ב} דרשו י"י בהמצאו, ואמרו רבותינו ז"ל{ג} אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב מדרכיו הרעים{ד}. וספק עבירה צריכה יותר תשובה מעבירה ודאית, כי יותר מתחרט האדם כשהוא יודע שעשה עבירה מאם אינו יודע. ולכן קרבן אשם תלוי, צריך להיות יותר ביוקר מקרבן חטאת{ה}. וירבה בתורה ובמצוות ובצדקה{ו}, וימעט בעסקיו. וראוי שיהיו ימים אלו כמו חול המועד שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית. וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזילה אשר גזל או את העושק אשר עשק, ויפייסהו שימחול לו{ז}: 

[ב] ראוי לאדם שיתנהג בימים אלו גם בחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה, כי גם אנו מבקשים מאת ה' יתברך שיתנהג עמנו בחסידות{ח}. והאוכל כל השנה פת של גויים, לא יאכל בימים אלו כי אם פת ישראל, וכדומה לזה{ט}: 

[ג] כל עשרת ימי תשובה מנהגינו לומר פיוט שופט כל הארץ מעומד, קודם המהולל וברוך שאמר{י} [ובשבת שובה, אין לומר צועקים על חטאתם ולעוונם יבכיו, אלא יאמר תמורת זה שופכים את שיחותם ולחייהם יבעיו{יא}]. וכן אומרים אבינו מלכנו מעומד בשחרית [אחרי נפילת פנים בבלדי אליבא דמהרי"ץ{יב}, ובשאמי לפני נפילת פנים] וכן במנחה אפילו כבר הוא בין השמשות, וגם בערב יום הכפורים, חוץ משבת שובה שאין אומרים אותו{יג}. ובראש השנה אפילו כשחל בחול, מדלגים מאבינו מלכנו הזכרת חטא ועוון. אבל ביום הכפורים גם כשחל בשבת, אומרים אותו בשלמותו{יד}. ומנהג חֵלֶק מן השאמי לומר בימים אלו מזמור שיר המעלות ממעמקים אחרי ישתבח{טו}, ובבלדי אין אומרים אותו{טז}. [דיני אמירת המלך הקדוש, המלך המשפט, וכן זכרֵנו לחיים וכו', כתבנו לעיל בתחילת סימן ק"י]: 

[ד]דרך כלל אין עושים נישואין בימים אלו, רק אם יש איזו סיבה, ואז מקצרים בשמחה כדי שישכימו העם לאשמורות{יז}: 

[ה]בשבת שובה, יש נוהגים לקרות למפטיר אדם חשוב{יח}, וכן ראוי לעשות{יט}: 

[ו]זריזין מקדימים לקנות אתרוגים לוֹלַבִּים והדסים בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצוה היקרה הזאת לזכיותינו{כ}: 

[ז] אם חלה מילה בימים אלו, אעפ"י שאין נופלים על פניהם ואין אומרים למנצח וגו' יענך, מכל מקום אומרים אבינו מלכנו{כא}, והוא הדין כשיש חתן או אבל{כב} וכדלעיל סימן כ"א סעיפים ז' ט': 

[ח] נוהגים שלא לברך על הלבנה עד מוצאי יום הכפורים, מפני שאז שמחים ומקודם היו בדאגה, אעפ"י שיש אומרים דאדרבה טוב לברך עליה קודם כדי להוסיף בזָכִיות. אבל אם יש לחוש שיהיה מעונן, מקדימים{כג}: