להאזנה בחלון נפרד לחץ כאן

מורי ורבותי, קהל נכבד.
ישעיה הנביא אומר, דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה אלו עשרה ימים שמראש השנה עד יום הכפורים שבהם מתקבלת גם תפילת היחיד. אך, חז"ל תקנו להקדים להתחנן בסליחות ובתחנונים מראש חודש אלול שתעוררו בתשובה שלמה ועוררו את הרחמים, וגם הקדימו מצוות ומעשים טובים אשר יליצו עליהם לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

והטעם שתקנו להתפלל ארבעים יום, הוא מטעם שאמרו יש תפילה שהיא נענית לשעה, ויש תפילה שהיא נענית ליום אחד, יש תפילה שהיא נענית לשלושה שבועות, ויש תפילה שהיא נענית לארבעים יום. והלואי שנתפלל ארבעים יום ויתכפר לנו, כמו שנתפלל משה רבינו עליו השלום על ישראל אחר מעשה העגל ונענה, ומחל הקב"ה לישראל.

ובעלי הרמז רמזו על זה באמרת חכמים ז"ל, אחורי ארי ולא אחורי אשה, רוצה לומר, שצריך להתפלל בסליחות ובתחנונים ולהתודות על החטאים אחרי חודש אב שמזלו ארי, ולא אחרי חודש אלול שמזלו בתולה.

וידוע כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ואפילו לא חטא האדם בעוונות החמורות, בלי ספק שכבר חטא בעוונות שהוא דש בעקביו, כלומר שאינו מרגיש בהן. כגון אבק לשון הרע, גסות הרוח, מחשבות לא טהורות ודומיהן. ובכן האדם צריך להזהר שלא יכשל בשום חטא. ואם חטא, צריך להתודות באותה שעה ולעזוב את החטא. אך, אם לא נזהר לשוב מחטאיו ולהתודות עליהם ולעזוב אותם תכף אחרי שחטא, והלך אחרי הבלי הזמן ולא תיקן את מעשיו, הוא צריך להתעורר מתרדמתו ולשוב בתשובה שלימה בחודש זה חודש הרחמים, כדי שיבוא יום הדין ויזכה בדינו.

ויש רמז בתורה בפרשת אתם נצבים, שתחילתה הוא רומז על יום הדין, כמאמר הכתוב אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך וכו', כמאמר חכמים ז"ל, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון. וגם רמוז החודש הזה בפסוק ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך, את ל֗בבך ואת לבב, ר"ת אלול. גם מספר הפסוקים של פרשה זאת רומזים על זה, שמספר פסוקיה ארבעים כנגד ארבעים יום, שהם חודש אלול ועשרת ימי תשובה. גם רמוז בשיר השירים בפסוק אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, אני לדודי ודודי לי, ר"ת אלול.

לכן, כל אחד צריך לפשפש במעשיו, ולחפש בנרות, ולבדוק את דרכיו, ולהזהר בכל מצוות התורה, הן במצוות שבין אדם למקום, שעליהן נאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, הן במצוות שבין אדם לחבירו שעליהן נאמר ואהבת לרעך כמוך. וכנגדן ניתנו שני לוחות הברית, לוח ראשון, כנגד מצוות שבין אדם למקום. לוח שני, כנגד מצוות שבין אדם לחבירו.

וכשבא הגר לפני הלל הזקן ואמר לו למדני תורה על רגל אחת, לימדו פסוק ואהבת לרעך כמוך, ואמר לו, ואידך, פירושא הוא, זיל גמור. כי אפילו מצוות שבין אדם למקום נכללו בפסוק זה כמאמר חכמים ז"ל שהקב"ה נקרא רע, שנאמר רעך ורע אביך אל תעזוב, ונאמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. וזהו מה שאמר הפסוק אני ה'.

וגם כמשמעותו של פסוק ואהבת לרעך כמוך על כל אדם מישראל צריך לאהוב כנפשו, ומה דעלך סני לחברך לא תעביד. ואנחנו מתחילים בתפילה בכל יום אדון העולמים בעל הרחמים, ר"ת אהבה, לרמוז שהאדם צריך לאהוב את חבירו כנפשו, ובזה תתקבל תפילתו. וכשאנחנו נקיים את התורה והמצוות, ה' יזכה את כולנו לכתיבה וחתימה טובה, ויוציא לצדק משפטנו, ויזכה אותנו לגאולה השלמה ולבניין בית מקדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה בימינו, אמן.