|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
סימן צ"ט - הלכות חול־המועד,מלאכות האסורות והמותרות |
|||||
מספר צפיות: 8449 | |||||
שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' | |||||
[א] חול־המועד אסור בקצת מלאכות, ומותר בקצתן. וחמישה דברים הם המותרים בו. א' כל מה שהוא לצורך אכילה לחול־המועד או ליום־טוב. ב' דבר האבד, דהיינו מלאכה שאם לא יעשנה, יבא לידי הפסד. ג' צרכי רבים. ד' מעשה הִדיוט. ה' מי שאין לו מה לאכול{א}. וצריכין ליזהר מאד שלא לעשות בחול־המועד מלאכה האסורה, כי על זה אמרו רבותינו ז"ל{ב} המחלל את המועדות כאלו עובד עבודה זרה: [ב] עוד אמרו רבותינו ז"ל{ג} המבזה את המועדות (ר"ל חול־המועד), אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם־הבא. והמבזה, היינו שאינו מכבדו במאכל ובמשתה ובכסות. ולכן כל אדם חייב לכבדו כפי כחו, וללבוש בגדים מכובדים{ד}. ומצוה לשמוח בהם בשתיית יין וכו' כביום טוב, כדלעיל סימן צ"ח סעיף ה'{ה}: [ג] מלאכת דבר האבד, יכול לעשות גם על ידי ישראל אחר אפילו בשכר. אבל מה שאינו דבר האבד אלא שהוא לצורך המועד, אין לעשות על־ידי ישראל אחר בשכר, אלא על־ידי גוי. ואם אינו מוצא גוי וגם בעצמו אינו יכול לעשות, מותר אפילו על־ידי ישראל אחר בשכר{ו}: [ד] הא דמותר לעשות דבר האבד, זהו דוקא אם לא היה אפשר לו לעשותו קודם יום־טוב. אבל אם היה אפשר לו לעשותו קודם יום־טוב, והניחו עד חול־המועד, אסור לעשותו בחול־ המועד{ז}: [ה] אדם העובד במקום שאם לא יבוא למלאכתו בחול־המועד יש חשש שיפטרהו בעל־הבית, מותר לו לעבוד בחוהמ"ע כדרכו, דהוי כדבר האבד, כיון שמאבד פרנסתו בכך. ואם יכול להמיר זאת בחופש השנתי הנהוג בזמנינו, צריך לעשות כן{ח}: [ו] כל מלאכות האסורות לעשות בחול־המועד, אם יש כאן ישראל עני שאין לו מה לאכול בהרוחה כראוי לחול־המועד ויום־טוב, מותר לעשותן על ידו כדי שיהא לו מה לאכול{ט}. ומכל־מקום יעשה בצנעא{י}. ואסור לעשותן על־ידי גוי. אך לצורך מצוה, מותר{יא}: [ז] אפילו מלאכות המותרות, אסור לעשותן בשביל גוי, כגון דבר האבד, או אפילו לבשל{יב}. והוא הדין למי שמחלל שבת בפרהסיא{יג}: [ח]זריעה, אסורה. ואם יש לו זרעים שאם לא ישקם במים יִפָּסדו, מותר להשקותם. וכן גינות־נוי ועציצים{יד}: [ט] אסור לתלוש או לקצוץ שום דבר מן המחובר, אם לא יתקלקלו הפירות עד לאחר יום־טוב, כי אם מה שהוא צריך לאכול במועד. ואינו צריך לצמצם, אלא תולש בהרוחה, ואם יותיר יותיר. ואסור ללקט עצים מן השדה ליפותו לחרישה, ואם ניכר שמכוין לצרכו שצריך לעצים, כגון שנוטל הגדולים ומניח הקטנים, מותר. וכן אסור לקצוץ ענפי אילן לתקנו, ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים להאכילן לבהמתו ולא לתקנו, כגון שקוצץ כולן מצד אחד, מותר{טו}: [י] מי שיש לו פרדס אצל פרדסו של גוי, והגוי לוקט פירותיו, ואם הישראל לא ילקט יבא לידי הפסד, מותר לו ללקטם. ואם המה דברים שיתקלקלו בתלוש אם לא יעשה לצרכם גם מלאכה אחרת, מותר לעשות הכל, אפילו לדרוך ענבים לעשות יין וכדומה לזה, ובלבד שלא יניח בכוונה מלאכתו לחול־המועד{טז}: [יא] אסור להסתפר בחול־המועד, אפילו הסתפר גם בערב יום טוב{יז}. אלא כגון מי שיצא מבית האסורים, ואפילו יצא בערב יום טוב אלא שלא היה לו פנאי להסתפר אז, ודוקא בצנעא{יח}. ונטילת השפם מותרת, אעפ"י שאינו מעכב את האכילה{יט}. [וכן אנשים המגלחים זקנם (באופן שיש מתירים, דהיינו ע"י מכונה או סם), אסור להם לגלח בחול־המועד אעפ"י שגילחו מערב יו"ט, ואפילו לכבוד שבת חוהמ"ע או יו"ט האחרון, אף שדרכם לגלח כל יום יומיים או שלושה ימים{כ}]. ובמקום דוחק, יש מי שמתיר להסתפר ע"י גוי, או ע"י ישראל עני שאין לו מה לאכול{כא}: [יב]ילד קטן עד י"ג שנה, מותר לספרו אפילו בפרהסיא{כב}, ויש אומרים שזה אפילו כשאין שערו מגודל ואינו מצטער ממנו{כג}: [יג]מותר לקצוץ ציפרניים, בין של ידיים בין של רגליים, ואפילו במספריים{כד}: [יד] אסור לכבס שום דבר, בין בידים בין במכונת־כביסה, אפילו לצורך המועד. אבל בגדי ילדים קטנים מותר, מפני שהם מתלכלכים תמיד בעפר ובאוכל, ודוקא בגד אחד הנחוץ ביותר כעת. וחיתולים שמלפפין בהן את התינוקות, כיון שמשתינין תדיר וצריכין להם הרבה, מותר לכבסן אפילו ארבעה וחמשה יחד, ויזהרו לכבסן בצנעא{כה}. ובמכונת־כביסה, יכולים לצרף לחיתולים בגדי ילדים קטנים לכבסם יחד{כו}: [טו] לגהץ בגדים במגהץ חם לצורך המועד, מותר בלא שום שינוי. אבל אין לעשות קפלים חדשים כגון "מכפלת", שזהו מעשה אומן. וכן מותר לצחצח מנעלים במשחה לצורך המועד, אבל אסור לתקן מנעלים שנקרעו{כז}: [טז] כל דבר שהוא לצורך רפואה, מותר לעשות, בין לאדם{כח} בין לבהמה{כט}. וכן מותר לתקן משקפיים שנשברו בחוהמ"ע, אם יש לו קצת צער בדבר{ל}: [יז] חידושי־תורה וכן חשבונות וכיוצא בהם שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי דבר האבד, וכן מה שהוא לצורך המועד מותר לכתוב. אבל שאר דברים אסור לכתוב, ואפילו להגיה אות אחת בספר תורה כגון מלא וחסר, או לעשות מרי"ש דל"ת וכיוצא בזה, אלא אם אין להם ספר תורה אחר. אבל מותר להפריד דיבוקים, וכן אות שרישומה ניכר מותר להעביר עליה קולמוס לחַזְּקהּ, וכן אות שאינה גולם אחד מותר להדביקה, שכל אלו אינם מעשה אומן{לא}. ואגרת שלומים ששולח אדם לחברו, מותר לכתוב{לב}. ולכל מה שמותר לכתוב, מותר גם־כן לתקן קולמוס ודיו{לג}. ולהדפיס ספרים וכדומה, אסור{לד}. והוא הדין אפילו במכונת־כתיבה{לה}: [יח] מי שצריך למעות אפילו שלא לצורך המועד, אלא שהוא חושש פן לא ימצא ללוות אחרי המועד, והמלוה אינו רוצה להלוות לו בלי שטר, מותר לו לכתוב את השטר{לו}: [יט] אין נושאים נשים בחוה"מ, משום דאין מערבין שמחה בשמחה. אבל מותר להחזיר גרושתו. ומותר לעשות סעודה לברית מילה ולפדיון הבן{לז}. ולעשות סעודת שידוכין וחינוך־ הבית, יש מתירים{לח}: [כ]מותר לשכור פועלים אפילו ישראלים שיעשו מלאכתו אחרי המועד{טל}: [כא] מותר ללכת חוץ לתחום או לנסוע ואפילו מעיר לעיר, בין ברגליו בין ברכיבה על בהמה, בין בנסיעה במכונית ושאר כלי־רכב. ואם הנסיעה אינה סתם אלא לטיול, או לראות פני חבירו או רבו או בני משפחתו, או לצורך המועד, מותר לו גם לתקן צרכי הרכיבה, כגון להחליף גלגל המכונית, ואפילו גלגל המילואים ("רזרבה") וכיוצא בזה. ודוקא מעשה הדיוט ולא אומן{מ}: [כב] באיזה אופן מותר לתקן מכשירים שונים שנתקלקלו, כגון תנור, מקרר, מיקסר, מכונת כביסה, טלפון, מזגן, וכן מעלית וכדומה, צריך לשאול הוראת חכם{מא}: |
|||||
|
|||||
|
|
כניסה לחברים רשומים |
|