[א] ערב פסח שחל להיות בשבת, בודקים את החמץ בברכה בליל שלשה עשר, דהיינו בליל יום הששי, ואחר הבדיקה מבטלו ואומר כל חמירא וכו' כמו בשאר שנים. וביום ששי שורפו גם־כן בזמן ששורפים בכל ערב פסח. אבל אינו צריך לומר אז כל חמירא, אלא בשבת לאחר סעודה שנייה, מבטלו ואומר כל חמירא וכו'{א}:
[ב] יש אומרים שהבכורים (הנוהגים להתענות בכל ערב פסח, כדלעיל סימן פ"ח סעיף ו') מתענים ביום חמישי, ואם קשה לו להתענות עד לאחר בדיקת חמץ, יכול לטעום דבר מועט קודם הבדיקה או יעשה שליח לבדוק. ויש אומרים שאינם מתענים כלל הואיל ונדחה{ב}:
[ג] אין מבשלים לשבת זו תבשילי קמחים וגריסים שיכולים להתדבק בקדירות, כיון שאסור להדיחן מאחר שאין צורך בהן שוב באותו היום. על־כן יבשלו רק מאכלים שאינם מתדבקים. (ולכן נהגו שלא לעשות לשבת זו "כובאנה" מחמשת מיני־דגן, משום שלפעמים נדבקת העיסה בקדירה{ג}). ואחרי האכילה ינערו היטב את המפה, ויקנחו הקערות באצבע, כיון שאסור להדיח שלא לצורך. ויצניעום עם כל כלי החמץ, בחדר שאין רגילים ללכת לשם בפסח. ואם נשאר מעט פת, אפשר להאכילה לבהמה, או ליתנה במתנה לגוי, שלא על מנת שיֵצֵא בה לרשות הרבים{ד}. ואם אי אפשר לעשות בדרכים אלו, יש לכפות כלי על החמץ עד מוצאי יום־טוב, ואז יבערנו{ה}. ומכבדים את הבית באופן המותר{ו}. והמנהג בדורות הללו לבשל תבשילי השבת (שאין בהם חמץ) בקדירות של פסח, ושופכים מהם בשעת הסעודה לקערות חמץ{ז}:
[ד] בבוקר מתפללים בהשכמה תכף שעלה עמוד השחר, ויזדרזו בתפילה כדי שלא לאחר הזמן שמותרים באכילת חמץ. (ובעניין הפטרת שבת זו, עיין לעיל סימן פ' סעיף ד'). וכדי לקיים מצות סעודה שלישית, יש אומרים שיחלק סעודת שחרית לשתים, דהיינו שיברך ברכת־המזון, ומפסיק מעט בהליכה ובדברי־תורה או בטיול, וחוזר ונוטל ידיו ואוכל קצת, ומברך שנית ברכת־המזון. ויש אומרים שזמנה דוקא אחר מנחה, לכן יעשנה אז בלביבות מטוגנות, או במצה עשירה וכדומה (ודוקא עד שלוש שעות קודם הלילה, כדלעיל סימן פ"ח סעיף ב'), או ישתה רביעית יין או מיץ־ענבים (ובתוך שלוש שעות קודם הלילה, צריך לכל הפחות שתי רביעיות או רובן) והוי במקום סעודה{ח}, או בבשר, או במיני פירות{ט}:
[ה] בערב שבת זו, יזהר כל אדם במאד מאד לשאול אם הפרישו חלה מן החמץ שאפו לכבוד שבת. כי אם לא הפרישו חלה ונזכרו בשבת, יש בזה מבוכה גדולה מה לעשות, כי אסור להפריש חלה בשבת, וגם אסור להשהותן, ויש אומרים שצריך ליתן כל החלות לגוי במתנה גמורה קודם שעה שנאסרין בהנאה, ויש חולקים, וכתבו תקנות אחרות וכולן דחוקות, על־כן צריכים ליזהר בדבר{י}: