דרשת בר מצוה של הבחור אהד בן ידידינו הרב יפת מה טוב הי"ו

  ה' תמוז ה'תשע"א

דרשת בר מצוה של הבחור אהד מה-טוב נ"י

ברשות כבוד הרבנים שליט"א, וברשות הורי היקרים ואורחים נכבדים.

אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה.

שזכיתי להיות גדול המצווה ועושה, לקיים את מצוות תורתינו הקדושה בדרך חיוב.

במסכת ר"ה (כח.) למדנו שהעושה מצוה בזמן פיטורו, ושוב נתחייב במצוה אינו פוטר את עצמו בעשייתו הראשונה וחייב לחזור ולעשות המצוה. וכן פסקו הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ו ה"ג) ומרן (או"ח סי' תע"ה). א"כ היאך יעשה הנער בעניין לימודו בלילה הראשון להכנסו לחיוב מצוות מן התורה. שהרי ברכת התורה שבירך בבקרו של-יום האחרון של שנת הי"ג, אינה פוטרת אותו לזמן חיובו מן התורה, כיון שמקודם היה חייב רק מדרבנן מתורת חינוך. ולדעת רוב הפוסקים שכעת כשנעשה גדול נתחייב בברכת התורה מדאורייתא, ולא אתי רבנן ומפיק דאורייתא.

אמנם המרדכי בפ"ב דמגילה בשם רבינו טוביא מוינא כתב שסומא מוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש בליל שבת, אפילו לר' יהודה דסומא פטור מן המצוות, דכיון שאם יתפתח יכול לבוא לכלל חיוב, ולכן גם עתה יוכל להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש.

וא"כ י"ל דהכי נמי דקטן פוטר את עצמו בברכת התורה שבירך בקטנותו.

ובעץ חיים (עמ' קי"א) כתב מהרי"ץ, היאך אדם מוציא בקידוש אנשי ביתו והרי חיובו מדרבנן מטעם שכבר יצא בזכירת שבת בתפילת ערבית ונשים חייבות בקידוש דאורייתא דכל דאיתיה בשמירה איתיה בזכירה ולא אתי דרבנן ומפיק דאורייתא. ומהרי"ץ מיישב קושיא זו לפי ביאור הב"י (סי' קפ"ו) בשם הרשב"א דקי"ל כל המצוות אע"פ שיצא מוציא, ונמצא שאע"פ שאין חיובו אלא מדרבנן מוציא החייב מדאורייתא מטעם ערבות ועליו מוטל להצילם מן העוון ולפטור אותם מן המצוות משא"כ אשה אינה בכלל הערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובו שווה לה.

אולם נראה שבאמת אף המרדכי יודה דקטן אינו מוציא את הגדול י"ח, דהא המגן אברהם (סי' רס"ז) הקשה קושיא עצומה על המרדכי מהגמרא בברכות (כ:) דאמרינן שאין הבן הקטן יכול לפטור את אביו מברכת המזון הואיל והקטן לאו בר חיובא הוא, אא"כ אכל אביו כזית בלבד שאינו חייב אלא מדרבנן. ואע"פ שהקטן סופו לבוא לידי חיוב דאורייתא. והניח בקושיא.

אמנם נראה דשאני סומא דהשתא נמי בר חיובא הוא מדרבנן, משא"כ קטן שאינו בר חיובא כלל. וכן מצאנו להחקרי לב והישועות יעקב, ועוד הרבה אחרונים שתירצו כן קושיית המגן אברהם על המרדכי (הנ"ל).

ולפיכך גם המרדכי יודה שקטן אינו יכול לפטור את עצמו לכשיגדיל, כיון שאין עליו שום מצוה כלל. ולפי זה הדרא קושיא לדוכתה שאיך הקטן יכול לפטור את עצמו מברכות התורה לאותו ערב שיגדיל.

והנה בשלחן ערוך המקוצר (סי' ז' ס"ז) כתב מרן הגאון הרב רצאבי שליט"א שלכתחילה צריכין ליזהר לברך ברכות התורה קודם התפילה. ובדיעבד, אם לא בירך קודם התפילה, ילמוד איזה דבר מיד אחר התפילה. כדי לצאת י"ח לדעת האומרים שאין ברכת אהבת עולם פוטרת מברכות התורה אא"כ לומד לאחר התפילה מיד בלי הפסק. ואם גם זאת לא עשה, אפילו הכי לא יברך מספיקא.

לפי זה פסק הרב רצאבי שטוב לקטן שהגדיל שיכוין בברכות של ברכות התורה בערבית ליל ארבע עשרה לצאת י"ח ברכות התורה. ותיכף אחר תפילת ערבית ילמוד מעט. כדין אהבת עולם דשחרית שפוטרת ברכת התורה, שיש בה מעין ברכת התורה "ותן בליבנו להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד (וכו'). ה"ה ברכות ק"ש דערבית שאומר בהם ונשמח ונעלוז בדברי תורתך לעולם ועד כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.

בסיום דברי, הנה מקום אתי לאחל שפע ברכות להורי היקרים שחינכוני וגידלוני לתורה ויראת שמים טהורה. ולרבותי הנכבדים שהשפיעו עלי מחכמתם ותורתם לגדול לגאון ותפארה.

ברצוני להעלות כאן את זכרו של סבא אברהם זכרונו לברכה אשר דמותו השפיעה רבות בחינוך המשפחה בדרך ישראל סבא, תהא מנוחתו כבוד.

ועוד אברך את סבא שלום היקר ואת סבתא מוהרה וסבתא מרים היקרות, שיקויים בכם הפסוק "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו", ותזכו לשבוע נחת מכל יוצאי חלציכם מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא.

ואחתום בתפילה לבורא עולם, שיהי רצון ויקויים בי מקרא שכתוב "שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", ויזכני על דבר כבוד שמו לגדול בתורה וביראת שמים, ולעשות רצונו יתברך.

ויהי רצון מלפני ה' יתברך שיחד עם כל המסובים האורחים הנכבדים נזכה לראות בקרוב בבניינה של ירושלים, אמן כן יהי רצון.

מרן שליט"א בהגיעו לשמחת הבר מצוה

מרן שליט"א מעניק ספר לחתן הבר מצוה

מרן שליט"א עם הרב יפת מה טוב הי"ו ובנו חתן הבר מצוה

מרן שליט"א נושא דברים