|
|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
סימן פ"ו - הלכות מים שֶׁלָּנו |
|||||
מספר צפיות: 6733 | |||||
שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' | |||||
[א] אין לשין את המצות אלא במים שֶׁלָּנוּ בלילה, דהיינו שישאב אותם בין השמשות, או סמוך לפני כן (ובדיעבד אפילו מבעוד יום, אימתי שירצה) ויעמדו בתלוש כל הלילה. ואפילו אם הלילה ארוך יותר משתים־עשרה שעות, אסור ללוש בהן עד אור היום. ואם הלילה קצר ואין שתים־עשרה שעות עד אור היום, צריכין להמתין עד שיעברו שתים־עשרה שעות משעה שנשאבו{א}: [ב] אם אין יכולים לשער את זמן בין־השמשות, יש להקדים קצת, ובלבד שלא ישאבו קודם שקיעת־החמה. וטוב לסנן את המים ולכסותם, וצריכין להעמידם במקום מקורה וקר. וכשנושאים אותם ביום לבית, יש ליזהר שלא תבוא עליהם השמש: [ג] אור לארבעה עשר בניסן, תכף ישאבו את המים (וקוראים להם "מְשֻׁמָּר") בין השמשות. ואם ישאב בכבודו ובעצמו, יש בזה סגולה גדולה. ובשני הימים הראשונים בחו"ל, וכן בימים האחרונים שם, צריך לשאוב "משומר" מה שיספיק ליומיים מליל ערב יום טוב. ואח"כ ילכו מחיל אל חיל לבדוק הבית מחשש חמץ{ב}: [ד] יכולים לשאוב בפעם אחת לכמה ימים. ונוהגין שלא לשאוב בכלי חרס ישן אפילו הוא של פסח, אלא אם כן הוא מצופה. דכלי חרס ישן שאינו מצופה, אינו הידור מצוה. ואין לשנות המנהג: [ה] לכתחילה לא ישאבום על ידי גוי אלא על ידי ישראל: [ו] לא יתנום בכלי שהיה בו דבש או שאר מי פירות, אלא אם הגעילוהו, או לכל־הפחות הדיחוהו מקודם. מכל־שכן שלא יתנום בכלי שהיה בו דבר חריף אפילו לא היה חמץ, משום דעל־ידי דבר חריף ממהר להחמיץ, (ויכולים להכשירו בהגעלה דוקא{ג}). גם יש מחמירים שלא יתנום בכלי נחושת, שאינו מצנן כמו שאר כלים: [ז] אם רואים שלא יספיקו המים שלנו, מותר להוסיף לתוכן שאר מים, ובלבד שיהא הרוב ממים שלנו, ולכתחילה טוב שיהיו שני שלישים מים שלנו. ויש להדר אם אפשר לשאוב את המים שמוסיפין במשאבה, או מבאר מכוסה שאין השמש באה על המים: [ח] כשאופין ביום ראשון, צריכין לשאוב ביום חמישי בערב, כי ביום ערב שבת אי אפשר לצמצם בין השמשות. ובשעת הדוחק שלא שאב ביום חמישי, ישאב בערב שבת לאחר מנחה, או בשבת על־ידי גוי: [ט] אין לשפוך את המים מפני המת{ג*} או מפני התקופה{ד}, שנאמר{ה} שומר מצוה לא ידע דבר רע. ומכל מקום לכתחילה כשיודע שהתקופה תפול, יניח בתוך המים חתיכת ברזל קטן ונקי כמו מחט, ויהא תלוי בחוט שלא יצטרך אח"כ להכניס היד במים לקחת אותו אלא ימשכנו עם החוט (ועיין לעיל סימן ו' סעיף ח'): |
|||||
|
|||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|