מניין השנים לשטרות

מניין השנים לשטרות

(מתוך ספר טופס כתובות להגר"י רצאבי שליט"א עמ' רצה)

מניין השטרות, תחילתו מאז שבא אלכסנדרוס מקדון על ירושלם עיקו"ת בשנת ג'תמ"ט ליצירה, וחזר בו מלהחריבה, וכפי התנאי שהתנה עמו שמעון הצדיק שיחלו ישראל למנות שטרותיהם וכתובותיהם מהשנה ההיא עד עולם ( עיין יומא דף סט. וספר העיבוד לר' אברהם בן חייא שער כ' דף צ"ט, וספר הקבלה להראב"ד הובא בתיקון יששכר דף ד' ע"ב). ומניין זה נזכר ברמב"ם פ"א מגירושין הלכה כ"ז [וז"ל, נהגו כל ישראל למנות בגטין, או ליצירה או למלכות אלכסנדרוס יעו"ש] ופרק י' משמיטה ויובל הלכה ו', ובתשובותיו בכמה מקומות. ומצוי מניין זה מאד בתשובות הגאונים ובאיגרת רב שרירא גאון ועוד. וכבר הארכנו קצת במאמר אופן המרכבה (הנדפס בתחילת ספר רכב אלהים למהרי"ו) פרק ד' הערה א', ובשלחן ערוך המקוצר סימן ק"ה הערה י"ד, להביא ולציין מקורות רבים לשרשי ענין זה. [וע"ע פסיקתא זוטרתא פרשת יתרו, על פסוק בחדש השלישי. ובאבן ספיר חלק א' מדף ס"ג]:

ובכלל ענייני עיבור השנים שכתבו קדמונינו בתכאליל [עיין מהר"י בשירי דף ק"צ, והר"י משתא דף תרמ"ז] איתא בזה"ל, בסוף שנת הארבעים [ נ"א בתחילת השנה הארבעים ואחת] מבניין בית שני מת עזרא הסופר, ומלך אלכסנדרוס מקדון, ופסקה הנבואה מישראל וכו' ג'תמ"ט. ומאחרי שנה זו, נהגו (האנשים כלל) ישראל מאותו הזמן, לכתוב הזמן בשטרות ובכתובות ובגטין ממלכות אלכסנדרוס, והיא נקראת כך וכך למניין שטרות. וזמן שטרות, דבר מפורסם באומה, מדוייק מזמנו עד עתה, אין ספק בזה, ואעפ"י שאין לנו בו פסוק נבואי, לפי שההתמדה דור אחר דור היא ראיה גדולה, עכ"ל מועתק ללשה"ק:

מניין זה היה נהוג אצלינו בכל ק"ק תימן יע"א כולם, בכל ענייניהם, כגון כתובות וגטין, קולופונים שבסוף הספרים, שטרי הלוואות, תשובות ואיגרות וכו' עד שעלו לארצינו הקדושה. והגם שנשאר בתקפו אצל יתר הפליטה אשר בתימן, כאן בארץ ישראל כמעט נשתקע, אחרי שבפועל אין כותבין בכל השטרות גיטין וכתובות וכו' את השנים לשטרות אלא ליצירה, מסיבות ידועות. ועכשיו שהעיר ה' את רוחי העני, להתקין נוסח הכתובה כפי מנהגינו כצביונו וכמתכונתו, החזרתי גם מניין השטרות לישנו, בצירוף למניין היצירה. וכבר החל להתפשט בארץ ובתפוצות, כן ירבה וכן יפרוץ. לפיכך אם עד עתה הייתי מן הנמנעים להזכיר המניין לשטרות משום דמיחזי כשקרא, מהשתא דלכל הפחות בשטר הכתובה יש לו זכר שפיר דאמי. אמנם גם בגט אם נצטרך להסדיר, נכתוב בס"ד שני המניינים הללו בנוסח שסידרנו בכתובה בס"ד. דהיינו שנת חמשה אלפין ושבע מאה וכו' לבריאת עלמא, דהיא שנת תרין אלפין ותלת מאה וכו' לשטרי, למניינא די רגילנא לממני ביה:

וראה זה חדש אשר לא היה לעולמים, לוח מסודר להשוות את השנים לפי בריאת העולם עם המניין לשטרות, זה לעומת זה. תחילה הרגשנו הצורך בזה, כשבאנו להחליף כתובות שנכתבו מזה שנים רבות שהיו פסולות, בנוסח חידוש כתובה דאשתכח בה טעותא, ומפני שהזמן בהם היה לבריאת העולם, הוזקקנו לבטל זמן בכל פעם כדי לעשות חשבון המניין לשטרות, על כן אמרנו מה טוב שיהיה החשבון מסודר, לעזר ולהועיל לכל מאן דבאעי: