-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1232 אורחים

לאחר מוסף של־שבת צריך לסיים עד 'לעולם ועד' לפני פיטום הקטורת

    
מספר צפיות: 114365
י' תמוז ה'תשע''א

לאחר מוסף של־שבת צריך לסיים עד 'לעולם ועד' לפני פיטום הקטורת, והסבר לבלבול שנוצר בעניין זה

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק נשא התש"ע

 

נֹאמר עוד דבר אחד. אני רואה שהזמן קצר, רציתי לדבר על הרבה עניינים, ולא הספקתי כלום. אשאל אתכם שאלה, אנחנו מסיימים בתפילת שחרית, אמר רבי אלעזר א"ר חנינא וכו' אין קדוש כה' כי אין בלתך וכו' אין כאלד'ינו אין כאדונינו וכו'. ומוסיפים בסוף, אתה תושיענו, אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, אך צדיקים וגו' ויבטחו בך וגו', כי כל העמים ילכו איש בשם אלד'יו ואנחנו נלך בשם ה' אלוד'ינו לעולם ועד.

בשבת אין אנחנו אומרים זאת, האם מישהו יכול להסביר מדוע? לכאורה זה לא מובן, אלה שמדלגים את זה בשבת, למה הם מדלגים?

חושבני שיש לכך תשובה פשוטה. בסידורי הספרדים ביום חול, הסדר הוא כך. לפני שיר של יום הם אומרים בית יעקב, אחרי שיר של יום הם אומרים הושיענו, ובסוף אומרים קדיש יהא שלמא. אחר כך הם מתחילים אין כאלד'ינו אין כאדוננו וכו' אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, ומיד את פרשת הקטורת. כך הם אומרים ביום חול וגם בשבת, אין להם ב'אין כאלד'ינו' את הסיום הזה שיש לנו, אך צדיקים יודו לשמך וגו'. עכשיו תראו ותבינו מה קרה, איך התחילה הטעות.

כדי להבין זאת, נראה את הסדר של תפילת מנחה בשבת. אומרים, ה' הושיעה, ובא לציון גואל וגו'. למה אומרים ובא לציון במנחה, הרי ביום חול אומרים ובא לציון בשחרית, ומדוע בשבת אומרים במנחה. כתוב בראשונים, כיון שבשחרית שבת הארכנו מאד, בתפילה, בקריאת התורה, בהפטרה ובמוסף, לכן אין זמן להגיד עוד גם ובא לציון שיר של יום ומזמור לדוד אליך, שלא להטריח על הזקנים והחלשים, לכן דחו אותם למנחה. ע"כ אבותינו היו נוהגים במנחה של שבת, ככתוב בתכאליל כת"י קדמונינו, שהיו אומרים את כל הסדר הזה במנחה. דהיינו ובא לציון, שיר של יום שהוא מזמור שיר ליום השבת, לדוד אליך, אין כאלד'ינו וכו' עד לעולם ועד. את כל סדר היום, העבירו למנחה, עד לעולם ועד. הדורות האחרונים השמיטו את אין כאלד'ינו ממנחה, העבירו אותו לשחרית כדי להגיד אחרי זה פיטום הקטורת. זה בא מהספרדים. מה שהעבירו את אין כאלד'ינו לשחרית, לקחו מהם. כיון שלקחו מסידורי הספרדים, ממילא לקחו מהם גם את הנוסח שכתוב אצלם, אבל לא שמו לב שאצל הספרדים גם ביום חול אין את הפסוקים האלה של אך צדיקים יודו לשמך. נמשכו אחריהם בלי לשים לב.

דייקתי כך מלשונו של מהרי"ץ. הוא כותב, אין כאלד'ינו אין כאדונינו וכו' עד סופו. מה זה עד סופו? עד הסוף הרגיל כמו ביום חול, דהיינו עד לעולם ועד. וזה כתוב מפורש בתכאליל כת"י קדמונינו נע"ג במנחה, שזה עד לעולם ועד. רק בגלל שאח"כ העבירו את זה לשחרית, בלבלו. דבר נוסף, הסתכלתי בתכלאל כתב יד של מהרי"ץ בשחרית של יום חול, והנה 'אין קדוש' זו פיסקא חדשה, אין כאלד'ינו זו פיסקא חדשה, א"כ אצלו אין כאלד'ינו עד סופו, הכוונה עד לעולם ועד. אבל כיון שהוא לא כתב בשבת את הנוסח במפורש, שינו ועשו כך.

בתשובה להערה מהקהל: הרמב"ם אומר זאת בסדר התפילות שבסוף ספר אהבה, לומר אך צדיקים וגו' ישבו ישרים את פניך, ויבטחו וגו', ויש מקור לכך בגמרא במסכת ברכות דף ל"ב ע"ב, כי ישבו ישרים את פניך נאמר על מי ששוהה אחרי תפילתו. כי כל העמים ילכו וגו' זה על מי שיוצא והולך מבית הכנסת. והקדיש תתקבל, הוא סוף התפילה. דהיינו הקדמונים היו גומרים פה את התפילה, לעולם ועד, קדיש תתקבל, וזהו. יצאו מבית הכנסת. כאן היה סיום התפילה בזמנם. הם לא אמרו פיטום הקטורת.

מה שכתוב בסידור תורת אבות, זה בד"כ מה שהיה נהוג אצלינו. דהיינו כל הבתי הכנסת שאומרים פיטום הקטורת, אומרים בשבת עד כי בא מועד, ומיד אתה הוא. אבל אנחנו החזרנו את זה ב"ה, חזרנו לומר בפרהסיא גם את אך צדיקים וגו' עד לעולם ועד, ואח"כ אתה הוא. כי לפי מהרי"ץ פשוט ש'עד סופו' הוא מתכוין לכך.

בסידור של החבאנים גם כתוב כך, דהיינו אך צדיקים וגם פיטום הקטורת. אבל הם אומרים זאת גם בבוקר וגם במנחה. אצלנו חלה הטעות כי העבירו את זה ממנחה לשחרית, לכן בשחרית העתיקו מהספרדים כמו הנוסח שלהם, כי כל העניין להגיד אין כאלד'ינו ופיטום הקטורת בא מהספרדים. לכן חל פה בלבול, לא שמו לב שאצל הספרדים גם ביום חול אין פיסקא זו. קשה לדעת באיזה תקופה בדיוק חל השינוי הזה, אינני יודע. מדובר על תקופה של בערך מאתיים שנה. [תוספת ביאור במוצש"ק שלח לך ה'תש"ע]

בתשובה לשאלה מהקהל: נכון שיש כאלו שהשמיטו את לדוד אליך במנחה אחרי מזמור שיר ליום השבת, זה בגלל שאצל השאמי המזמור הזה הוא נפילת פנים. והבלדי שמשמיטים, הם הושפעו מהשאמי. הרי לבלדי, לדוד אליך, בא תמיד אחרי שיר של יום, צמוד. מה שאנחנו עושים בשחרית בחול, עושים במנחה של שבת. גם בשבת, וגם ביו"ט. אבל אצל הספרדים לדוד אליך זה נפילת פנים, ובגלל שאין נפילת פנים בשבת, ממילא השמיטו. שאמי השומעים בשבת שאומרים לדוד אליך, זה כמו כששמעו את הקדיש דעתיד, נבהלו. זה מפחיד אותם, כי הם התרגלו שקדיש דעתיד הוא רק בתשעה באב ובבית הקברות. לדוד אליך אצלם זה נפילת פנים. וגם לפי תוכן המזמור, ראה עניי ועמלי, מתאים לנפילת פנים. לכן כיון שאצלם זה מיועד רק לנפילת פנים, והרבה שאמי חזרו להיות בלדי, או שמתפללים ביחד, נהיה בלבול בנושא הזה, אבל לא צריך להתרגש. במקור, אבותינו כולם, מן הקצה אל הקצה, אמרו את המזמור הזה במנחה של שבת. ולא רק את זה, אלא הם גם אמרו עד לעולם ועד, כמו שאנחנו אומרים בסדר היום, הכל כחטיבה הזאת. אבל אחרי שעשו שינויים, התחילו לקצץ באין כאלד'ינו, קיצצו לדוד אליך, ונשאר בסוף ככה. אבל אני אגלה לכם, שהיו גם בתי כנסת בלדי שאמרו את לדוד אליך בתור נפילת פנים. זה היה, ואינני יודע אם זה קיים היום. כך הוא לפי התכלאל של רבי' יצחק ונה כת"י שהיה בעיקרו בלדי. והתכלאל שלו, היה נפוץ מאד בעבר. לכן אל תתפלאו שיש בלדי גם כיום שלא אומרים בשבת לדוד אליך.

 

המשך ממוצש"ק שלח לך

נושא נוסף שדיברנו [מוצש"ק נשא ה'תש"ע], בעניין מה שאומרים בשבת אחרי מוסף, כל ישראל יש להם חלק וכו', אין כאלד'ינו אין כאדוננו אין כמלכנו וכו', למה מדלגים את הפסוקים אך צדיקים יודו לשמך וגו' כי כל העמים וגו', שאומרים בחול לפני פיטום הקטורת? הסברנו שכיון והעבירו את כל זה מתפילת מנחה לשחרית, וכיון שבנוסח הספרדי לא מוסיפים את זה גם ביום חול, ממילא זה נשאר כך גם אצלינו. אבל לאמיתו של־דבר צריך לומר את הפסוקים הללו לפני פיטום הקטורת.  

צריך להוסיף פה עוד כמה דברים. הנודע ביהודה נותן טעם מעניין למה אומרים אין כאלד'ינו אין כאדוננו וכו' לפני פיטום הקטורת. הוא אומר, הרי ידוע כי פיטום הקטורת מעשירה, וכדי שאדם לא יתגאה ח"ו ויאמר, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, מקדימים לפני כן אין כאלד'ינו אין כאדוננו אין כמלכנו, לדעת שהכל ממנו יתברך. זה טעם שהוא אומר מעצמו. אבל לכאורה זה מסביר רק את המנהג שלהם. אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים, אומרים אין כאלד'ינו ממש לפני פיטום הקטורת, בצמוד. אבל אצלינו ביום חול אין שום קשר, כי קדיש תתקבל מפסיק בינתים. ממילא לדידן אין זה הטעם מדוע אומרים אין כאלד'ינו. ועוד, שהקדמונים אמרו אין כאלד'ינו אף שלא נהגו עדיין לומר אז את פיטום הקטורת כלל.  

חכמי תימן נתנו טעם, שזה נתקן בזמן היוונים. כיון שהיוונים גזרו על ישראל שלא לענות אמן, לכן תיקנו את התפילה הזאת, אין כאלד'ינו מי כאלד'ינו נודה לאלד'ינו, ר"ת אמן. היו הרבה גזירות באותה תקופה, היתה גזירה שאסור לקרות בתורה, ואפילו על עניית אמן, והיה חשש של שכחה, לכן כדי שיזכרו הנערים את עניין האמן, קבעו לומר אין כאלד'ינו. וגם מה שאומרים אחרי כן ברוך אלד'ינו ברוך אדנינו, אתה הוא אלד'ינו אתה הוא אדונינו, כיון שהיתה גזירה גם על הברכות לא לברך, שלא לומר ברוך אתה, יהודי שהיה מברך היה ח"ו בסכנת מיתה, לכן תיקנו לומר זאת. כך כתבו מהרי"ו ומהרי"ץ. ואחרי כן תיקנו לומר את הפסוקים האלה, אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, שנדרש בגמ' על ישיבת בית הכנסת. והפסוק, כי כל העמים ילכו איש בשם אלד'יו ואנחנו נלך בשם ה' אלד'ינו לעולם ועד, בא לרמוז כיון שעכשיו יוצאים החוצה מבית הכנסת ופוגשים גויים ברחוב, לכן תזכור כי כל העמים ילכו, אל תסתכל עליהם. באו לחזק ולעורר את העניין הזה לפני שיוצאים מבית הכנסת. רק אח"כ יש קדיש תתקבל, וזה סוף התפילה. אח"כ בדורות יותר מאוחרים הוסיפו את פיטום הקטורת.

הדפסהוסף תגובה

עוד על הפרק...

    [1-5]...[26-30]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 31 
  4. 32 
  5. 33 
  6. 34 
  7. 35 
  8. לעמוד הבא
  9.  [36-40]...[216-219]
מאמר מנורת חנוכה


 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד