-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1340 אורחים

ברכות שבירכו שלא כסדרן, האם חוזרים לברכן?

    
מספר צפיות: 115794
ג' תמוז ה'תשע''א

מה הדין אם בטעות דילגו ברכה בשבע ברכות שבחופה, ועדיין לא עשו ייחוד? האם גם בברכת יוצר האדם הדין כן? ומה הדין אם אדם בירך זוקף כפופים קודם מתיר אסורים, האם חוזר ומברך? מהו סימן ממז"ר, ודין אמירת כינוי ממזר היום

 

מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק וארא ה'תש"ע

 

דבר דומה יש לגבי שבע ברכות של נישואין. יש שבע ברכות, בורא פרי הגפן, שהכל, יוצר האדם, אשר יצר, שוש תשיש, שמח תשמח, אשר ברא ששון ושמחה. מה הדין אם דילגו ברכה אחת בלי שימת לב ונזכרו רק לאחר שנגמרה החופה, התברר שהיתה טעות, הביאו את ההקלטה וראו שאכן שכחו לברך ברכה אחת. הרי במקרה כזה, יש דין של כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. דהיינו, הרי אנחנו עושים יחוד מיד אחרי שבע ברכות. אצל אבותינו לא כולם הקפידו לעשות יחוד מיד, אבל בכל מקרה זה היה עד קודם לברכת המזון. בתימן היו סדרים אחרים, אבל אם נתפוס את הכללים של משמעות ההלכה בזה, היחוד חייב להיות עד לפני ברכת המזון. לא חייבים לעשות מיד אחרי שבע ברכות, למרות שזה הכי רצוי. כי לפי דעת הרמב"ם ומרן, היחוד זה ההכנסה תחת חופה, ומה שעושים היום כלונסאות מלמעלה, לפי הרמב"ם ומרן אין זכר לדבר הזה. הכלונסאות הוא כעין בית שלפי מנהג האשכנזים נחשב חופה, אבל לפי דעת הרמב"ם ומרן חופה זה יחוד, שהחתן מכניסה לביתו. וזה מה שאנחנו עושים היום, שבכלל שכירות האולם מכינים להם גם חדר מיוחד. זה לא חדר של החתן והכלה, אלא של החתן בלבד והוא צריך לשלם, או אביו בשבילו. בדורות שעברו בתימן, היו מביאים החתן ממש לביתו, למקום שהם אמורים לגור. הרי בד"כ עשו את שמחת החתונה בבית אביו של החתן, לא כולם, יש שעשו אצל הכלה, וממילא זה יצא באחד החדרים. גם אם זה לא היה ממש בביתו, נתנו לו את החדר במתנה כאילו זה שייך לו. זה מה שעושים היום באולם, חדר יחוד. בלי זה היא לא נחשבת נשואה. נישואין הן שבע ברכות, כתובה ויחוד. נפקא מינה, שאם לא יעשו יחוד מיד, וכמו שאמרנו לאו דוקא מיד אלא שהסעודת מצווה לא היתה עדיין, אלא יעשו את היחוד יותר מאוחר, כמו שהספרדים אומרים שיעשו יחוד אח"כ בבית, ממילא אי אפשר לברך שוב פעם שבע ברכות בברכת המזון, כי היא עדיין לא נשואה. לכן לא יברכו שוב את השבע ברכות ויש פה ענין של ברכות לבטלה אם יברכו. כי בשלמא אם היה יחוד, ממילא התחילו שבעת ימי המשתה וזו סעודה אחת משבעת ימי המשתה, אבל אם לא היה יחוד הם עדין לא נשואים ואין לברך. לכן אם הם לא עושים את היחוד מיד, שיעשו במשך הערב, אפילו חמש דקות, העיקר שיהיה לפני  ברכת המזון.

בכל אופן, אם נזכרו שהיתה חסרה ברכה בחופה, צריכים לעצור באותו רגע ולברך. אם  נזכרו באמצע סעודה ששכחו למשל את ברכת שמח תשמח, צריך להביא עשרה אנשים ואת החתן והכלה, שהרי גם היא צריכה לשמוע. את שבע הברכות של שבעת ימי המשתה היא לא צריכה לשמוע, אנחנו לא מקפידים שתשמע, אבל בחופה היא צריכה לשמוע, ובעשרה אנשים. יברכו את הברכה החסרה בפני עצמה. את יתר הברכות הם לא צריכים לחזור, כי אין להם סדר. גם אם שינו את הסדר אפשר להשלים ברגע שנזכרו.

בא האגרות משה, ויותר נכון עוד לפניו בעל עצי ארזים, והם אומרים שכל זה מדובר רק בששת הברכות הראשונות, אבל יש ברכה אחת שלא חוזרים עליה, והיא ברכת יוצר האדם. יש הרי ברכה כפולה, ברכת יוצר האדם, וברכת אשר יצר את האדם בצלמו ברוך אתה ה' יוצר האדם. אם דילגו על ברכת יוצר האדם הראשונה ואמרו את השניה, באופן כזה אין מה לחזור. כי בכלל מאתיים מנה, ממילא לא צריך לחזור. הדבר הזה הוא נגד פשטות הראשונים. בשבע ברכות לא חילקו בין זה לזה. אבל בעצם צריך פה להבין, למה חז"ל תיקנו ברכה כפולה? אלא התשובה שזה לא ברכות כפולות. יוצר האדם הראשונה, מדברת על אדם הראשון, והברכה השניה מדברת על חוה. או במילים אחרות, ברכת יוצר האדם הראשונה היא על החתן, וברכת יוצר האדם השניה על הכלה. יש פסוק בנביא, כתפארת אדם לשבת בית, מכאן שאשה נחשבת בית. וכן כתוב בפרשת מטות ונפש אדם מן הנשים. גם אשה נקראת בשם אדם. הברכה הראשונה היא על אדם הראשון, והשניה והתקין לו ממנו בנין עדי עד, שה' התקין שיהיה המשך הדורות מהצלע שברא, זה כנגד חוה שאדם הראשון העמיד ממנה תולדות, וזה מה שמברכים את הכלה. ממילא א"א להגיד שברכה אחת פוטרת את השניה. יש עוד פירוש של רבינו זכריה הרופא, דבר דומה, שיוצר האדם הראשונה היא על החתן או על אדם הראשון, והשניה היא על התולדות שיצאו ממנו. איך שנפרש, אין ברכה מיותרת. יוצא לפי זה, שגם אם דילגנו ברכה אחת, חייבים להשלימה בכל המקרים, גם בברכת יוצר האדם.

 

ואין זה דומה לברכות כמו זוקף כפופים, מתיר אסורים. הרי ידוע שסדר הברכות בבוקר הוא, מתיר אסורים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים. מי שמתפלל זוכר את הברכות בעל פה. כדי לזכור את הסדר, מתיר אסורים, מלביש ערומים, זוקף כפופים, רוקע הארץ על המים. סימן ר"ת ממז"ר. יש כאלה רצו להפוך את הסדר, אמרו זה לא יפה, צריך לשנות את הסדר. אבל זה ממזר תלמיד חכם... הוא קודם אפילו לכהן גדול עם הארץ. כתוב בירושלמי פ"ד דקידושין, רוב הממזרים פקחים הם. כשרוצים להגיד על מישהוא שהוא ממולח, אומרים המון העם זה אחד ממזר. כתוב בגמ' קידושין דף כ"ח ע"א, שמי שקורא את חברו ממזר סופג את הארבעים. אבל היום כשאומרים ממזר לא מתכוונים לפגוע בייחוס שלו, אלא מתכוונים לומר שהוא אחד מרושע, ערמומי במיוחד. הביטוי בזמנינו לא נחשב שהוא עושה אותו ממזר. לפי הסגנון שבני אדם בזמנינו מדברים, ואפילו כבר בדורות שעברו, כשאמרו ממזר התכוונו להגיד שהוא חריף, אבל לא חריף סתם, אלא חריף רע, מרושע. יש אחד חריף שמנצל את חריפותו לתורה, ויש אחד חריף לרע. לא שמותר לומר ממזר, אבל מי שאמר, א"א לתבוע אותו לדין על זה. אבל האמת שכל דבר לגופו, תלוי לפי העניין, לפי הניגון והנושא של מה שדיברו.

בכל אופן זה הסימן לזכור את סדר הברכות, ומהרי"ץ מביא את זה בעץ חיים, תראו שם. יוצא שזוקף כפופים בא אחרי מתיר אסורים. מי שבירך זוקף כפופים, כבר אינו יכול לומר אח"כ מתיר אסורים. כי מתיר אסורים היא על האדם שישן במיטה בלילה בלי לזוז וללא תנועה. אח"כ מלביש ערומים, הרי בזמנם היו ישנים ללא בגדים, ולבשו את הבגדים קודם שקמו מהמיטה. אח"כ עומדים, זה זוקף כפופים, להזדקף. ואח"כ הולך על הקרקע, זה רוקע הארץ על המים, שדורך על הקרקע. אבל אם אמר זוקף כפופים נכלל בזה גם מתיר אסורים. ולכן אם שכח את ברכת מתיר אסורים ונזכר רק לאחר שבירך זוקף כפופים, לא יוכל לברך אח"כ מתיר אסורים.

[המשך הבירור בנושא זה במוצש"ק עקב התש"ע]

אבל לגבי יוצר האדם הדין לא כן. וזה חשוב מאד, כי כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, דהיינו אם לא נאמרה אחת מהברכות בכלל, או נאמרה שלא כדין באופן שזה מעכב, היא אסורה לבעלה, ואפילו ביחוד הם אסורים. אמנם דעת ספר המקנה, כי מה שאמרו בלא ברכה הכוונה על הברכה השביעית, על ברכת אשר ברא המיוחדת שאומרים בכל שבעת ימי משתה אפילו בלי פנים חדשות, אבל רוב האחרונים סוברים,שכשאומרים כלה בלא ברכה הכוונה לכלל ברכת חתנים. על כל השבע ברכות, אפילו שזה בלשון יחיד. כמו שאומרים ברכת התורה, למרות שהן שלוש ברכות, או לכל הפחות שתים, לפי מי שגורס והערב נא בוא"ו וסובר שזה ברכה אחת. אנחנו סוברים שזה שלש ברכות, על דברי תורה, הערב נא, ונותן התורה, ולכן עונים אמן גם אחרי ברכת על דברי תורה. בכל אופן ברכת חתנים זה מושג לכל השבע ברכות. וכך פוסק הרב חיד"א ורוב אחרונים, והדבר לעיכובא כיון שזה חמור, ולכן לא חוששים בזה אפילו לסב"ל, ומחזירים על זה.

אם היתה טעות ושכחו ברכה, וכבר בירכו ברכת המזון, אם אמרו את הברכה הזאת כראוי בשבע ברכות שלאחר ברכת המזון, זה פטר. או אם קרה, כמו שיש היום לצערנו, מזמינים קרובי משפחה להגיד איזו ברכה, והם מעוותים את הברכות ומבטאים לא נכון באופן שזה לעיכובא, ולא היה שם מי שיחזיר אותם, חייבים אח"כ לחזור על הברכה. אבל אם זה לא נעים או אי אפשר מכל מיני סיבות אחרות, שיברכו את הברכה אח"כ בנפרד עם עשרה אנשים, כי ברכת חתנים בעשרה, ואפשר שהחתן יהיה בכלל העשרה. אם לא שמו לב ורק בברכת המזון הברכה הפגומה נאמרה כדת וכדין, יכולה הברכה הזאת לעמוד במקום הראשונה שטעו בה. אין צורך אחרי ברכת המזון להשלים שוב, אלא אם כן גם בברכת המזון אמרו בצורה לא נכונה. כמובן שהיחוד היה באיסור, אבל אין פירושו שלא קונה כי נקטינן שחופת נדה תופס.

הדפסהוסף תגובה

עוד על הפרק...

    [1-5]...[96-100]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 101 
  4. 102 
  5. 103 
  6. 104 
  7. 105 
  8. לעמוד הבא
  9.  [106-110]...[216-218]
מנויים לחיים


 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד