-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1270 אורחים

גדר איסור קריאה בשם אביו, ומה הדין לגבי העולה לספר תורה ושאלוהו לשם אביו

    
מספר צפיות: 115595
ב' תמוז ה'תשע''א

גדר איסור קריאה בשם אביו, ומה הדין לגבי העולה לספר תורה ושאלוהו לשם אביו

 

מתוך שערי יצחק – השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק שמות ה'תש"ע

 

שאלה נוספת שהרבה שואלים, יש הרי דין שאסור לאדם לומר את שם אביו. מה קורה כשמזמינים מישהו לקריאת התורה, שואל אותו החזן מה שמך? החזן יודע שקוראים לו יוסף, אבל את שם אביו שלמה לא יודע, ואם הבן יגיד הרי שהזכיר את שם אביו, ואסור לקרוא לאביו בשמו. אם שואלים אדם מה שם אביו, צריך להגיד אבא מארי פלוני. עכשיו לכאורה גם כששואלים אותו לס"ת בן מי הוא, לא יוכל להגיד סתם שלמה, אלא צריך להגיד בתואר, לפחות אבי. אבל למעשה בספר תורה המנהג להתיר. יש חושבים שזה אסור, אבל זה לא נכון. נתחיל בעצם בהקדמה קצרה.

בפרשת ויחי יעקב אבינו אומר, במערה אשר בשדה המכפלה וגו'... שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו. שמה קברו את יצחק. מי זה יצחק? אבא של יעקב. איך הוא מזכיר את שם אביו ככה? אותו דבר אצל יוסף, ויאמר יוסף אל אחיו וגו'... לאברהם ליצחק וליעקב. וכן בברכת יצחק ליעקב, ויתן לך את ברכת אברהם, היה צריך להגיד את ברכת אבי אברהם. אלא  מה נאמר, אולי זה איסור דרבנן אבל מהתורה זה מותר. בתורה כתוב כבד את אביך, לא כתוב בתורה בדיוק במה. זה בגדר מסרם הכתוב לחכמים. הרמב"ם כותב איזהו כיבוד איזהו מורא. בעל המבי"ט בקרית ספר אומר כל מה שחכמים פסקו, כל מה שכתוב ברמב"ם, כל הדברים שהרב ביאר מהו כבוד ומהו זה מורא, הכל הוא דאורייתא. יוצא שגם הזכרת שם אביו בלי תואר הוא דבר האסור מן התורה. עמד על כך בספר הכתב והקבלה, ושואל את השאלה הזו, אבל לא כ"כ מובן לי התירוץ שלו. הוא אומר הגדרות בענין הזה וכותב, שמה קברו את יצחק ואת רבקה, אע"פ שאסור לבן לקרוא את אבותיו בשמם בן בחייהם בין לאחר מותם זה אינו אלא כשמזכיר את שמם בלבד, אבל כשאומר אבי הוא מותר וכו'. למעשה הוא אומר את השאלה הזאת גם על יצחק וגם על רבקה, מוכח שהוא מבין שגם אמא אסור להזכיר בשמה בלי להגיד אמי מורתי. לא שמעתי שהחמירו בזה. בכל אופן, על יצחק יש וודאי שאלה. על אמא אם הדין אותו דבר או לא, אינני יודע. כמדומני שעל אמא לא נוהגים. כמו שידוע שלכבוד אבא עומדים, אבל לכבוד אמא לא שמעתי שיעמדו. אצלנו לא נהגו. כנראה שלגבי הנשים, עמידה אינה נחשבת כבוד. כתבנו על זה משהו בשע"ה. בכל אופן הוא מתרץ, שהוא כבר אמר לפני כן קברו אותי אל אבותי, א"כ הוא כבר אמר אבותי. והוא ממשיך ואומר, יש הבדל בין אברהם יצחק ויעקב לבין שמות שאר האנשים. אברהם יצחק ויעקב, מי נתן את השם אברהם? הקב"ה. הקב"ה קרא שמו אברהם. יצחק גם, וקראת את שמו יצחק. יעקב, ויקרא שמו יעקב. הקב"ה קרא שמו, כך ע"פ המדרש. ממילא את השמות שה' נתן, אפשר לומר בלי להקדים תואר אבי. אבל שמות אחרים, אם אומרים בלי להגיד תואר, זה חסרון. אבל לכאורה הרי מה הטעם שאסור לקרוא בשם אביו, משום שהדבר נראה כמו שאתה קורא לחברך בשמו. כביכול אתה מחשיב אותו כשאר בני אדם. אבל הוא לא מסביר כך. הוא אומר, שאני שמות שלשת האבות מכל שמות בני אדם, כל שאר השמות הם רק מקריים, כפי מה שיזדמן בפי האבות לקרוא שם בניהם. כל עוד שאדם לא משתדל להכין את נפשו לאחד מהמעלות האמיתיות, לקנות לו אחד מן השמות והתארים המשובחים, שיקרא חכם או נבון, צדיק או עניו, פחיתות גדולה אם ישאר כל הזמן בשם תולדתו לבד. דהיינו, כשנולד והיה תינוק, קראו לך מרדכי. נו, כעת אתה בן עשרים, נשארת מרדכי. שלושים, ארבעים- מרדכי. חמישים, שמונים- עדיין מרדכי, זה לא טוב. אתה צריך להיות רבי מרדכי, אח"כ הרב, אח"כ הרב הגאון, אח"כ הגאון האדיר, כל פעם לעלות ולהשתנות. אבל אם כל הזמן נשארת מרדכי, יוצא שאתה לא שווה כלום. צריך שיכתבו עליך הרב הצדיק, הרב העניו, תגיד איזהו תואר, משהו שיתלווה לשם שלך. א"כ כל זה לגבי שאר האנשים, אם אתה לא הוספת, לא השתנית ולא התעלית, נשארת אותו דבר, לכן אתה נשאר מרדכי. אבל לגבי שלושת האבות, הקב"ה נקב את השם שלהם. וכי יש לך חשיבות גדולה מזו? עוד כשנוצרו בבטן, הקב"ה הודיעם בשם. אם ה' בחר את השמות האלה, הם שמות מכובדים מצד עצמם. והוא מביא ראיה ממס' יומא, שם הגמ' אומרת, אסור לתת שם על שם רשעים, אבל ישמעאל מותר. מסביר הריטב"א מה הטעם, כי הקב"ה נתן את השם הזה, וקראת שמו ישמעאל. ולכן יש את רבי ישמעאל, אחד מהתנאים. גם היום בזמנינו, ישנם מעטים כאלה. אצלנו לא היה את השם ישמעאל, אצלנו זה מוקצה. אולי בגלל שהתרחקו מאד מהישמעאלים. אבל יש כמה מסכתות בש"ס עם פרוש ר' ישמעאל בן חכמון, מחכמי מצרים. רואים שאפילו בדורות הראשונים נשאר השם הזה. אצלנו התרחקו מכל השמות שאומות העולם עושים מזה חשיבות. אצל הספרדים נתנו את השמות האלה, אבל אצלנו אבותינו כנראה נהגו הרחקה יתרה. זה לא מן הדין. מן הדין, מותר לקרוא בשם הזה. בכל אופן, לפי דבריו זה החילוק, כשאתה אומר אברהם יצחק ויעקב זה שם שהקב"ה נתן, ממילא אפשרי לומר. אבל אם אתה אומר שם של אדם רגיל, לא חידשת שום דבר, וזו הבעיה. אבל אני לא מבין, אם כך מה זה עוזר אם תגיד אבא מארי מרדכי? בשביל זה הוא נהיה יותר מכובד? אינני מבין את החילוק לפי דבריו.

נלענ"ד בס"ד שהחילוק הוא פשוט. כשיצחק מזכיר את שם אביו, ויתן לך את ברכת אברהם, המושג ברכת אברהם פירושו הברכות שהקב"ה בירך את אברהם, דהיינו החשיבות היא מצד אברהם אבינו. כשיוסף אומר, אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב, הוא לא בא להזכיר אותם בגלל שזה אבא שלו או סבא שלו. הנקודה היא המושג, השמות של האבות זו החשיבות. בדברים כאלה, לא צריך להגיד אבי, כי השם בעצמו מראה על חשיבות. אבל שם אחר, אם אתה לא אומר בתוספת תואר כבוד, יש בזה עניין של חוסר חשיבות בשמם ולכן הדבר אסור. כמדומני שהתירוץ הזה יותר ברור.

בתשובה לשאלה מהקהל: גם אם שם אביו אברהם, אסור להזכירו בלי תואר. מדובר רק על אברהם יצחק ויעקב האבות הקדושים.

א"כ למסקנה יוצא כך. כשפונים לאדם ושואלים ראובן בן ... מותר להגיד את שם האבא לבד. יש כאלה שחושבים שצריך להגיד אבי מורי, אבל למעשה נוהגים להקל בזה, ואני חושב שזה נכון. כמו שאדם כששואלים אותו בן מי אתה והוא אומר בן שלמה, יוצא שאמר אבי זה פלוני. ממילא אם הוא מדבר מעצמו, אסור לו להזכיר את שם אביו, אבל אם החזן שואל אותו ראובן בן... כשאמרת את שמו מובן שאמרת אני בן שלמה, לכן לא צריך לומר שוב פעם אבי. מספיק שהדבר מודבק ומשלים את מה שהחזן או הממונה שאל אותו. המלה מארי לא מעכבת גם במקרה רגיל, העיקר הוא התואר אבי, וזאת השאלה לגבי ס"ת, אבל לפי ההלכה מארי לא ממש חייבים, העיקר שיגיד אבי.

בתשובה לשאלה מהקהל: לפי מה שאנחנו אומרים לא חייבים להוסיף גם רבי, טוב אם יוסיף אבל זו לא חובה. בנוסח הקידושין המובא אצלנו בתכלאל, אומרים אנא חתנא פלוני בר פלוני, לא אומרים בר רבי פלוני. אמנם אם אביו ת"ח, צריך להגיד את התואר רבי, אבל אם אביו אדם רגיל לא צריך עם תואר רבי.

הדפסהוסף תגובה

עוד על הפרק...

    [1-5]...[91-95]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 96 
  4. 97 
  5. 98 
  6. 99 
  7. 100 
  8. לעמוד הבא
  9.  [101-105]...[216-218]
מנויים לחיים


 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד