מכתב מרגש במעלת ספרי "נפלאות מתורתך" למרן שליט"א

לק"י, יום שנכפל בו כי טוב כ"ז אייר מ"ב בעומרא התשע"א בשכ"ב

לכבוד

כל העוסקים במלאכת הקודש הי"ו

שלו' וברכה וכט"ס, אחדשה"ט ותפילה לאל עליון דיתרעי לאוטבא לכון.

מה גדולה מעלתכם ומה רב חלקכם עוסקים בצרכי ציבור באמונה ישלם ה' שכרכם ופעולתכם "פעולת צדיק".

ברצוני לעמוד על עניין חשוב מאד. כמובן שלא אוכל לבטא את כל אשר דיברנו בעל פה, אך אשלים בכתב את החסר כי לא ראי זה כראי זה והצד השוה שבהם כבודה של תורה.

הנה מזה שנים רבות שאנו מצפים ומייחלים לראות ספר נפלא כשמו כן הוא "נפלאות מתורתך" על סדר פרשיות השבוע.

ולדוגמא, זכורני עוד לפני כעשר שנים בערך פגש אותי ברחוב, תלמיד חכם אשכנזי, מופלג ומפורסם בישובנו (גריס באורייתא תדירא בקי בכל הש"ס להפליא פשוטו כמשמעו, מחזיק בביתו את כל ספרי הרב שליט"א ואף הוגה בהם) וסכום כסף בידו, ואמר לי בערך בזו הלשון "אני מחפש אותך כבר כמה ימים. אני חייב להיות שותף בהדפסת הספר "נפלאות מתורתך", הנה לך כך וכך שקלים לצורך הדפסת הספר". שאלתי אותו, מנין לך? והשיב, כשאני רואה שהרב מציין בכל ספריו לספר זה ואני משתוקק כבר לראות הספר. אשריו ואשרי חלקו ירבו כמותו בישראל.

והנה בשנת התשס"ח הודפס בשטו"מ חלק א' על ספר במדבר, ובטבת התשס"ט חלק ב'.

ומאז ועד עתה אני מתפלא לראות שאפילו מאנ"ש מדפדפים בספר הלוך ושוב ומחפשים איזה מעשה, משל או חידה ועוזבים מקור מים חיים. התרגלנו שספר על פרשת שבוע צריך להיות במתכונת ספרים שלא ננקוב בשמם, שהם לכשעצמם דברים נפלאים ומופלאים מעשיות ומשלים שיש בהם חיזוק עצום לתורה וליראה, אך הקשר בין הכתוב בהם לפרשת השבוע נוגע רק בקצה הפסוק, "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה". מה קרה לדור שלנו? מדוע החומש שהוא מרכז התורה, היסוד והתשתית לכל, הפך להיות רק עניין של "ווארטים" או מעשיות?

הן אמת אומר ולא אכחד, שגם לי מתכונת הספר הנוכחי היתה קצת חדשה, אבל לאחר שעברתי על הספרים מתחילתם ועד סופם מלה במלה אות באות, ולפעמים הוצרכתי לפתוח הדברים במקורם ושורשם, אך בסוף הדברים היו מאירים ומזהירים, מתוקים מדבש ונופת צופים.

ובפרט שזו לי הפעם השלישית ויותר שאני עובר פרשה בפרשה, דורש וחוקר, ולפעמים בחברותא, וככל שיותר עמלים וחוזרים מתגלים דברים חדשים שלא נראו בפעם קודמת, כשמו כן הוא "נפלאות" מתורתך, ומן שמיא קא זכו ליה להרב המחבר שליט"א.

ומי יודע כמה עמל ויגיעה ודמים תרתי משמע הושקעו בהגהות סידור עימוד ועריכה, שלא לדבר על עמל ויגיעה עצומים בעצם החידושים וכתיבתם כמו שהעיד לי הרב שליט"א תורה מפוארה בכלי מפואר. ומי יודע אם משיגים דבריו ועומק כוונתו של הרב שליט"א, ואם לא נעמול בספריו אלו, אולי עוד דור אחד יצטרכו פירוש על דבריו כעין הגמרות המתחדשות בזמנינו.

בשבוע שעבר הרציתי בפני אחד מחברי יצ"ו שני חידושים על פרשת במדבר, ולאחר יומיים אמר לי בזה הלשון "סיימתי את כל הפרשה מתחילה ועד סוף, נדהמתי מההיקף ומתיקות התורה הנובעת מתוך הספר, חשוב לזרז את הדפסת ספרים יקרים אלו", עכ"ד.

אני מעיד לכם שמים וארץ, שלא היתה לי מתיקות התורה של ממש מעולם כמו בספרים אלו. זיל ונסי! וזה לא בפעם אחת וברפיון ידיים, צריך עמל וחזרה וליבון, ופעמים שהצטרכתי לדבר עם הרב שליט"א שיבאר וירחיב בבחינת "תורה שבע"פ".

צאו וראו מה שפירש בפסוק 'בני נפתלי' בעניין חסרון הלמ"ד (עמ' נ"א), כמה קושיות, דקדוקים ופלפולים, ויישבם בדרך לא דָרַך בה איש מעולם, איזה דברי מוסר אמתיים יוצאים מתירוצו זה (יעויין בעמ' נ"ז אות ד'). דברים המחזקים ומותאמים לדורנו הדל והרזה, דברים מעודדים ומשיבים את הנפש, "וכמה הלכתא רברבתא איכא למשמע מיניה", ר"ל דברים אלו הם יסוד להרבה עניינים שהרב קיצר ויש להרחיב.

וכמה כבוד התורה וכבוד חכמי תימן אבותינו הק' נע"ג יש בספר זה, כלשון הרב שליט"א ב'דברים אחדים אל הקורא' (עמ' 5) וז"ל "פנינים רבים שהעליתי וליבנתי בס"ד מגנזכי קמאי ובתראי מחכמי תימן, ובפרט אותם אשר לא שזפתם עין הדפוס ומתוק מדבש טעמן". ולולי הרב שליט"א היו קבורים אותם חידושים יחד עם אותם צדיקים גאוני עולם זת"ל.

בשבוע שעבר מסרתי שיעור בעניין בני נפתלי הנ"ל במשך ארבעים דקות בשני מקומות, וקיצרתי כי עוד היה אפשר להרחיב ולפתח הדברים על פי שאר דברי מו"ר שליט"א הפזורים בעשרות ספריו ובתורתו שבע"פ, הן בשיעור השבועי והן מה שאפשר לשמשו בטלפון.

לך נא ראה מה שפירש עה"פ "אשר ישרתו עליו בהם" (עמ' ע"ג) ויומתק לחיכך אחי הטוב. ומה שפירש במאמר תורת הקנאות עמ' קכ"א. מאמר לא קל זה, זכיתי ללמוד בחברותא בשנה שעברה, אבל אח"כ מקבלים כזו מתיקות ואור תורה, איך כל תג וכל קוץ מקבל משמעות ותוכן עמוק עפ"י דברי חז"ל והכל מתיישב על הלב, ועוד כהנה וכהנה. שוב אומר, אף אם אולי בהשקפה ראשונה הדברים נראים קצת רחוקים, אבל אח"כ ששים ושמחים כנתינתם מסיני. דוקא בגלל שלא קל וצריך להתייגע עד שמבינים, הדברים שמחים ומאירים כנתינתם מסיני.

ואם ישאל השואל, למה לי להתייגע כולי האיי, על זאת אשיב לך אחי המעיין, ידוע תדע מה שכתב הרב שליט"א בשע"ה הל' תלמוד תורה סעיף ט"ו (עמ' קכ"ז) וז"ל, "יש הבדל עצום בין המעיין שמעמיק ומדקדק בלימודו לבין הקורא בפשיטות כּשָׁט על פני המים. כי המעמיק משיג את הכוונה וטועם טעם העניין מדבש ונופת צופים, ומגיע אל התכלית להבין ולהורות. מה שאין הקורא כאגרת שהוא הולך בחושך ואומר לַכֹּל סָכָל הוא, והימים והשנים חולפים ובאים ולא ימָצא אתו לא שכל ולא יושר להוציא דבר מאפילה לאורה, ולעמוד על עיקרן של דברים", עכ"ל הטהור, והוא לא מעניינינו ממש אבל דומה בדומה.

שאלתי ובקשתי שלא תתמהמהו בהדפסת שאר הכרכים, תקיימו בעצמיכם "ויסעו ממדבר... ויחנו בקברות התאוה" כי כל העוסק בספרים אלו קובר תאוות עוה"ז מרוב חמדתו ותשוקתו לתורה.

וחשוב להביא מדברי מו"ר שליט"א בדבריו בפתח הספר, דברים שיש בהם כדי להבין גדולת ומעלת הספר ויחודו, וז"ל "החיבור מכיל חידושים וביאורים, דרשות ומאמרים, קושיות ותירוצים, הערות ופירושים, מאשר זכתה בהם נשמתי בפרד"ס תורתינו הק', והעיר ה' את רוחי להעלותם על הכתב על סדר פסוקי פרשיותיה והפטרותיה, וחמשת המגילות. בכללם בירורי הלכות, מנהגים ומסורת אבות, נוסחאות וגירסאות, תוכחות מוסר ודברי התעוררות לעבודת הי"ת ויראתו, בעניינים הנחוצים בזמנינו, להינצל מפח מוקשים. פלפולים בעומק מאמרי חכמינו ז"ל בש"ס ומדרשים. שקלא וטריא בפוסקים ובמפרשים. דקדוקי טעמי המקרא ותרגומיו, ושינוי נקודותיו, רמזים ונימוקים לחסרות ויתירות שבספרי תורה דידן, ולגעיות הזרות, ולאותיות המשונות הלפופות והעקומות. דרך אשר לא דרך בה איש, לתת טעם לכולן אחת מהנה לא נעדרה, הכל כפום מאי דאנהרונהו מן שמיא לעניינין לזכות בהם את הרבי"ם, ולתת כבוד לתורה שאין בה שום דבר לבטלה ועניינים בלתי מובנים. כמו כן צירפתי ביאורי תפילות, פיוטים ושירים, מעשיות בלתי נודעות ומשלים. מליצות וחידות, שרשים ומלים..." עכ"ל.

מי שמע כזאת? מי ראה כאלה? אולי בכל הדורות לא בא כבושם הזה.

ובאמת שיש להרחיב עוד, מרוב עוז תשוקתי לפרסם העניין למען יזכו רבים וטובים ממני במאי דזכינא אנא בחמלת ה' עלי. אך אין אני יכול יותר להאריך מכמה טעמים.

רק אחתום בברכת שי"ש טו"ב לכם ולכל הנלוים אליכם גדולים וקטנים, בתקוה שיתקבלו הדברים להגדיל תורה ולהאדירה.

הכו"ח לכבודה של תורה

ולכבוד מו"ר דאיהו וגופיה תורה

מ. בן אברהם

קרית אתא