|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
סדר הפתיחות והסיומים בלימוד תורה |
||||||||
מספר צפיות: 11354 | ||||||||
סדר הפתיחות והחתימות ללימוד תורה מתוך ספר ש"ע המקוצר למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א יורה דעה ח"ב סימן קס"ד הערה מ"ו לתורה לפני שמתחילים לקרות פסוקים מחמישה חומשי תורה, הן הגדולים הן ילדים קטנים, בין אם הם מפרשת השבוע בין משאר פרשיות, מקדימים תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב (דברים ל"ג, ד): וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (שם ד' מ"ד): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד', ב'): [ויש מוסיפים, וחֵפֶץ י"י בידינו יצלח (על פי לשון הפסוק בישעיה נ"ג, י', וחפץ י"י "בידו" יצלח)]: ברוך אתה י"י למדני חוקיך (תהלים קי"ט, י"ב): ויש מקומות שאין אומרים כי לקח וגו' ברוך אתה וגו'. בסיום הלימוד אומרים, ברוך השם נותן התורה: בָּרוך [וי"ג וּבָרוך] י"י לעולם אמן ואמן (תהלים פ"ט, נ"ג): ימלוך י"י לעולם אמן ואמן (אין פסוק כזה בתנ"ך, ועיין תהלים קמ"ו י' ובסוף הזמירות לפי נוסח התכאליל והרמב"ם, לפני ויברך דוד. ומצוי נוסח זה בסיום הרבה פרשיות מהזוהר). ונוסח אֵל ליבי פתח, שנהגו רבים שתשב"ר פותחים בזה כולם כאחד בכל יום בבוקר קודם לימודָם, יִסְּדוֹ מה"ר שמעון שבזי זצ"ל. לנביאים וכן להפטריות, מקדימים, ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה (הושע י"ב, י"א): ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים האף אין זאת בני ישראל נאום י"י (עמוס ב', י"א): [ורבים מוסיפים, פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כ"ו, ב'). גם לפני הקריאה בנביאים בליל שבועות, אומרים פסוקים אלו, דמאי שנא. והאומרים אז פסוק כי לא יעשה וגו' כי אם גלה סודו וגו', אינו אלא מפני שראו בספרי קריאי מועד מודפס כך, נמשכו אחריהם. וכנראה כ"ה מנהג הספרדים תמיד. ר"ל גם שלא בליל שבועות. ברם אנן בדידן, ואינהו בדידהו. ועיין כתר שם טוב (גאגין) חלק א' דף ת"ס]. ומסיימים, גואלנו י"י צבאות שמו קדוש ישראל (ישעיה מ"ז, ד'). לתהלים מקדימים לכו נרננה לי"י וגו' ג' פסוקים, כפי שהם נזכרים כבר גם בספרי תהלים של־שאר קהילות. ומסתמא מהם נתקבל מנהג זה אלינו. וכן ג' פסוקים שבסוף, ותחילתם, מי יתן מציון וגו'. למשלי מקדימים אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי (משלי ח', ל"ד): כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מי"י (שם שם, ל"ה). ומסיימים, מגדל עוז שם י"י בו ירוץ צדיק ונשגב (שם י"ח, י'): כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (שם ט', י"א): [יש עוד כמה מנהגים בפתיחה ובחתימה של־משלי, וכמו שרשמתי כבר במבוא לספר מילי דאבות אות ו' דף ל"ח. ויש מקומות שאין פותחים כלום לפני משלי, ובסיום אומרים רק פסוק אחד, מגדל עוז וגו', ועיין לקמן לגבי שאר ספרי כתובים. גם בשאר פתיחות וחתימות דלעיל ודלקמן, יש עוד מקצת שינויים הוספות וגרעונות, בין המחוזות השונים בתימן. אבל עיקרם משותף לכולם]. לשאר ספרי כתובים אין פתיחות וחתימות מיוחדות מקובלות, זולת לקצתם יש חתימה. לדניאל, אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר (דניאל ג', ל"ג): לעזרא [ובכללו נחמיה] קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה (עזרא י', ד'): לדברי הימים, כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי י"י אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ליהודה מי בכם מכל עמו י"י אלהיו עמו ויעל (דבהי"ב ל"ו, כ"ג). [בקריאת שיר השירים, ובערב שבת דוקא, יש נוהגים לפתוח בפסוק פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כ"ו, ב'). והארכתי על זה בנפלאות מתורתך בתחילת שיר השירים]. וראיתי ביד חכם אחד פתיחות וחתימות מסודרות לכל ספר מספרי כתובים, אבל ניכר לענ"ד מתוכם כי הם לא נתייסדו אלא מקרוב מאד. ולכן לא נתפשטו ולא נודעו כלל. להלכה וכן לגמרא וכן ברמב"ם ושלחן ערוך, מקדימים יהי רצון וכו' ומסיימים מודה אני וכו' כדלעיל. ובבית האֵבֶל, כשמסיימים ללמוד בהלכה, יש נוהגים לומר לפני מודה אני וכו' את הפסוק (ישעיה כ"ה, ח') בלע המות לנצח ומחה י"י אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי י"י דבר. לזוהר [והוא הדין לשאר ספרי הקבלה] מקדימים רבון העולמים וכו' מודים אנחנו לפניך וכו' כפי שנדפס בתחילת ספרי הזוהר. ויש נוהגים להוסיף ולומר פסוקים (בראשית ב', י') ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. (דניאל י"ב, ג') והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו' לעולם ועד. (תהלים קי"ט, י"ח) גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. וכן כשרוצים לקצר, אין אומרים רבון העולמים וכו' אלא פותחים ונהר יוצא וגו'. ויש נוהגים לומר (במקום "ונהר יוצא" וגו'), והמשכילים יזהירו כזוהר וגו' ושאר הפסוקים שנדפסו כעיטור בשער הזוהר דפוס ליוורנו עם פירוש מקדש מלך, שהיה נפוץ בתימן. ומוסיפים בסופם פסוק, ברוך אתה י"י למדני חוקיך (תהלים קי"ט, י"ב). ויש נוהגים לפתוח באמירת יושב המרומים וכו' כפי שנדפס בספר שערי ציון.]. בסיום הקריאה בזוהר, אומרים ברוך י"י לעולם אמן ואמן: ימלוך י"י לעולם אמן ואמן. לפירוש רש"י וכיוצא בו מקדימים, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קי"ט, י"ח): לאדם מערכי לב ומי"י מענה לשון (משלי ט"ז, א'): י"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך (תהלים נ"ז, י"ז): ברוך אתה י"י למדני חוקיך: (ויש נוהגים לומר נוסח זה, בשם י"י אל עולם נעשה ונצליח, והאל עלינו ברחמיו ירויח. ירויח לנו בעוה"ז ויצליח לנו לעוה"ב. זה השער לי"י צדיקים יבואו בו: י"י צבאות עמנו וגו' י"י צבאות אשרי וגו': י"י הושיעה וגו': גל עיני וגו' לאדם מערכי וגו' מענה לשון אלֵינו: כי י"י יתן חכמה מפיו דעת ותבונה): כשמסיימים, אומרים, בריך רחמנא דסייען בְּהַדֵין, הוא ברחמְתיהּ יסייען על מָא דמשתאר בריך הוא ובריך שמיה. [ויש מוסיפים, חכמים סידרו לנו תורת (והם ראשי תיבות של־חסל"ת, הכתוב בסוף כל פרשה מפירש"י, לשון גמר. כמו (דברים כ"ח, ל"ח) כי יחסלנו הארבה. וכן בתלמוד ירושלמי בכמה דוכתי, כגון בפ"ק דסנהדרין, מאריך בצלותיה, כיון דחסל אמר וכו'. ואולי סברו בטעות שהם ראשי תיבות, כדרך שמצינו לגבי יא"ר ציי"ט, או דרך רמז. ועיין פירוש מהר"י ונה על הלכות שחיטה פ"א הל"ד ד"ה דגים וחגבים) פרשת בראשית, ובעזרת השם נתחיל ונסיים בפרשת אלה תולדות נח וכו'. וקוראים עוד פיסקא אחת מפירוש פרשת נח, וכדלעיל בפנים הסעיף]. וע"ע בש"ע המקוצר בהלכות שבת סוף סימן ס"ו הערה ל"ז, הנוסח שיש נוהגים לומר בסיום כל הלימודים במנחת שבת. לעין יעקב מקדימים כל ישראל וכו' כמו כשקוראים משניות, וכן בספרים אחרים. ויש שמקדימים לפני מנורת המאור פסוק ברוך אתה י"י למדני חוקיך. וכיוצא באלו אומרים מהפתיחות והחתימות דלעיל לפני הלימוד בכל ספר לפי עניינו, באופן שכמעט תמיד אין מתחילים מיד בגוף הקריאה, וזהו כבוד התורה. |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |