טעם לחג השבועות![]() |
||||||||
מספר צפיות: 11380 | ||||||||
מאת ש. רצאבי שבועות שלש רגלים תחג לי בשנה, פסח שבועות וסוכות. המתבונן יראה במצוות השמחה בחג (שבזמן בית המקדש הייתה מתקיימת ע"י קרבנות שלמים) שלא הושוו בה המועדים. בפסח לא נזכר כלל לשון שמחה, בשבועות נאמר (דברים ט"ז י"א) ושמחת לפני ה', ובסוכות נזכרה השמחה שלש פעמים. רבינו בחיי נותן טעם לדבר מהפסיקתא על פי המשנה בראש השנה, בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, ובחג נדונין על המים. אם כן בפסח אנו לפני כל ארבעת הדינים אין לשון של שמחה כלל. ובשבועות כבר עברנו דין אחד שהיה בפסח, ולפיכך יש שמחה אחת. בסוכות כבר עברו שלשה דינים שהיו בפסח ושבועות ור"ה, ולכן יש שלש שמחות. וכמו קרבן שתי הלחם בשבועות שהוא ממין חטה (הנקראת עץ כמאן דאמר עץ הדעת חטה היה), לרצות על פירות האילן. וניסוך המים בחג לרצות על המים.
מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה, על מה אבדה הארץ (ירמיה ט'). דורשים חז"ל פסוק זה (בבא מציעא דף פ"ה) שלא היה ביד החכמים ולא ביד הנביאים תשובה לשאלה על מה אבדה הארץ, מדובר בנבואת ירמיה על בית ראשון שייחרב. מה הקושי הגדול בשאלה זו שהוצרך הקב"ה בעצמו לבוא ולומר על עזבם את תורתי, וגם איך יתכן שעל עוון קל כזה המבואר שם שלא בירכו בתורה תחילה, נתחייבו בגלות ונחרב בית המקדש.
|
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |