זמן קרית שמע, תפילת שחרית, וברכות התורה - בחג השבועות

זמן קרית שמע, תפילת שחרית, וברכות התורה - בחג השבועות

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק במדבר התש"ע

מקוצר הזמן, נאמר רק בקצרה מה שנוגע לליל שבועות, לגבי זמן ק"ש והתפילה בעלות השחר. דיברנו בעבר, שלפי המציאות בזמנינו, אנשים נרדמים בתפילת שחרית בעוה"ר. אבותינו בליל הושענא רבה נהגו לקרוא קרית שמע וממילא גם להתפלל, מיד אחרי עלות השחר. לגבי ליל שבועות לא היה כל כך נפוץ העניין הזה, התפללו פחות או יותר בזמן כרגיל. כי בד"כ בליל שבועות בגלל שהלילה קצר, כך עשו. הרי יש סימן, משכבי עד קומי – שכבי. דהיינו, בשבועות קוראים במגילת רות, שכבי עד הבוקר. ובתשעה באב, קומי רוני בלילה לראש אשמורות. נמצא, משכבי עד קומי – שכבי, דהיינו הלילות קצרים ואי אפשר להתעורר בלילה. אבל מקומי עד שכבי, דהיינו מתשעה באב עד שבועות, קומי רוני בלילה, תקומו באמצע הלילה או לפנות בוקר להתפלל. אבל זה לא מדובר עלינו, כי לצערנו היום הדור חלש, כך למעשה המציאות. חזן אחד אמר לי, אני קורא לאנשים לעלות לספר תורה, ראשון, שני, ורואה שכולם כבר רדומים. א"כ לפי המצב שלנו היום, שרובם ערים כל הלילה, ממילא מפסידים את העיקר, נרדמים בתפילה, בקרית שמע רח"ל, וגם לא מכוונים. לכן אין ברירה אלא רק להתפלל בעלות השחר. וזה לכתחילה. במצבים שיש סיבה, כך הוא הדין, ולכתחילה. כי תמיד מעלות השחר כבר נקרא יום, רק כיון שלא ברור לאנשים זמן עלות השחר, קבעו מהנץ החמה. אבל כשיש סיבה מסויימת, הבאנו בשע"ה שלש עשרה פוסקים שאומרים מפורש, ואין אף אחד שחולק עליהם, שזה לכתחילה. גם המשנ"ב כותב את זה מפורש לגבי חג השבועות, בשם פרי מגדים. שבחג השבועות שניעורים כל הלילה, מותר להתפלל קודם הנץ. וההיתר הזה הוא אפילו לכתחילה. א"כ, בדקתי בלוח, וכבר בשעה שלש אפשר להתחיל את התיקון, כי זמן עלות השחר הוא בסביבות שעה ארבע, הכי הרבה ארבע ורבע, לכן אם מתחילים את התיקון בשלש, ואח"כ ברכות השחר בעשרה לארבע, יש עוד את נשמת כל חי, א"כ עד שיגיעו לקרית שמע ודאי שזה לפי כל הדעות יהיה אחרי עלות השחר. יוצא שאנחנו מרויחים כמעט שעה וחצי לפני, ואז יש תקוה שיחזיקו מעמד בתפילה. כך זה הרבה יותר טוב.

עוד רבים שואלים, לגבי ברכות התורה, איך אפשר לברך לפני עלות השחר. צריך להסביר את הנושא הזה ביתר אריכות, אבל כעת נאמר רק בקיצור. מברכים את ברכות התורה לפני עלות השחר, כיון שיודעים מראש שביום הזה יקדימו את התפילה, אם כן נמצא כאילו מכוונים בברכות התורה של היום הקודם לפטור את עצמינו רק עד הזמן הבא שנברך שוב, אפילו אם הוא קודם עלות השחר. המנהג קובע שאנחנו מתכוונים שהברכה של אתמול תהיה רק עד השעה הזאת.

בתשובה לשאלה מהקהל: אם רואים שהציבור ממש עייפים ונרדמים, אפשר גם תפילה אחת. הקהל בלחש עם הש"צ בקול רם, הכל לפי העניין. אבל ראשית חכמה, צריך לישון ביום, בערב חג השבועות, כדי להחזיק מעמד בלילה. ואם זה לא עוזר, אין פתרון אחר אלא רק להקדים ולהתפלל בעלות השחר. ברור שאי אפשר לבטל את המנהג של כל ישראל ללמוד כל הלילה, בפרט שיש בזה תיקון לעניין ההוא, ויש גם עניין להתאמץ. לבטל את המנהג זה לא מציאותי. הדבר היחיד שאפשר, הוא רק לחפש עצות על מנת שלא להירדם.