מעלת הטהרה בימי העומר ועניין 'טבילת עזרא'

מעלת הטהרה בימים אלו, שהינם ימי טהרה

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק תזריע מצורע התש"ע

מובא בספרים, כף החיים מדגיש, בעניין האחרון של ספירת העומר, ביותר צריך להיזהר לטבול לקריו בימי העומר. הוא מביא, שגם מי שלא מקפיד על טבילה ביתר ימות השנה, אבל בספירת העומר צריך יותר להקפיד. הוא לא מסביר מדוע, אבל צריכים לומר, משום שכל ימי העומר הם עניין של טהרה. כמו שמהרי"ץ מסביר, שבע פעמים שבע. שבעה שבועות שלא נזהרו ישראל משבע טומאות, לכן יש שבעה ועוד שבעה. דהיינו, זו בעצם הכנה לקראת מתן תורה. ויש לשון כזה שמביא כף החיים בעצמו במקום אחר (סי' תפ"ט סק"ד), לשון מהזוה"ק, כל בר נש דלא מני חושבנא דא וכו', למיזכי לדכיותא דא, לאו איקרי טהור ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא. ממילא, זה עניין של טהרה.

דיברנו בעבר, על עניין טבילת עזרא, שזה דבר חשוב, למרות שאין חובה מצד ההלכה. רציתי פה להביא חידוש, אמרנו [ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ] שצריכים להביא חידושים מחכמי תימן. בספר סוכת שלום על בבא קמא מביא דיוק מעניין שדן בו השיטה מקובצת. כתוב בגמרא בבא קמא דף פ"ב ע"א, עשר תקנות תיקן עזרא, שקורין במנחה בשבת, וקורין בשני ובחמישי, ודנין בשני ובחמישי, ומכבסים בחמישי בשבת, ואוכלין שום בערב שבת, ושתהא אשה משכמת ואופה, ושתהא אשה חוגרת בסינר, ושתהא אשה חופפת וטובלת, ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות, ותיקן טבילה לבעלי קריין. למה פה, בתקנה האחרונה לגבי טבילה לבעלי קריין, כתוב שוב פעם "ותיקן"? בשאר הדברים והתקנות שכתב לפני כן לא כתוב "ותיקן". גם פה היה צריך לכתוב וטבילה לבעלי קריין, בלי "ותיקן". למה רק פה בבעלי קריין הוא מוסיף "ותיקן"? מה המיוחד פה?

דבר מעניין הוא מביא (משיטה מקובצת), קשה לי, מאי שנא דנקט 'ותיקן טבילה' טפי מכולהו תקנות. הוי ליה למימר, ושיהיו טובלין בעלי קריין וכו'. שמא יש לומר, תשמעו תשובה מעניינת, תקנת הטבילה לא היתה מוסכמת בעיני הכל, ולא נתפשטה בכל ישראל. לומר, שהוא לבדו תיקן, ולא הסכימו עימו. דהיינו, רק עזרא תיקן, ולא הסכימו איתו. משא"כ שאר התקנות הסכימו עליהן. והוסיף בסוכת שלום לבאר על פי זה, מה שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב הנקרא תשובות מן השמים, יש תשובות מן השמים לרבינו ליעקב ממרויש. הוא היה צדיק, שהיה מתבודד בבית הכנסת בתענית, ושואל שאלות מן השמים. יש ספר מיוחד שנקרא שאלות ותשובות מן השמים. מהרי"ץ מזכיר אותו. היה לו אותו עוד בכתב יד, לפני שנדפס. בעל שו"ת מן השמים שאל גם על הנושא הזה של טבילת עזרא, וענו לו מן השמים, וכל איש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן העומד לשרת וכו'. מסביר בעל סוכת שלום, מי זה הכהן? עזרא. עזרא היה כהן. אתה לא שומע אל הכהן, כי עזרא תיקן את הטבילה הזאת, דוקא הוא, שהוא תיקנה ולא הסכימו עמו. אבל הוא אומר, היזהרו בזאת הטבילה. לפחות שליח ציבור יזהר בזה, ובא לציון גואל. ממילא יוצא לפי דבריו שלא הסכימו עם עזרא, כי היה קשה לקבל את התקנה הזו על כולם, אבל מצד שני יש לכך חשיבות גדולה. וכמו שאמרנו, בפרט בימים האלו, שהם ימי טהרה, הדבר חשוב מאד.