שאלה במנהגי תימן

שלום הרב שליט"א,

א. אנו נוהגים שלאחר העלייה לתורה והעולה חוזר למקומו הוא אינו יושב אלא נשאר עומד עד לאחר שסיים העולה שאחריו את הברכה. האם יש מקור לכך, מה הסיבה? (אולי כדי לא להפסיד את הברכה ולשמוע אותה או כדי לא להתעסק במשהו בזמן שמישהו מברך שהרי עכשיו הוא רוצה לשבת...)

ב. האם זה נכון שאין גאונים וראשונים שהם מחכמי תימן. כך שלמעשה עיקר ההסתמכות שלנו מתקופה זו היא על גאונים וראשונים מחכמי אשכנז וספרד?

תודה רבה

גדעון שמעון

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  לא שמעתי ולא ראיתי מנהג זה, אבל יתכן שהנהיג כך איזה חכם אצלכם מטעם שכתבת, שהוא מתקבל על הדעת, הגם שאין זה חובה, אבל הוא דבר ראוי.

ב'  בכל הדורות ובכל התקופות עמדו גאוני תורה וגדולי יראה בתימן ללא הפסקה, ורשימתם העליתי בס"ד בכינוס גירסא דינקותא ביד אליהו ונדפס בעלון תאג, ואולי המשב"ק יוכל להדפיסו ולשלוח אליך.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו