שו"ת: למה בט' באב אנחנו לא אומרים ותקח מרים ורפאני, ובעניין מנהגינו לומר בת"ב שירת האזינו

לכבוד מרן שליט"א

1. למה בט' באב אנחנו לא אומרים ותקח מרים ורפאני ולא אוחזים בציצית כבכל הימים (בע"ח לא דיבר מאומה)?

2. מה שאנחנו נוהגים לומר שירת האזינו הרי המהרי"ץ מביא את שיבולי הלקט שאומר שלא אומרים שירת הים אבל הוא לא מזכיר מאומה על שירת האזינו.והרמב"ם כידוע כותב שיש 2 מנהגים בעם ישראל בכל השנה שיש שאומרים שירת הים ויש שאומרים שירת האזינו אז א"כ מנין יצא לנו לומר רק בט' באב שירת האזינו?

מאיר כברה

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  מאחר שאין אומ' אז שירת הים, ממילא אין מקום לפרשת ותקח מרים הנסרכת אחריה וקשורה אליה, כמש"ש אשירה לי"י כי גאה וגו'. ורפאני אין אומרים, מפני שהם פסוקים בענייני הגאולה, וכעת אנחנו בחרבן ובגלות, ואין הנחמות אלא בסוף. ואין אוחזים בציצית, מאחר שהטלית לבשנו בלא ברכה, בגלל שאין הציצית מצוה ביום ת"ב, ועכ"פ הוא ספק, כי נחלקו בזה הראשונים, על כן נמנעים גם מזה להיכר, ועי' מ"ש בס"ד כגון דא בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר הל' הושענא רבה סי' קי"ט אות ד'.

ב'  הדבר מפורש בבית יוסף סי' תקנ"ט שהעולם נוהגים לו' אז שירת האזינו במקום שירת הים יעו"ש. והטעם נראה פשוט כיון דמעיקרא היו שני מנהגים בכל השנה איזו שירה לומר כמ"ש הרמב"ם, על כן עשו העולם כעין פשרה וביררו לו' בת"ב את שירת האזינו מפני שרובה ככולה תוכחות המתאימות לעניין היום המר הזה. ואעפ"י שנקראת שירה, שמשמעותו דבר שמח, כבר נתנו המפרשים טעמים לכך, וגם אני הקטן הרחבתי בס"ד על זה בנפלאות מתורתך שלהי פ' וילך, ובשערי יצחק מוצש"ק האזינו התש"פ בשל"א.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו