שו"ת: בעניין שיעור כזית![]() |
||||||||
מספר צפיות: 7513 | ||||||||
כ"ח אב ה'תשפ''ב | ||||||||
שלום לכבוד הרב שליט"א. בשו"ע סי' תפ"ו מרן כותב: "י"א ששיעור כזית הוא כמו חצי ביצה" – והוא עפ"י ה'תוספות', אבל דבר זה מאד לא ברור למה מרן המתין בזה עד הלכות פסח, וגם פסק נגד משמעות רוב ככל הראשונים, ונגד הפשטות, ושם ב'בית יוסף' לא מאריך במו"מ רק מציין לתוס'. וכמה מאחרוני זמנינו שחקרו את העניין לעומק פקפקו בזה מאד, והביאו הרבה ראיות שלא יתכן שהזית היה כ"כ גדול, וגם אנו הספרדים סוברים שהשיעורים לא התקטנו, ואפילו הביצה שהצל"ח טען [מכח קושיא חזקה בעניין הרביעית] שהיא התקטנה - לא פוסקים כמוהו. א"כ לא מובן למה בעניין הכזית הולכים הספרדים לפי שיעור של כחצי ביצה. ויש הרבה מה להאריך בזה ואין כאן מקומו. ולאחרונה יצא ספר 'זית רענן' של הרב ינון בר כוכבא נ"י שדן בנושא באריכות מכל צדדיו ומסיק ששיעור כזית מעיקר הדין הוא כזית שמן [סורי] בינוני של זמנינו שהוא כ 5 סמ"ק. ואף אחד לא מצא טענות ענייניות להשיב על דבריו, רק משיבים טענות שמפחדים לשנות, וזה יעשה רעש גדול, וא"א לשנות את המקובל והמובא בשו"ע, וכיו"ב. השאלה האם למעשה אני יכול לנהוג כן ולברך על שיעור כזה ברכה אחרונה, וכן לעניין כזית מצה בליל הסדר וכיו"ב. במחילה על האריכות ותודה גדולה לכבוד הרב שלאחרונה הכרתי אותו והתחלתי לשמוע את שיעוריו ואני מאד נהנה ממנו, יהי"ר שיזכה לאורך ימים ושנים טובות אמן. חננאל סייג מעלות להלן תשובת מרן שליט"א: מה שהמתין מרן הש"ע עד הלכות פסח, יש לומר משום מפני ששם המדובר במצה (כהמשך לסימנים הקודמים שם) ואכילתה הרי היא דאורייתא, אפילו בזמן הזה כידוע. וזהו ג"כ בעיקבות הטור שהולך מרן בעיקבותיו בכל סדריו כידוע. ואמנם ג"ע מהרי"ץ זיע"א סדר אגדתא דפסחא, הקדים להביא נדון זה כבר קודם לכן, לגבי שיעור הכרפס. איך שיהיה, איני רואה בזה מקום לדקדוקים. מה שהלכו הספרדים לפי שיעור כחצי ביצה אפילו בעלמא, יש לומר דאזלי לשיטתייהו שמחמירים טובא בספק ברכות לחוש אפי' למיעוט פוסקים כנודע. את הספר זית רענן, קיבלתי רק אתמול (יום חמישי) מהרב המחבר נר"ו, ובלנ"ד אעיין בו ואחווה דעתי בעתיד. מי שמברך על כרביעית ביצה, בודאי יש לו על מה לסמוך, בפרט לדידן בק"ק תימן יע"א שכך הוא מנהגינו המקובל בידינו, וכמפורש נמי בתכאליל כת"י אשר יסדו קדמונינו נע"ג ששיעור כזית רביעית ביצה בקירוב ואכמ"ל. ואפילו בדאורייתא נהגו אצלינו כן. והמחמיר תעב"ט. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |