שלום רב.
אשמח לשאול את כבוד הרב רצאבי שליט"א
כיצד מסורת יהודי תימן בניקוד וקריאת הפעלים קרינן (קוראים אנחנו) בעינן (רוצים אנחנו), חזינן, שתינן, אתינן וכדומה בבינוני (הווה). (בגמרא ובזוה"ק).
1. האם פ"א הפועל בקמץ או בשוא?
2. האם עי"ן הפועל בצירי או בחיריק?
3. האם הסיומת -נן בפתח או בקמץ?
4. האם נו"ן זו דגושה או רפויה?
כ"כ האם יש הבדל בין אנחנא קרינן לקרינן יתהון (קורא אותם/להם - בכינוי)?
בתודה מראש
ישראל ידידיה
להלן תשובת מרן שליט"א:
א' בשוא, קְרֵינַן בְּעֵינַן שְׁתֵינַן. וכמובן כשהאות גרונית נוסף לשוא פתח, חֲזֵינַן אֲתֵינַן.
ב' בצירי.
ג' בפתח.
ד' רפויה.
[ולגבי שאלתך הנוספת], אין הבדל.
ביקרא דאורייתא
הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו