-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1535 אורחים

העולה לירושלם בחג ורואה את ביהכ"נ חורבת רבי יהודה החסיד, האם צריך לברך?

    
מספר צפיות: 23066

האם הרואה את ביהכ"נ חורבת רבי יהודה החסיד צריך לברך, ומה הדין ברואה בתי ישראל בא"י ובחו"ל

 

מתוך שערי יצחק השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק שמיני התש"ע

 

נעבור להלכה אחרת, שאולי קצת מעשית, בנוגע לחורבת רבי יהודה החסיד. ב"ה זכינו, ששיפצו את המקום, ועשו בנין ממש מפואר. שמעתי כי יש המורים למי שבא לשם, לברך בשם ומלכות, בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה. עשו ממש בנין מפואר. אתם יודעים מה זה בנין מפואר? יש בתי כנסת מאד מפוארים. יש לי כאן תמונה של בית כנסת, לא של רבי יהודה החסיד, אבל לא להאמין שיש כיום בתי כנסת כאלו מפוארים בעולם. זה באיטליה, בפירנצה. ביכ"נ ששרד את השואה, לא החריבו אותו. אני חושב שהוא קיים עד היום. גם חורבת רבי יהודה החסיד כיום, אומרים שזה ממש בנין שעושה רושם. גבוה, מפואר.

יש הלכה, שמקורה בגמרא, ומובאת בש"ע בסימן רכ"ד. הרואה בתי ישראל ביישובן, כגון בישוב בית שני, אומר ברוך אתה ה' אלד'ינו מלך העולם מציב גבול אלמנה. הרואה בחרבנן אומר ברוך דיין האמת. זו הברכה, מציב גבול אלמנה. יש פסוק במשלי ויצב גבול אלמנה. תחילת הפסוק, בית גאים יסח ה', זה מה שאומרים כשרואים בתי עבודה זרה. בית גאים יסח מלשון ונסחתם מן האדמה, דהיינו יעקר. ויצב גבול אלמנה, זה עם ישראל. על פי זה תיקנו את הברכה מציב גבול אלמנה.

אינני יודע כמה זמן נותר לנו, לכן אקצר. מי שיעיין בפוסקים, יראה שיש בזה נידון. ישנם כמה פירושים. לפי רש"י, איך שמפרשים אותו, בבית יוסף ועוד, והמשנה ברורה מביא זאת, הכוונה היא לבתים של עשירי ישראל. ארמונות, משהו מפואר. ודוקא ביישוב בית שני, ודוקא בא"י. לפי דעה זו, בזמנינו אין דבר כזה. אפילו אם תראה בית של מישהו, בנין גדול ומבוצר, מכובד ומפואר, לא תברך. רק בעזרת ה' שיבנה הבית השלישי במהרה בימינו. בנתיים, בזמן החרבן אין את הברכה הזאת. רק בבית שני היתה האפשרות של ברכה זו, ודוקא בא"י. רש"י לא כתב במפורש אם זה דוקא בא"י, או אם דוקא בזמן בית שני. אח"כ הוא מביא הפירוש של הרי"ף. יותר נכון הרי"ף גורס כך בגמ', או שיש גורסים ככה ברי"ף, שמדובר על בתי כנסת. מה הכוונה בתי ישראל בישובן? בתי כנסיות של ישראל. כותב המשנה ברורה, ובעצם עוד לפניו כתבו האחרונים, שלא מברכים על שום דבר חוץ מבתי כנסת. כשרואה אותה ביפיה ובתיקונה, אין חילוק בין א"י לחו"ל אפילו בדבר הזה.

לפי זה, אלו שמברכים על בית הכנסת של רבי יהודה החסיד, שכבר החריבוה כמה פעמים, ועכשיו הוא בנין יפה, מהודר ומשובח, הדבר הוא לפי מה שאומר המשנה ברורה, שהם נוהגים לברך.

אצלינו אין את המנהג הזה. לא שמעתי שבתימן בירכו על שום בתי כנסת, אפילו על בתי כנסת מכובדים. לא כל בתי הכנסת אותו דבר. יש בתי כנסת עשירים, יש פחות ויש יותר, ובכל זאת לא שמענו מעולם שבירכו. אבל המשנה ברורה אומר שככה נוהגים. נהגו העולם. אולי אצלם היו בנינים מפוארים כאלה, יכול להיות שאצלם הדבר היה מורגש היטב. בתימן, לא פיארו את הבתי כנסת, לא בגלל שלא יכלו, אלא בגלל שפחדו מאומות העולם. ולא עוד אלא שהיו עושים את בתי הכנסת נמוכים. ממעמקים. היו משתדלים לא להתבלט. בתימן, האנשים העשירים היו עושים עצמם עניים, משום קנאת האומות.

מקוצר הזמן, אומר לכם מה דעת מהרי"ץ בנושא זה, ומה אומר מהרי"ו, רבי יצחק ונה זצ"ל.

מהרי"ץ בע"ח כותב כך, ברוך מציב גבול אלמנה, ואפילו בא"י (הרד"א). ובב"י ובש"ע כתב, כגון בישוב בית שני ובזמן הבית ע"ש. וצ"ל דפליג ארד"א ז"ל. ומה הפירוש מציב גבול אלמנה, ע"ש ויצב גבול אלמנה. פי' ברוך מעמידנו אפילו בשפלותינו. וכנסת ישראל היא היום כאלמנה שהלך בעלה למדינת הים ועתיד לחזור ונוהגת אלמנות חיות. זה שאמר הכתוב היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש. לפי דבריו, אפילו שאנחנו בצער ובגלות, בכל זאת ה' עושה לנו חסד, ויש לנו בניינים מפוארים. למרות שאנחנו בגלות, והיינו צריכים להיות כמו עבדים ושישפילו אותנו, אם יש לנו בכ"ז משהו מפואר, ע"ז מברכים ברוך מציב גבול אלמנה. מכח זה אומר האבודרהם, לא משנה בין בארץ ישראל בין בחו"ל. הוא אומר שאפילו בא"י, מאחר ואין לנו את בית המקדש עדיין נקרא מציב גבול אלמנה.

נראה לכאורה, שמהרי"ץ סובר כי דעה זו עיקר, שהרי הוא סתם לפי הדעה הזאת. כך נראה לפי לשון התכלאל, וגם ברמב"ם, זה מסודר אחד אחרי השני. מקום שנעקרה ממנו ע"ז, יש ברכה, בא"י שעקר ע"ז מארצינו. בחו"ל, שעקר ע"ז מן המקום הזה. דהיינו יש חילוק בין א"י לחו"ל. ומיד אחרי זה, מי שראה בתי ישראל בישובן, ולא חילקו בזה בין א"י לחו"ל. לכן כנראה הבין מהרי"ץ, שהתכלאל סובר, וגם הרמב"ם, על אף שלא תמיד הלכו התכאליל לגמרי בעקבות הרמב"ם ושינו קצת את הסדר, אבל פה הלכו איתו באותו סדר, משמע שאין חילוק. לכן נראה שהם סוברים כך. אחר כך הוא מביא מחלוקת, שבש"ע לא סובר כך, אבל הוא לא כותב מפורש מה הלכה למעשה. בכל אופן, מי שעושה כך יש לו על מה לסמוך, ואולי אפילו זה העיקר. ומנהג בלאו הכי אין בזה.

נראה מה כתוב בתכלאל של מה"ר יצחק ונה זצ"ל. הוא גם כתב באותו לשון, וגם סידר זאת אחד אחרי השני. ובפירושו כתב, בספר ארבעה טורים, הרואה בתי ישראל בישובן כגון בימי בית שני ובארץ ישראל, אומר ברוך מציב גבול אלמנה. ובספר הזכרון כתב, הרואה בתי כנסיות ובתי מדרשות של ישראל, בין בארץ בין בחו"ל, מברך ברוך מציב גבול אלמנה. אבל בתי ישראל שנתיישבו בחו"ל, אין מברכין עליהם. כי היאך יאמר גבול אלמנה, ואינה גבולה. ובחרבן, בין בארץ ובין בחו"ל מברך ודאי ברוך דיין האמת.

הסתכלתי בספר הזכרון שלפנינו, של רבי ישמעאל הכהן טנוגי ראש רבני מצרים, לא כתוב כלום. מהרי"ו אמר ספר הזכרון, פתחתי את ספר הזכרון ולא כתוב מאומה. מובא כמו שכתוב בגמרא. אינני יודע. אולי יש פה טעות בציון. תחפשו אולי אתם תמצאו. ספר הזכרון הוא ספר מאד נדיר, נדפס פעם אחת. מענין שהיה למהרי"ו את הספר הזה.

בכל אופן צריכים להבין מה הוא כתב בשמו. חו"ל זה לא גבול אלמנה. הרי מה זה גבול אלמנה? יש עשירים, חוצפנים וגסי רוח, יש אלמנה הגרה על ידו, לא איכפת לו, הוא בונה על המגרש שלה. לית דין ולית דיין. מי יתבע אותו? מה יכולים לעשות לו? הוא כבר יסתדר במשפט. יתן שוחד, יאיים. הוא לא חושש. אבל הקב"ה יריב את ריבה. הקב"ה מציב גבול אלמנה. א"כ, בחו"ל זה לא הגבול שלנו. עם ישראל הוא כמו אלמנה, כאלמנה, ולא אלמנה ממש. כמו שבעלה נמצא במקום אחר. הקב"ה כביכול אין לו קשר איתנו, אבל הוא מחכה לנו. ממילא לא שייך בחו"ל לברך על בתי ישראל. כך הוא אומר.

ולכאורה קשה, אם כן, למה הרואה בתי כנסיות ובתי מדרשות בין בארץ בין בחו"ל מברך ברוך מציב גבול אלמנה. למה בחו"ל מברך? אמרת שבחו"ל זה לא גבול אלמנה, הוא לא הגבול שלנו. למה רק על בתים של ישראל בחו"ל, אין ברכה מטעם שאינה גבול שלנו, הרי גם בתי כנסת בחו"ל היה צריך להיות שלא נברך.

בספר מחמדי שמים מובא דבר מאד מעניין. הוא כותב שהוא שמע את הדבר. בעל מחמדי שמים למארי יעיש קוריני זצ"ל, אחד המקובלים מצאצאי רבי שלום שבזי זצ"ל. הוא כותב בפרשת קדושים, ששמע, שבחרבן בית המקדש המלאכים זרקו את האבנים של בית המקדש בכל העולם, ובכל מקום שנפלה אבן, נבנה שם בית מדרש, בית כנסת. פה, איפה שאנחנו נמצאים, אינני יודע מה זרקו... אבל יש מקומות שנפל זהב, ממילא יש שם בית כנסת מפואר. יש מקומות שנפלה אבן פשוטה, א"כ נבנה בית כנסת פשוט. כל מקום, מה שנפל שם, זה מה שנבנה. הוא כותב, שמעתי כי בחרבן בית המקדש, לא שלטו בו ח"ו ידי זרים. אלא באו המלאכים ולקחו את האבנים והעפר וזרקו ופיזרו אותם בארבע רוחות העולם, ובכל מקום שהגיע שם צרור או אבן, שם נבנה בית הכנסת. ואין לך בית הכנסת ובית המדרש שבחוצה לארץ שאין בו אבן מאבני המקדש. וזה רומז הפסוק, תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות. מה זה חוצות? חו"ל. ועד לא עשה ארץ וחוצות, זה חו"ל. א"כ אבני קודש, האבנים של ביהמ"ק, תשתפכנה בראש כל חוצות. זה יהיה היסוד של הבניין. דהיינו, איך יש פה בית מדרש, איך קם בית כנסת, בארץ ישראל או בחו"ל, בגלל שיש פה משהו בבניה שהתערב מאבני בית המקדש. ועת שיחזיר הקב"ה עטרה לישנה עתידין לחזור למקומן כל בתי כנסיות.

בתחילה התפלאתי, מה השמועה הזו ששמע. בסופו של דבר, מצאתי את המקור שלו. כי היו לי כמה קושיות על זה. הרי כתוב על בית המקדש, והבית הזה יהיה עליון, שביהמ"ק עלה למעלה.

מצאתי שכותב זאת בעל מדרש תלפיות, בספר אגדות אליהו על הירושלמי. שם הוא כתב בשם מדרש, הוא לא שמע וגם לא ציין איפה המדרש, הוא כתב, מצאתי ראיתי במפרשים ממדרש. איפה המדרש הזה? חפשנו לא מצאנו. שאלתי גם את הגאון הרב חיים קנייבסקי, והוא גם אמר לי, אינני זוכר דבר כזה. אבני המקדש פיזרם הקב"ה בכל העולם, דכתיב תשתפכנה. ובכל מקום שנפל אבן, נבנה שם בית הכנסת או בית מדרש. כך הוא כותב בספרו על הירושלמי ברכות פרק ה' הלכה א', בשם מפרשים ממדרש. ולא שהמלאכים פיזרו, אלא הקב"ה פיזר. אולי יכול להיות, שביהמ"ק עלה לשמים ואז ה' פיזר. בכל אופן, על פי זה הוא מסביר מה שאמרו חז"ל, ברית כרותה, כל היגע בתלמודו לא במהרה הוא משכח. מי שיָגֵע בבית הכנסת. דהיינו, אם אדם לומד בבית, יכול לבוא לידי שכחה. אבל אם הוא לומד בבית הכנסת, הוא לא משכח. והוא מסביר למה, כי האבנים של בית המקדש יש להם קדושה, יש בהם סגולה לזכרון. ידוע שבית המקדש יש בו השפעה של חכמה. א"כ בבית כנסת יש שם מהשפע של בית המקדש, אבן שיש בה קדושה.

אגב, זה לא סתם אבנים. כתוב והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה. כותב הרמ"ק, שהאבנים היו באות מאליהן. לא שבחרו אבנים, לקחו סיתתו ושמו פה. גם הבניה וגם הסיתות הכל היה למראית עין. הכל נעשה כביכול על ידי אדם. אבל לאמיתו של דבר, לא כל אבן יכולה להיות לבית המקדש. רק אבנים שהקב"ה מראש ייעד אותם, מעצמן הם היו נבחרות. וזה הפירוש מקדש מעט. דהיינו, יש פה משהו מבית המקדש. כך כתב הרמ"ק, והבית בהבנותו, היה כח רוחני אלד'י מתלבש באומנים. האומנים והבנאים שעסקו בבנין, היה נראה כאילו שהם עושים,כביכול, אבל למעשה הכל נעשה בקדושה, בכח רוחני. וגם לא כל אבן נבחרה. זה היסוד של כל הבתי מקדשות מעט שיש בעולם.

לפי זה מובן, למה מהרי"ו זצ"ל אומר שמברך, ברוך מציב גבול אלמנה. דהיינו, זה גבול האלמנה. יש לנו פה אבן של בית המקדש, והיא היסוד של הבניין. אינני יודע אם הוא נתכוין לזה, כי כל כי האיי גוונא הוא היה צריך לפרש. ובכלל לא מצאתי את זה בספר בעצמו, כנראה יש פה טעות בשם הספר. גם לפני כן שהוא כתב בשם ארבעה טורים, זה לא ארבעה טורים זה בשלחן ערוך. במקומות אחרים הוא כותב מפורש שלחן ערוך. כנראה אולי גם בשם הספר פה נפלה טעות.

מה ההלכה למעשה? מי שמברך יש לו על מה לסמוך. או מי שכבר בירך, שלא יצטער, שלא יחשוב שלא עשה כהוגן. אבל כלל גדול בידינו, שראוי לברך בהרהור. במחשבה. לפי דעת הרמב"ם יוצאים ידי חובה בהרהור, בכל ברכה. לכן, בחורבת רבי יהודה החסיד, או כל בית כנסת מפואר, ישנם פה ושם בתי כנסת מפוארים. עכשיו, בזמנינו, זה וודאי נקרא בבנייתה. רואים בנין מפואר, גדול. גם בית הכנסת של חסידות בלז בירושלם, גם עליו צריך לברך. בכל אופן, מי שמברך בשם ומלכות, יש לו על מה לסמוך. אבל לכתחילה צריך לברך בהרהור. את שם ה' ושם אלד'ינו, לא להגיד ממש בפה, כדי לצאת מן הספק.

 

בתשובה לשאלה מהקהל: משנה ברורה. אתה יודע מה זה משנה ברורה? ראיתי דבר מדהים על המשנה ברורה. המשנה ברורה התקבל, נכון? נפוץ היום. בכל בית של תורה יש משנה ברורה. ראיתי דבר נפלא. המשנה ברורה, חיבר את הספר, ממתי שהתחיל עד שגמר, נדמה לי בערך שלשים שנה. אומרים שתוך כדי שחיבר את המשנה ברורה, היו לו צרות איומות ונוראות. היו לו כמה וכמה משברים. אדם אחר שהיה נופל עליו דבר אחד מכל הצרות שנפלו עליו, היה נשבר. אחרי עשרים וחמש שנה, כתוב שהוא מסר מודעא. קרא לשלשה תלמידים שלו, הושיב בית דין. אמר, זה מעשה שטן, השטן מפריע לי. הוא יודע מה הספר הזה, אז אני מוסר מודעא, שידע לו הבעל דבר, השטן, שיעשה מה שיעשה, אני אגמור את המשנה ברורה עד הסוף. הוא לא יצליח לעשות לי שום דבר. מה שיהיה, אני אגמור את הספר, ולא אתפעל משום דבר. תראו מהו הכח של גדולי ישראל. כזה ספר, שהתקבל כך בעם ישראל, זה לא לחנם. [הדברים דלעיל, הראוני אח"כ בסגנון אחר בנשמת אדם (שטרן) פרק כ"ב, ובסגנון נוסף בקובץ שיחות להרנ"מ וכטפויגל ח"ד דף ל"ב] רש"י, פירוש רש"י התקבל, כמה תעניות התענה לפני שחיבר את הפירוש שלו, מובא בשם הגדולים.

מהרי"ץ, מה אתם חושבים? סתם התקבל מהרי"ץ? כתוב בספר קורא הדורות, שהתענה ארבעים תעניות, כדי להעמיד את טעמי התורה. כדי שהחבור שלו יהיה מבוסס על האמת והצדק. לפעמים אנשים נפלו מכל מיני הפרעות, אבל צריכים לדעת, כמה שיש הפרעות זה יותר טוב. הקב"ה זיכה אותם. יש לפעמים ספרים טובים ואף אחד לא מתייחס אליהם, לא פותח אותם, לא מענין אותם.

הדפסהוסף תגובה

עוד..

    [1-5]...[16-20]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 21 
  4. 22 
  5. 23 
  6. 24 
  7. 25 
  8. לעמוד הבא
  9.  [26-29]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות
עבור לתוכן העמוד