שו"ת: בעניין הנחת תפילין בתפילת מנחה של תשעה באב

לכבוד מרן שליט"א

בסימן תקנ"ה הטור מביא את דברי אביו הרא''ש שאומר שצריך להניח תפילין בט' באב משום שלא גרע אבילות דט' באב מאבל שמהיום השני ואילך חייב בתפילין שהרי זו "אבילות ישנה" וכ"כ הרשב"א בשם רב האיי גאון כדאיתא בב"י ואילו מהר"ם מרוטנבורג פוסק שלא מניחים תפילין כמו ביום ראשון של האבילות שהרי אין יום מר יותר מט' באב שקבעו אותו בכיה לדורות. ובשיטת הרמב"ם יש מח' איך להבין את דבריו שכתב שמקצת חכמים מניחים רק תפילין של יד והרב המגיד והב"י פירושו בדעתו שרוב החכמים מנחים גם תפילין של יד וגם של ראש ואילו רבנו ירוחם פירש בדעתו שרוב החכמים סוברים שלא מניחים כלל. ובא הב"י ואומר שמנהג העולם להניח במנחה ולכאורה מה אומר פה הב"י הרי נחלקו הראשונים דלעיל אם מניחים תפילין דומיא דאבל ביום הראשון או לא ומאן דכר שמיה "מנחה". ולפי"ז מובן גאון עוזנו המהרי"ץ שכותב שצריך להניח תפילין בבית לפני תפילת שחרית למרות שהמנהג המפורסם בכל גלילות תימן להניח רק במנחה ואפי' בכת החדשה מניחים רק במנחה, אבל אכתי קשה למה הניחו אבותינו ורוב עם ישראל תפילין רק במנחה ולא בשחרית כדין אבל ביום השני?

מאיר כברה

להלן תשובת מרן שליט"א:

דכר שמיה דמנחה הרשב"א בתשובה שהקדים הב"י (סי' תקנ"ט) להביאו לפני שהזכיר מנהג העולם, שהר"ם [מרוטנבורג] היה מניח תפילין מן המנחה ולמעלה יעו"ש.

וטעמא דמלתא פשוט מפני שבמנחת ת"ב הוא עת נחמה כנודע, יען שאז ראו ישראל שכילה הקב"ה חמתו בעצים ואבנים, ועַם ישראל ניצָל, וא"כ יש תקוה לאחריתנו.

ולא רצו להניח בשחרית, שלא להיכנס לפלוגתא דרבוותא. ובפרט שיש דרך ישרה לפנינו להניחם במנחה, מאחר שאפילו את"ל כמאן דאמר שת"ב חייב בתפילין, מ"מ אין חובתן בשחרית דוקא, וסגי בכל שעה מן היום.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו