שו"ת: תענית חלום בשבת

לק"י, יום ב' לסדר וידבר משה אל ראשי המטות, י"ט תמוז התשפ"ב בשל"ג

לכבוד מרן הגר"י רצאבי שליט"א

נתבקשתי לשאול את מרן שליט"א, באברך מבני ק"ק אשכנז, שישב ללמוד בליל שב"ק פרשת פינחס (ליל י"ז בתמוז דהאיי שתא, התשפ"ב) ונרדם, ובשינתו חלם חלום נורא עד שהרגיש שהוא צריך להתענות בעבורו, ומיד קיבל על עצמו תענית חלום, כמבואר בשו"ע (סי' רפ"ח סעיף ג') דמותר להתענות תענית חלום בשב"ק, כדי שיקרע גזר דינו.

והנה שם מבואר דצריך להתענות ביום ראשון, כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת.

אך כיון שי"ז בתמוז חל בשבת, נסתפק:

א] האם נימא דכיון וזהו יום תענית, לא חשיב ביטול עונג שבת, או שמא כיון דסו"ס תקנו חז"ל שאין מתענים בו, הרי הוא ככל שבת, וצריך למיתב תענית לתעניתיה שביטל עונג שבת. [ובשלמא לדידן דנקטינן שעיקר הצום קבעוהו חז"ל ליום ראשון (וכפי שהרחיב בזה הגר"נ עומיסי שליט"א בכתרי תורה גליון קי"ג), לא קשיא, כיון שבשנה זו, י"ז בתמוז אינו יום צום. ועיקר השאלה להסוברים דהתענית נדחתה משבת ליום ראשון, א"כ יום שבת בעיקרו יום צום הוא].

ב] האם יום ראשון עולה לו כתענית לתעניתו, דהנה אע"פ שצם כבר בי"ז בתמוז, פשיטא דאף לדידהו חייב להתענות שוב ביום ראשון, שהרי תענית שבשבת היתה בשביל החלום. אבל שמא כיון והתענית של יום ראשון חשיב נדחה, והקילו בה כמה דברים, תועיל לו תענית זו לקיים את 'התענית לתעניתיה' שנתחייב בו לכפר על שביטל עונג שבת. או שמא אחר תקנת חז"ל להתענות, אינו יכול שתחשב לו תענית זו לענין אחר.

בברכה"ת,

צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי.

להלן תשובת מרן שליט"א:

אעיקרא לא היה לו להתענות בשבת, כפי שהורו גדולי ישראל כי בדורות הללו אפי' חלום רע ביותר אין בו ממש כנז' בכמה ספרים (וכן הובא בפסקי תשובות סי' רפ"ה אות ד'). שאין אנו במדרגה זו שיראו לנו מן השמים, ויש טעמים נוספים לכך. והרחבתי בס"ד בעצה ותושיה.

איך שיהיה בענין שאלתא דקמן נלע"ד פשוט מצד הסברא שצריך תענית לתעניתו ביום אחר. ובעניין גדר צום דחוי, האם קבעוהו חז"ל ביום ראשון או אינו אלא תשלומין, הארכתי קצת בס"ד גם בשערי יצחק שיעור מוצש"ק פינחס שנה זו.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו