| א. למה אסרו חכמים להציל מפני הדליקה יותר מג' סעודות משום שמא יכבה, ואלו גבי מת אדרבה התירו איסור לטלטלו מפני הדליקה כדי שלא יכבה? (תוספות, ט"ז). ב. האם מותר לטלטל מעות להציל מדליקה? כתוב הדעות (התרומה, רשב"א וטור) והכרעת הש"ע! ומה הדין להציל בבית שהדליקה בו (מהר"י אבוהב, ט"ז, שתילי זתים, ב"ח מג"א משנ"ב). ג. מה הדין לומר לגוי לטלטל מוקצה שלא תיפסד מפני הגשמים? באיזה לשון העתיק מרן (בסעיף ב') דעת הרשב"א בזה? ומה להלכה? פרט! (צריך לדבר צורך הרבה, הפסד, הפסד מרובה). ד. כשבעל הבית שהדליקה בו אומר לאחרים הצילו לכם, איך ההלכה בדיני ממונות מצד הדין? איך מתנהג ירא שמים? ואיך מתנהג חסיד? ומדוע? ה. האם מותר לבעל הבית שהדליקה בו לבקש מאחרים שיצילו "בשבילו" יותר מג' סעודות? והאם מותר להם להציל "לעצמם" יותר מג' סעודות (דעת הרי"ד, רמב"ם טור, ש"ע) והאם מותר להם להציל בשבילו (בלי שהוא יאמר להם) להציל יותר מג' סעודות (ח"א, משנ"ב)? ו. אם לא אמר לאחרים "הצילו לכם", האם מותר להם להציל לעצמם מדין הפקר או לא, ומדוע? (כתוב דעת רש"י, ר"ן, מהר"י אבוהב, ב"ח) ואיך פסק מרן בש"ע להלכה. ומה הטעם שכתבו הב"ח והמג"א? ז. איך מודדים הצלת ממון ג' סעודות, כל אדם כפי מאכלו, או לפי אדם בינוני? ח. לשון המשנה (בדף קכ.) לובש כל מה וכו' רבי יוסי אומר וכו' וחוזר ולובש ומוציא ע"כ. הלשון בסיפא היא המשך דברי רבי יוסי, או שהיא לכו"ע? ואיך פסק מרן להלכה (בסעיף ח')? ט. נפלה דליקה, כתוב האם מותר להציל יותר מג' סעודות מחדר לחדר באותו בית, מבית לבית, מבית לחצר שלו, מבית לחצר שיש בה דיורין ומעורבת. י. אם נפלה דליקה ויש בה חשש לסכנת נפשות, כתוב למה יש צד להתיר גם לבני הבית שהדליקה בו להציל יותר מג' סעודות. ומה יש להשיב על זה? ומה הראיה לתשובה זו מבעל התרומה שבסעיף י"א? (נזר ישראל, משנ"ב). י"א. האם מותר להציל ביום הכיפורים לסעודת מוצאי יום הכיפורים, ומדוע? (ב' טעמים, מג"א) |
.gif?BannerID=26 "-")
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
