שו"ת בעניין תפילה על חולה קשה

לכבוד

מעכ"ת הרה"ג הר"ר יצחק רצאבי שליט"א,

ה' יתברך יוסיף כח ובריאות לכבוד מעלתו, לקיים בנו חכמי ישראל אכי"ר.

רציתי לשאול את הרב בנושא לימוד ו/או תפילה על חולה.

חמותי שתחי' היא בת 94, עם מחלות רקע לא מעטות, חולת אלצהיימר, בתקופה האחרונה היא לא אוכלת ולא שותה, מקבלת אוכל ונוזלים באמצעות זונדה ועירויים.

במצבה הנוכחי היא מרגישה לא טוב ומתאשפזת לעיתים קרובות.

בשנים האחרונות ובתקופה האחרונה בפרט, כבר מספר פעמים (לא קטן) מצבה היה בין שמיים לארץ.

הרופאים דיברו עם המשפחה מספר פעמים שנתנו לה מספר ימים/שעות.

ב"ה חמותי הוכיחה לרופאים "שהטוב ברופאים...", ושאסור להאמין להם.

בשיעור של הרב בן ציון מוצאפי שליט"א, שמעתי שבמצבים של חולי קשה יש להתפלל שהקב"ה יעשה מה שטוב לחולה.

ההסבר של הרב מוצאפי שליט"א הוא:

מחד גיסא, אם מתפללים על החולה, לתפילה יש כוח גדול ויתכן ומאריכים את חיי החולה בגלל התפילה.

מאידך גיסא, אם מאריכים את חיי החולה הוא ממשיך לסבול.

שאלתי היא האם אכן כך הדבר, או שמא צריך להתפלל על החולה כפי שאנו מבינים, כפי שכתוב "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

אריאל נהרי, ירושלים

להלן תשובת מרן שליט"א:

אם יש צד סיכוי, צריך להתפלל כפי מה שאנו מבינים. בפרט כשהיא בהכרה, ורוצה לחיות, ויכולה לקיים כמה מצוות.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו