א. א. אדם בריא האם מותר לו לשתות דבר שאין שותים אותו אלא לרפואה? ואדם חולה האם מותר לו לשתות דבר שדרך בריאים לשתות, אבל הוא שותה אותו רק בשביל רפואתו? ב. כתוב דין חולה שאין בו סכנה, מקצת חולי, מיחוש בעלמא. (לענין לשתות רפואה, ואיסור שבות דרבנן ע"י גוי). ג. דבר שאין במניעתו סכנה, אבל רגילים בחול לעשותו לחולה מסוכן, האם מותר לעשותו? כתוב דעת רש"י, מגיד משנה, צורך קצת, צורך הרבה, שלא יחלש ויכבד חליו, לחזק איבריו! ד. הנשאל על פקוח נפש הרי זה מגונה. למה? מהו אישתא צמירתא? (ב' פירושים). ה. מכה של חלל, צפדינא. כשהחולה והרופא אומרים שאין צריך לחלל, האם מחללים ומדוע? ו. כשיש באותו מעמד, גוי, קטן, אשה, ישראל, ת"ח, מי יחלל לחולה? (רמ"א, ש"ע, רמב"ם). ז. האם צריך לשנות כשעושים לחולה שיש בו סכנה. כתוב דעת מגיד משנה, רמ"א, מה השיב מהרי"ץ על דברי הרב המגיד על פי גרסת הרמב"ם. ח. המחלל שבת לחולה שיש בו סכנה ומתקן עמו דבר שיש לו מזה תועלת, כגון פורס מצודה להעלות תינוק ומעלה עמו דגים, האם זה דוקא כשאינו מכוין גם לתועלתו, או גם כשמתכוין מותר? |