שו"ת: בדין "דולג" בתורה

בס"ד ב' באייר תשפ"ב

לכבוד פוסק עדת תימן הרה"ג רבי יצחק רצאבי שליט"א

יורנו רבינו!!

בעניין קריאת התורה בביהכנ"ס בשבת שמנהגינו להעלות כמה קטנים לקריאת ג' פיסוקים מתחילת המברך של ה"שישי" ללא תרגום. ולאחריהם עולה הילד שהכין טוב את כל הקריאה וקורא את כל השישי עם תרגום וכך נהג אבא זצ"ל  וכן היה.

אלא שרצו להעלות לעליית שביעי את אביו של הילד שקרא את כל השישי עם התרגום ומכיוון שנהגנו לא להעלות אב אחר בנו [וידוע לנו מש"כ כבודו שאין בזה קפידא אך אנו נהגנו בזה כיוון שאבא הקפיד על זה] לכן לאחר שכבר קרא הילד את כל השישי עם תרגום מאן דהו הציע שילד נוסף יקרא שוב ג' פסוקים של תחילת השישי ללא תרגום כדי שיחצוץ בין האב לבנו בקריאתם ולאחר מכן דילג וקרא האב מתחילת עליית שביעי .

וכיוון שאבא זצ"ל לא נהג כן מעולם נתעוררתי לשאול מהדרת כבודו אם יש לחשוש בזה מדין דולג בתורה. ואי שפיר למיעבד הכי וכיצד כדאי לנהוג בכללות.

בברכת התורה

שלום יוסף סימון

בלאאמו"ר הרה"ג נפתלי סימון זצ"ל

ראש מוסדות דברי שלום ואמת ירושלים עיה"ק

להלן תשובת מרן שליט"א:

מסתברא לפקצ"ד שאין בזה חשש. לא מבעיא לדעת רבינו מנוח שהטעם למאי דקיי"ל שאין מדלגין בתורה כדאיתא ביומא סט: ובמגילה כד. וברמב"ם פי"ב מתפילה הל"ח וי"ג, הוא לפי שהמדלג אין דעתו (ליבו) מיושבת בקריאתו יעו"ש נמצא שזה דוקא כשהקורא עצמו מדלג, וכאן אינו הוא אלא הקורא אחריו, אלא אפילו למאי דכתבו בטוש"ע בסימן קמ"ד ס"א שמא תתבלבל דעת השומעים יעו"ש, ודבריהם עולים בקנה אחד עם פירש"י שם ושם, וכן העלו האחרונים, ונמצא דשייך זה נמי בכה"ג שהמדלג הוא הקורא אחריו [וע"ע שער הציון להמשנ"ב שם בסימן קמ"ד אות א'], מ"מ נראה דהכא שאני, כיון שאין זו אלא קריאה חוזרת ומיותרת, הויא לה כמאן דליתה, וכאילו לא דילגו דאמי.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו