לצפייה! ביאור מרן שליט"א לשלחן ערוך המקוצר או"ח סימן ח"פ הלכה ב' (כולל טקסט)

[ב] עד ליל בדיקת חמץ ועד בַּכְּלָל, מותר לאכול מצה. אבל ממחרת בבֹּקֶר במשך כל יום ערב פסח, אסור. ואפי' להאכיל ילדים וילדות קטנים אסור, כל שהם מבינים מה שיספרו בליל הסדר מעניין יציאת מצרים{ג}. וחמץ מותר לאכול עד סוף ארבע שעות זמניות מתחילת היום. ובהנאה מותר הוא עוד שעה זמנית אחת, ומותר למכרו אז לגוי. אבל אחר־כך אסור גם בהנאה{ד}. וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה{ה}, כדלעיל סימן פ"א סעיף י"א. ויזהר לנקות היטב את השיניים, כדי שלא ישארו ביניהן פירורי חמץ{ו}. ושלוש שעות זמניות קודם הלילה, אסור לאכול כל מאכל הנעשה מחמשת מיני דגן, כגון לביבות העשויות ממצה כתושה (קמח מצה) או "עֲצִיט" (קמח־מצה ששופכין לתוך מים רותחים) וכיוצא בהם. וכן מצה עשירה (עיין סימן פ"ז סעיף י"ט) אסור אז. אבל מותר לאכול מעט פירות או ירקות, וכן בשר, דגים, ביצים, אורז וכיוצא בהם, באופן שלא ישׂבע מהם. וכל זה קבעו חז"ל כדי שאכילת המצה בלילה תהיה לתיאבון{ז}: