|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
איך לאחר אלפי שנים אנחנו עדיין אומרים ואילו לא הוציאנו וכו' משועבדים היינו לפרעה במצרים? |
||||||||
מספר צפיות: 22099 | ||||||||
איך לאחר אלפי שנים אנחנו אומרים עדיין ואילו לא הוציאנו וכו' משועבדים היינו לפרעה במצרים? מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מוצש"ק חול המועד פסח התש"ע ישנה שאלה. אנחנו אומרים בהגדה, אילו לא גאל הקב"ה את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים. צריכים להבין את הדבר הזה. איך אפשר שהיום, כשאנחנו כבר יותר משלשת אלפים שנה אחרי יציאת מצרים, אנחנו עדיין אומרים, גם אנחנו וגם הדורות הבאים אחרינו, בעזרת ה' שיבוא משיח צדקנו וניגאל עכשיו, בכל אופן אפילו עכשיו שלשת אלפים שנה אחרי יציאת מצרים, אומרים שאילו הקב"ה לא גאל אותנו היינו משועבדים לפרעה במצרים. הייתכן? הרי כ"כ הרבה דברים השתנו בעולם. אפילו הכושים שהיו עבדים קיבלו שחרור לפני מאה שנה. הם לא עבדים יותר. איך אנחנו אומרים שאם ה' לא גאל אותנו, בדרך של ניסים ונפלאות, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים. זה פלא עצום. וכי לא יכול להיות שפרעה היה במשך הזמן משתנה בדעתו, או שהיינו מתגברים, או באיזו סיבה, בדרך הטבע, והיינו ניצולים? קשה לכאורה להבין את הדבר. וכיון שקשה לנו להבין את זה, חז"ל אומרים לנו. כתוב בזוהר הקדוש העניין בזה, שהרי מי היה עם פרעה באותה עצה? בלעם. ובלעם היה קוסם גדול. בלעם בטומאה כמו משה רבינו בקדושה, להבדיל. הוא היה הכי גדול בטומאה, ומשה רבינו הכי גדול והכי גבוה בקדושה. אם כן, בלעם ידע את כל כוחות הטומאה וכל הכישופים, והוא קשר את עם ישראל במצרים, בצורה שאין אפשרות לשום כח בעולם להתגבר על זה. רק הקב"ה בעצמו יכול להתיר את הקשר הזה. וכתוב שכאשר בלעם שמע שעם ישראל יצא ממצרים, הוא השתומם, הלך להרי חושך, לא האמין, היתכן? הרי כל כך הרבה עשיתי, בצורה שלא שייך במציאות שיהיה אפשר לצאת משם. חז"ל הרי אומרים, אין עבד יוצא ממצרים. בספר בראשית כתוב הבאים מצרימה, ויבואו מצרימה, יש מי"ם פתוחה בהתחלה ומי"ם פתוחה בסוף. אבל בספר שמות מה כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' ויקם מלך חדש על מצרים. מכאן והלאה לא תמצאו עוד בספר שמות (עד יציאת מצרים) מי"ם פתוחה בסוף המלה, רק מצרים. מי"ם פתוחה בהתחלה ומי"ם סתומה בסוף. יש רק דרך כניסה, אין דרך יציאה. סתום. אפשר להיכנס, אין אפשרות לצאת. אין עבד יוצא ממצרים. וזה כי החרטומים ידעו כ"כ לעשות כישופים, שמי שברח מיד היו צועקים עליו כל הפסלים שהיו שם בשערים, וכולם היו רצים בכיוון לפי הקול, אם היו אלו נביחות משער מסוים ידעו מאיזה שער, וכולם היו יוצאים ותופסים אותו. אולי לנו קשה להבין זאת, לכן הקב"ה, 'זכר עשה לנפלאותיו'. אתם יודעים, עד היום הכח של הטומאה במצרים נשאר. הוא נשאר בפירמידות. מה זה הפירמידות? מובא בספרים, ראיתי את הדבר בחוברת השלהבת, מי שמכיר היא נדפסה לפני כמה שנים, כתוב שם, יש מסורת, שרובצת קללה שקיללו חרטומי מצרים הקדמונים כל מי שניסה לפרוץ אל החדרים הנסתרים שבתוכם. מי שיעיז להפריע את מנוחתם של המלכים השוכנים שם עפר. הרי בתוך כל הפירמידות האלה קבורים הפרעונים האלה, ויש שם כח של טומאה שעד היום משפיע. ראיתי מספרים, שאנשים שגנבו משם חפצים והלכו, כל הזמן היו להם צרות וכל מיני דברים זרים מוזרים ומשונים, והם לא הבינו מה קרה להם. מאז שביקרו שם נהיו להם צרות. אמרו להם, לקחתם משם חפצים? ענו, כן. אמרו להם, תחזירו את מה שלקחתם. החזירו, והכל חזר לקדמותו. יוצא שיש בפירמידות האלה כח של טומאה עד היום, כשאנחנו כבר יותר משלשת אלפי שנה אחרי זה. ודרך אגב, הפירמידות האלה לפי דעת רבים, זה מה שבני ישראל בנו במצרים. כתוב 'ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס', יש כמה ראיות מדברי חז"ל שהכוונה על הפירמידות האלה. צריך כח עצום לבנות דבר כזה. הגובה אולי של חמישים קומות, ואבנים של כמה טונות. זה רמוז בחז"ל מסכת סוטה דף י"ג, כתוב שיוסף היה קבור בקברניט של מלכים. המצרים הפרעונים היו עושים קברים, ואלו הפירמידות שישנם עד היום. וכמדומני, לפי מה שכתבו, שאפילו יש עוד בתוך האדמה. דהיינו, שבמשך הזמן התכסו פרמידות בעפר, ועוד יכולים לגלות אותם. יותר מכך, היתה קבוצה של חוקרים אמריקאים, גויים, ששלחו אותם לחקור את הפירמידות. הם כותבים, שהכל יצא להם בניגוד לכל כללי ההגיון. הביאו כלים אלקטרוניים, מיליוני דולרים הושקעו כדי לבדוק את המבנים האלו, והם כותבים שהתוצאות היו בלתי צפויות והמכשיר התבלבל. הם לא הסתדרו עם זה, והבינו שיש פה איזשהו כח מסויים. בכל אופן היו שם עשרות חוקרים, אולי עשרים־שלשים חוקרים. כל החוקרים האלו שהתעסקו עם הפירמידות, מתו במיתות משונות. אחד אחרי השני. נשאר אחד אחרון. כשראיינו אותו בתשקורת, שאלו אותו, אומרים שכל אלו שהתעסקו, כל החוקרים מתו במיתות מוזרות. אבל הוא כופר, כמו חיאל בית האלי, תולה הכל במקרה. אמר, זה מקרה. מה, לא יכול להיות? אמרו לו, אבל אחד אחד? כולם? לא, הוא אומר, זה מקרה. גמר את הראיון, יצא החוצה, ונדרס. גם הוא מת מיתה משונה. אני חושב שהקב"ה עשה איתנו חסד. בדור שלנו, לא היינו מבינים איך יכול להיות, שעדיין היינו משועבדים לפרעה במצרים. וה' מראה לנו, תראו מה כח הטומאה שלהם. שמרתי אותו כדי שתראו. הקב"ה שחרר אותנו מכל כישופי מצרים. הוציא אותנו, ובכל זאת 'זכר עשה לנפלאותיו', שעדיין נשאר כח טומאה מסויים, כדי להמחיש לנו. שנראה עד היום את הכח של הטומאה שעדיין חי וקיים, אפילו שלשת אלפים שנה אחרי, ונבין מה היה לולא שהקב"ה הוציא אותנו משם. היינו נשארים במצרים, כמו שהטומאה שלהם נשארה. לא היה משתנה שום דבר. |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |