האם שטר כתובה צריך גניזה?

לכבוד מרן הגאון יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן

הסתפקתי האם שטר כתובה שנפסל, האם צריך גניזה, ולא מבעיא היכא שיש פסוקים של ברכה מסביבו וכו' שברור דבעי גניזה, ומה שיש לדון היכא שאין פסוקים וכו' האם צריך גניזה, דמאידך יש לומר דהוי רק כשטר ממון, ומאידך הרי כתובים בכתובה דברים שחובת הבעל לאשה שהינם מבוארים בשו''ע ובפוסקים ובספרים, וממילא י''ל דהוי כד''ת, וממילא לכאורה אין לזרקו לגניזה. ומצאתי שמרן שר התורה הגר''ח קניבסקי שליט''א בספר דולה ומשקה עמ' 397 נשאל בזה והשיב שכתובה צריכה גניזה, כי אפשר ללמוד מזה יעו"ש עוד לגבי פרוזבול ועוד.

ואשמח מאוד לקבל תשובה בזה.

בברכת התורה

הצעיר באלפי ישראל

יוסף אביטבול

להלן תשובת מרן שליט"א:

סלקא אדעתין למימר כבר הורה זקן, ואין לנו להכניס עצמנו לזה. לולא שראיתי בשולי הדף שם שהגרח"ק עצמו ביקש לא לפסוק למעשה על פי תשובותיו שם, על כן הרשות נתונה גם ליתוש כמוני לכתוב ג"כ דרך שקלא וטריא, כי מש"ש עפ"ד המשנ"ב בהל' שבת סי' ש"ז ס"ק ס"ז שגט מותר לטלטלו כי ראוי ללמוד ממנו דיני גט, וא"כ ה"ה כתובה ופרוזבול, וצריכות גניזה, וכן שטר מכירת חמץ ושטר אירוסין ע"כ, לכאו' לא קרב זה אל זה. דין מוקצה לחוד ודין כתבי הקודש לחוד. והראיה כי אף שטרי ממון והלוואות למשל, ראויים המה ללמוד מהם דיניהם, ואפ"ה הם מוקצים מחמת חסרון כיס. ממילא בכתובה שאין בה דבר של קדושה ממש, אין איסור בהשלכתה לאשפה. וכן העלו בפשיטות להתיר, במשפט הכתובה כרך שמיני פרק ע"ו דף ר"כ סעיף ו', ובשערי הנישואין פרק י"ג דף רכ"ה הע' כ"ה ד"ה ולגבי, יעו"ש ראיותיהם הנכוחות.

ברם מדרך הנהגה טובה, בודאי ראויה הכתובה בפרט, לנהוג בה סלסולי וגינוני קדושה, ושְמה מעיד עליה כְּתָב וא"ו ה"א, שמשלימה את האיש והאשה שנכלל בהם אותיות יו"ד וה"א וכו', כמ"ש בס"ד בהקדמת ספר טופס כתובות דף ה' ד"ה מעתה. ועע"ש דף י' ד"ה ומן, שבטוטו"ד הנהיגו קדמונינו לעטר אותה בדברי קדושה, כדי שיהיה היכר מיוחד לקדושתה, להבדילה משאר שטרי חוב של ממון סתם וכו'. מה־גם שיש לה רמז בתוה"ק, בפסוק זה ספר תולדות אדם וכו' כמ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך שם. אבל מעיקר הדין, מסתברא שהוא כאמור לעיל.

וכל זה לאו דוקא כשנפסל שטר הכתובה, אלא הוא הדין כל שאין לו צורך יותר, ופשוט.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו