חמץ בפסח בכמה מתבטל והנפק"מ בזה

חמץ בפסח בכמה מתבטל והנפק"מ בזה

מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מוצש"ק צו התש"ע

ישנם הרבה הלכות בעניני פסח. אולי אחרי השיעור בעז"ה יהיו שאלות ותשובות, נראה מה הציבור רוצה לשאול. ב"ה יש היום את הספרים שע"ה שיכולים ללמוד כסדר, גם את ההלכות של ליל הסדר, כל אחד צריך ללמוד לפני כן, כדי שידע ויהיה מוכן. קשה פה לפרט ולהגיד את כל העניינים וההלכות. נאמר רק באופן כללי.

ידועה החומרא של חמץ בפסח, כמו שאמרנו קודם, שאינו מתבטל אפילו באלף, ואפילו באלפי אלפים. ולכן ישראל קדושים הם, ונזהרים מכל דבר קטן. צריכים לדעת, מצד אחד הפרי חדש כותב, שמה שאמרו חמץ איסורו במשהו, הכוונה ביותר מששים. דהיינו אם יש קצת יותר, לא נורא. כך אומר הפרי חדש. פירוש שני הוא אומר, שזה רק אם הדבר השביח על ידי התערובת, אבל אם לא השביח ואין לו משמעות, זה כן מתבטל. כך הוא לומד. לפי דבריו יש קצת איזה הקלות מסוימות, אבל מכל הפוסקים לא נראה כמוהו, למרות שבעל השתילי זתים מעתיק אותו. אבל מי שיראה במאמר מרדכי ובכל הפוסקים, וגם את ראיותיו של הפרי חדש, אפשר לדחות. ובפשטות, כמו שכתוב ברמב"ם בהלכות מאכלות אסורות, חמץ בפסח לא מתבטל אפילו באלפי אלפים, אפילו במליונים לא מתבטל. אמנם הרא"ש כותב שהטעם שמחמירים שחמץ בפסח לא מתבטל אפילו באלף, משום דלא בדילי אינשי מיניה כולי שתא. הרא"ש לא מסכים עם טעמו של הרמב"ם, שהוא משום דהוי דבר שיש לו מתירין. הרמב"ם הרי סובר שהטעם הוא, שבגלל שיש לו מתירין לאחר הפסח, לכן בפסח עצמו אפילו באלף לא בטיל. הרא"ש לא מסכים לטעם הרמב"ם, והוא אומר, נכון שהחמץ אחרי פסח יהיה מותר, אבל זה לא יהיה מותר לעולם, כי בשנה הבאה יחזור האיסור. לדעת הרא"ש המושג דבר שיש לו מתירין, הוא רק אם יהיה מותר עולמית לאחר זמן.

נפקא מינה למאכל שמתקלקל. אם היה לאדם איזה דבר שהתערב בו חמץ בפסח, ויש ששים כנגדו, וחמץ זה לא כמו נבלה וטרפה או בשר וחלב שמתבטל בששים, חמץ אפילו באלף לא בטל, ואין באותו הדבר איסור של בל ייראה ובל ימצא כי אין בו כזית, אין איסור להשהותו. לכן, לדעת הרמב"ם תשים אותו בצד, ותאכל אותו אחרי פסח. עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר. אם נשאל את הרמב"ם, זה מה שיגיד לנו. זה דבר שיש לו מתירין, תשאיר את זה ותאכל אחרי פסח. אבל אם המאכל הזה יתקלקל, בדורות שלא היתה הקפאה, או שלא תועיל הקפאה, או שמאיזו סיבה אי אפשר לשמור אותו עד אחרי פסח, לפי שיטת הרמב"ם יוצא שצריך להיות מותר. ולפי דעת הרא"ש זה יהיה אסור. אם כן מצד אחד הרא"ש מחמיר, כי לפי דעת הרא"ש מאכל שיתקלקל, גם צריך להיות אסור. ולפי דעת הרמב"ם יהיה מותר, כי אין אפשרות לאכול אותו אחרי פסח. אם אשאיר אותו לאחר פסח, יהיה מותר. החומרא הזאת של הרא"ש הולידה קולא אצל הפרי חדש, שמזה הוא הבין שבעצם השיעור צריך להיות פחות.

ונפקא מינה להרבה דברים. לדוגמא, בעניין הציפורן. אמנם השנה בבד"ץ פעולת צדיק נתננו הכשר על הציפורן, על פי דברי הכימאי הרב אליהו ליכט, שהיה פה בהרצאה בפני רבני בית ההוראה ודיברנו איתו בנושא הזה, והוא אמר שהציפורן מותר. בד"כ כל השנים חששנו לזה, ולא נתננו הכשר. השנה נתננו הכשר, אבל עדיין שומר נפשו ירחק. אגיד לכם מדוע. שאלנו אותו, לא ויתרנו, ודקדקנו איתו, בכמה בדקתם? הוא אמר עד אלף בדקנו, לא יותר מאלף. זו בדיקה יקרה. לא שילמו לו. שילמו לו על בדיקה עד אלף. אמרתי לו, ובחמשת אלפים? הוא אמר לי, יכול להיות. זאת אומרת הוא עשה בדיקה של עד אחד מאלף, אם יש בציפורן אלכוהול. הרי בציפורן, כדי יתייצב ויעמוד זמן רב, שמים אלכוהול שעשוי מדגן, עלול להיות עשוי מדגן, זה ספק, וכששמים אלכוהול זה נותן לו את החוזק שישאר טוב להרבה זמן. בודק הכימאי ורואה שהחומר הזה התנדף, לא נמצא. הוא בדק אם יש מהחומר הזה אחד מאלף, ואין שם. אבל אולי אחד מאלפיים כן יש, יכול להיות. בשביל זה הוא צריך לעשות בדיקה הרבה יותר קשה ומסובכת. אולי יש פה אחד מאלפיים, אחד משלשת אלפים, מחמשת אלפים, מעשרת אלפים, הוא לא יודע. הוא בדק רק עד אלף. ובגלל שזו בדיקה מאד יקרה לא עשו אותה.

אבל אם אתם שואלים, מצד הדין, זה מותר. הוא אמר שלא מסתבר שיש, אבל בבדיקה, הוא לא בדק. אולם אתם יודעים מה שרבינו האר"י כותב, הבאתי זאת בשלחן ערוך המקוצר חלק ג' הל' השהיית חמץ בפסח סי' פ"ב סעיף י', וזה כתוב גם באגרת מהרי"ץ, ראוי ונכון לכל אחד לנהוג בכל חומרות דיני הפסח, ולא לחזר אחר הקולות. כי כל המקיים הלכות פסח, נעשית נשמתו וגופו קודש קדשים. לפי מה שהקדמנו, זה מובן. כי חמץ רומז ליצר הרע וצריך להתרחק ממנו בתכלית. וכתבו בשם רבינו האר"י ז"ל שמי שנזהר מחמץ כל שהוא בפסח, מובטח לו שלא יזדמן לידו  חטא כל השנה. אשריו לעושה אלה, אשריהם זרע אברהם יצחק ויעקב שעיטרם בוראם במצוותיו.

פה יש שואלים, מי שיראה זה מובא גם בפסקי תשובות, שאלה של כמה אחרונים, לא מבינים מה רבינו האר"י אומר, מי שנזהר מחמץ כל שהוא בפסח מובטח לו שלא יזדמן חטא לידו כל השנה. הרי ראינו אלפי אנשים, שהחמירו הרבה חומרות, ובא לו איזה חטא במשך כל השנה. לכאורה זה מוכחש המציאות. אני ראיתי הרבה אנשים שנזהרים מחמץ בפסח, אפילו דרך גוזמא. זכורני שהיה אחד לא מבני עדתנו, בעל הבית, היה מחמיר אני חושב על השום, לא אוכל שום בפסח. למה אתה לא אוכל שום? אינני יודע למה. כנראה יש להם איזה מסורת, איזה מנהג, שאסור לאכול שום בפסח. לא יודע, כנראה מחשש תערובת של חמץ. אבא שלו לא היה אוכל שום. או לא שותה חלב בפסח. אבל מצד שני, כל יום קורא עיתונים חילונים, ושומע מה ששומע רח"ל. רבש"ע, זה חמץ יותר גרוע משום. נו, מה נגיד, הוא נזהר מחמץ בפסח עכשיו לא יזדמן לידו חטא כל השנה? הוא מחפש את יצה"ר. האר"י מבטיח מי שיזהר מחמץ, לא יזדמן לידו. דהיינו, לפעמים אדם לפי תומו, פתאום בא לידו מכשול, הוא לא חיפש את זה ולא ראה, פתאום נפל לו היצה"ר בלי שירצה, על זה מדבר רבינו האר"י, שאם אתה עשית מבחינתך את כל ההשתדלות להתרחק מכל וכל, גם מדברים שיש בהם מחלוקת, יש אומרים אסור ויש אומרים מותר ואתה מתרחק מזה, אז הקב"ה לא יזמין לידך חטא. אתה התרחקת מהחטא בתכלית, חששת לחוזר וניעור, חששת לדעות מסויימות שמחמירים, לדוגמא על מכשירים של נקיון אפילו שנפסלו מאכילת כלב, אולי לא חייבים להחמיר כדעות האלה, אבל אתה מחמיר, השתדלת מבחינתך ללכת עד הקצה האחרון, הקב"ה לא יזמין לידך חטא. לא יזדמן, הקב"ה יעצור שלא יבוא לידך חטאים שלא היית מוכן להם. אבל אם אדם הולך לחפש את יצה"ר, בודאי שהוא ימצא אותו. הבא ליטמא פותחים לו, הבא ליטהר מסייעים בידו. ממילא אין פה שום שאלה.

אתם יודעים, לפעמים כתוב בחז"ל איזו הבטחה, שמי שעושה דבר, למשל מי שמברך על הלבנה מובטח בידו שלא ימות באותו חודש. כך מובא בספרים. אפילו מביאים סיפור שהיה פעם איזה אדם שתפשוהו שודדים, ראיתי את הדבר בהרבה ספרים, תפשוהו שודדים ורצו להרגו, לרצחו נפש. אמרו לו, תבקש דבר אחרון לפני שאנחנו מוציאים אותך להורג. אמר להם, אני רוצה לברך על הלבנה. בירך על הלבנה, אינני יודע מה קרה ואיך קרה, ופתאום הוא נעלם להם, ניצל. דהיינו, מי שמברך על הלבנה יש סגולה שיינצל. נו, והרבה אנשים בירכו על הלבנה ומתו עוד באותו חודש. אלא התשובה היא, נכון, יש הרבה הבטחות, חז"ל מבטיחים, גדולי ישראל מבטיחים לפעמים איזה דבר, אפילו מברכים אותו בברכה, אבל עדיין זה לא מחייב שהיא תתקיים. זה כמובן תלוי גם באמונה, כי לפעמים צדיק מברך, ואם אדם לא מאמין להבטחה, לא עוזר כלום, ודאי שלא תתקיים. אם האר"י מבטיח וזה לא מתקיים, הסיבה היא לא בגלל שההבטחה לא נכונה, אלא מפני שהיא תלויה בך. אם אתה לא בסדר, גרמת לעצמך שהיא לא תתקיים.

כמו שעושים היום הגרלות, כל מיני הגרלות, ומי שזוכה בהגרלה יקבל כך וכך, אבל יש תנאי הגרלה, כותבים בכפוף לפי התקנון שבמשרדנו. יש תקנון, שאומר מה ההגבלות. כפוף לתקנון. נכון שאתה צריך לזכות בהגרלה, אבל יש כמה כללים ופרטים, לך תחפש אותם במשרד, או שכותבים אותם באותיות קטנות למטה. תעשה אותם, תזכה. אבל אם לא עמדת בתנאים, מה אתה רוצה? אינך עומד בתנאים.