תרגום המלים "בחרבי ובקשתי" (בראשית מ"ח, כ"ב)![]() |
||||||||
מספר צפיות: 10104 | ||||||||
י"ב טבת ה'תשפ''ב | ||||||||
לק"י, מוצאי העשירי בטבת ה'תשפ"ב ב'של"ג לכבוד מרן שליט"א כתב מהרי"ץ (עץ חיים ח"ב דף צ, א) בביאור הפזמון שבשמחת תורה 'כביש כל מלכוותא, ואחריב כל מדינתא בחרבי ובקשתתא, על ידי משה רחימא', כי אע"פ שלא כבש משה רבינו אלא ארץ סיחון ועוג, י"ל שהוא לשון תפילה כמו 'בחרבי ובקשתי דיעקב, שת"א בצלותי ובבעותי', ע"ש. האם ניתן להוכיח מדברי מהרי"ץ שכך היתה הגרסא מקובלת אצלו בפסוק בחרבי ובקשתי לתרגם 'בצלותי ובבעותי', כי אם לא היתה זו גירסת ספרי תימן היה מציין שכ"ה רק בדפוסים. ודלא כמ"ש מהר"י קורח זלה"ה במרפא לשון, בחרבי ובקשתי, בספרי תימן קרא ותרגום. או"ד, כיון דלא נחית לברר גירסת התרגום בענין זה, אלא לבאר ענין הפזמון ד'בחרבי ובקשתתא' יכול להתפרש לשון תפילה, לא חש להזכיר שאין זו גירסת ספרי תימן. וממילא אין ראיה דלא כהמרפא לשון. וכן למעשה, היאך ראוי לתפוס לעיקר ולתרגם, אנן דנקטינן בשיפולי גלימת אדונינו מהרי"ץ בהלכה ובמוסרה? בברכה"ת צעיר תלמידיו אביחי שרעבי להלן תשובת מרן שליט"א: דברי המרפא לשון נאמנים, הן מצד עצמו שהוא עסק בכל כוחו במלאכת הקודש הלזו, הן מצד שדבריו נתאשרו ע"י הר"ל נגאר שהוא מחשובי מעתיקי שמועתו של מהרי"ץ, שכתב גם הוא כי בנוס' תימן הישנות גרסי בחרבי ובקשתי, והובא בתאג חזון שמעון דף רנ"ה, והן בס' דקדוק התרגום שכ' שבכל ספרי תימן [ה]ישנים שחיפשנו, מצינו הנוסחא בחרבי ובקשתי כלשון המקרא. וכתב הרמ"ל – הרב מרפא לשון – שכ"ה הנוסחא האמיתית וכו' ע"כ. ומ"ש לאידך גיסא במסורת מפורשת דף ר"ל שבהרבה כת"י עתיקים הגי' בצלותי ובבעותי יעו"ש, בודאי הכוונה מלפני כשלוש מאות שנה ומטה, כי מאז נכנסו לתימן ספרי הדפוסים, ונגרמו שינויים רבים, בפרט שאוהבים היו חכמי תימן את הדרוש, ומחבבים את החידוש, מה־גם שמסכים לדרשת חז"ל בב"ב דף קכ"ג ע"ב ובמדרשים וכי בחרבו ובקשתו לקח יעקב, והלא כבר נא' כי לא בחרבי אבטח וגו' (תהלים מ"ד, ז') אלא חרבי זו תפילה, וקשתי זו בקשה. גם אנחנו אוהבים ומחבבים הדרוש והחידוש, אבל האמת נר לרגלנו, ואין לערבב פשט עם דרש, ולא לשנות ממה שכתב אונקלוס עצמו. ועל־דרך זה שינו תרגום צפנת פענח, דמיטמרן גליין ליה. וכן תרגום עטרות ודיבון, יש כת"י ששינו שכלילתא ומלבישתא וכו' כאשר ראיתי במו עיני, וגם שמעתי כי יש שגרסו כך אפי' בתרגום בציבור. ופשיטא דמהרי"ץ אילו ישב על מדוכה זו, היה מכריע כך כספרי קדמונינו, דהיינו אותם שהם מלפני כחמש מאות שנה ומעלה, כי כן דרכו בקודש. רק לא נחת לזה, כמו שהעירו גבי דבריו בחה"ד על תרגום ויהי עשו איש יודע ציד, ויש עוד כיו"ב. הלכך העיקר לתרגם בחרבי ובקשתי כבמקרא. ויש עוד להאריך, אלא שכב' ממהר, על־כן קיצרתי. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |