שו"ת בעניינים שונים

שו"ת שונות

למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

נשאלתי מאחד לגבי הדין שלא להניח מאכלים תחת המטה ויש אומרים גם אתרוג או שמן לחנוכה אין להניח מתחת המטה, השאלה היא מה הדין לגבי להניח לולב בין לפני סוכות, ובין אחרי סוכות כשרוצים להניח אותו לשמירה האם מותר להניח את זה מתחת המטה, כיון שאצל לולב אין דין שצריך להיות ראוי לאכילה כמו אצל שמן ואתרוג, וצ"ע?

יש דג מסוים הנקרא קארפיון שמשפחה פלונית אוכל אותו דוקא בתור קציצות, טחון, הוא שמע שיש תולעים בדג הזה, האם מותר לו לטחון את הדג כיון שהדרך לאכול אותו הוא טחון אע"פ שנתבטל על ידי כך התולעים, ובפרט אם הוא ינקה את הדגים לפני כן, ואין כוונתו לבטל?

אשה התקשרה בליל טבילה שלה, שעשתה ששה ימים רצופים של בדיקות ולא הספיקה לעשות בדיקת השביעי, וקשה לה לדחות הטבילה ליום א', האם בשופי היא יכולה לטבול כך בליל שמיני?

נשאלתי מאחד שקנה סוג מקלף שהוא לא מיועד לקלף קליפה מפרי או ירק אלא הוא קולף ירק שלם בגודל קטן מאוד ודק, כמו שמצוי היום שמכינים הרבה סלטים עם גזר למשל, שאין בזה חשש בורר, אלא ששואלים מצד טוחן אם קולף פרוסות דקות מאוד של גזר מתוך גזר שלם אם זה מותר בשבת או שיש בזה משום עבודין דחול או שמא זה מותר כמו סכין?

בכבוד רב

יעקב אהרן סקוצילס

מח"ס אוהל יעקב

רב ומו"צ בירושלים

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  דוקא בדבר הנאכל שורה רוח רעה.

ב'  מותר.

ג'  נראה שיש מקום להקל לפי ראות עיני המורה, שזה בגדר שעת הדחק וכד'. ובפרט שהגר"ש קלוגר בשו"ת קנאת סופרים דף פ"א ע"ג סובר כי מה שנפסק בש"ע שאין להקל בלא בדיקת יום א' וז', לשונו מורה שהוא רק חומרא בעלמא יעו"ש. אמנם לכאו' הפשטות אדרבה להיפך מדבריו. גם יש להעיר דמאי שנא מהא דהל' פסח סי' ת"ס ס"ו אין להקל במה שהחמירו הקדמונים שלא לעשות פאנדיש, שמבואר שם באחרונים כי אפי' בדעיבד אסור, וצ"ע. עכ"פ כאן יש לצרף שיטת הרבה רבוותא שפסקו כרב דסגי אפי' בבדיקה אחת שבתחילת הז' נקיים. ועי' מה שהרחבתי בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר יורה דעה סימן קנ"א אות ט' ד"ה ובבארות.

ד'  שמעתי כי יש מקילים בזה, אבל לפענ"ד הוא בכלל עובדין דחול.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו