סימן י"ז - הלכות משיב הרוח ומוריד הגשם,שאלת טל ומטר, יעלה ויבוא ועננו

[א] בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם, ומתחילין מתפילת לחש דמוסף של־שמיני עצרת, ואין פוסקין עד תפילת לחש דמוסף של־יום טוב ראשון של־פסח, ולא עד בַּכְּלָל. ואסור להזכיר הגשם, עד שיכריז הש"צ משיב הרוח ומוריד הגשם. ואם לא הכריז, אין אומרים אותו אז בתפילת המוסף שבלחש. וכן היה מנהג הקדמונים שמכריז הש"צ לקהל כך קודם המוסף. ובדורות האחרונים המנהג לומר אז פיוטים שנכללת בהם הכרזה זו, ונקראים בשם תיקון הגשם. וחולה שמתפלל ביחידות בביתו וכן בני הכפרים שאין להם מניין, ימתינו בתפילת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף, ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו. ובקיץ אומרים מוריד הטל, ומכריזים על כך בפיוטים שקודם מוסף של יום ראשון דפסח, הנקראים תיקון הטל, ופוסקים מלומר משיב הרוח ומוריד הגשם{א}: 

[ב] בחורף, אם טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שסיים ברכת מחיה המתים, אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע עניין, כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו, אומר גם־כן לישיני עפר, ואומר משיב הרוח וכו' מי כמוך וכו'. ואם רוצה יכול לחזור ולומר, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים ברכת מחיה המתים, והתחיל בברכה שאחריה דהיינו אתה קדוש (ואפילו אמר רק תיבת אתה, והוא הדין ש"צ שהתחיל לומר נקדישך), צריך לחזור לראש תפילת שמונה־עשרה. ולא סַגֵי שיתחיל אתה גבור, מפני ששלושת הברכות הראשונות נחשבות כאחת לעניין זה, שאם סיים הברכה שלא כהוגן צריך לחזור לראש התפילה. ואפילו אם סיים כבר מחיה המתים ונזכר קודם שהתחיל ברכה שאחריה, א"צ לחזור אלא יאמר מיד משיב הרוח ומוריד הגשם, וימשיך אתה קדוש. ואם אמר רק ברוך אתה ה', לא יסיים מחיה המתים, אלא למדני חוקיך (עיין לעיל סימן ו' סעיף ז') ויחזור למשיב הרוח ומוריד הגשם{ב}. טעה בערבית של יום טוב ראשון דפסח או בשחרית ולא אֲמָרוֹ, אינו צריך לחזור{ג}: 

[ג] במה דברים אמורים שצריך לחזור כשלא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם לא אמר מוריד הטל. אך אם טעה ואמר מוריד הטל{ד}, ולא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר ברכת מחיה המתים, ואינו צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שהזכיר טל{ה}. מיהו צריך ליזהר מאד שלא יטעה{ו}. ואם נזכר קודם שאמר את השם, יאמר במקום דסליק עניינא, משיב הרוח ומוריד הגשם{ז}: 

[ד] בקיץ, אם טעה ולא אמר מוריד הטל, אינו חוזר, מפני שהטל אינו נעצר. ואם טעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שסיים ברכת מחיה המתים, חוזר ומתחיל אתה גבור וכו', וכן אם כבר סיים אלא שעדיין לא התחיל ברכה שאחריה. אבל אם לא נזכר עד לאחר שהתחיל ברכה שאחריה (כדלעיל סעיף ב'), חוזר לראש התפילה. ואם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם, אינו חוזר, אפילו אם עדיין לא סיים הברכה{ח}. אם טעה בערבית או בשחרית של שמיני־עצרת וַאֲמָרוֹ, אינו צריך לחזור לראש{ט}: 

[ה] בארץ ישראל מתחילין לשאול טל ומטר בברכת השנים, לא משמיני עצרת (כדלעיל סעיף א') אלא מתפילת ערבית שבליל ז' במְרַחְשְׁוָן. ובחו"ל מתפילת ערבית שבליל ששים לאחר תקופת תשרי (והוא ביום ה' או ביום ו' לחודש דצמבר{י}). ואומרים עד פסח ומשם ואילך אומרים בטללי רצון, וחוזר חֲלִילה{יא}. ובבלדי נוֹסח תחילת ברכה זו לעולם, בין בחורף בין בקיץ, ברכנו. ובשאמי, בחורף ברך עלינו, ובקיץ ברכנו{יב}: 

[ו] גם מקומות הצריכים לגשם בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים וכגון ארץ תימן, אינם יכולים לשאול בברכת השנים, אלא רק בתוך ברכת שמע קולינו, בין בתפילת הלחש, בין ש"צ בחזרת התפילה בקול רם, וכ"ה המנהג{יג}: 

[ז] אם טעה בחורף ולא שאל מטר, אם נזכר קודם שסיים ברכת מברך השנים, אומר שם ותן טל ומטר על פני האדמה ושבע וכו', וחותם כראוי. ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר, אומרו שם בלא חתימה. ואם לא נזכר עד לאחר מכן, ימשיך להתפלל, ובתוך ברכת שמע קולנו, אחרי ריקם אל תשיבנו, יאמר ותן טל ומטר וכו' כי אתה שומע וכו'. ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר ברוך אתה, כל שלא אמר עדיין את השם, יכול לומר ותן טל ומטר וכו' כי אתה שומע וכו'. ואם נזכר קודם שהתחיל רצה, אומרו שם בלא חתימה. אבל אם לא נזכר עד לאחר מכן, חוזר ומתחיל ברכנו (ובשאמי ברך עלינו) וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון וגו' השני, שעומד לעקור את רגליו, חוזר לראש התפילה{יד}: 

[ח] טעה בקיץ ואמר טל ומטר, חוזר לתחילת הברכה. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון השני, חוזר לראש התפילה{טו}: 

[ט] היה מסופק בקיץ{טז} אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם או לא אמר, אם הוא לאחר ל' יום שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי, דהיינו שאמר מוריד הטל תמורתו, חזקתו שגם עתה התפלל כהרגלו. אבל בתוך שלושים יום, צריך לחזור ולהתפלל. וכן בטל ומטר שבברכת השנים{יז}: 

[י] שכח יעלה ויבוא בראש־חדש בשחרית או במנחה, ובחול־המועד בין בערבית בין בשחרית בין במנחה, אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון השני, חוזר ומתחיל רצה. אך אם נזכר קודם שהתחיל מודים, אחר שסיים ברכת המחזיר שכינתו לציון, לא יחזור לרצה, אלא יאמר יעלה ויבוא שם. ובראש־חדש אם שכח יעלה ויבוא בערבית, בין שראש־חדש הוא ב' ימים, בין שאינו אלא יום אחד, כיון שאמר ברוך אתה ה' והזכיר את השם, שוב אינו חוזר, אלא מסיים המחזיר שכינתו לציון וגומר תפילתו. והטעם מפני שאין מקדשין את החודש בלילה{יח}: 

[יא] היה מסופק אם אמר יעלה ויבוא, או לא אמר (כגון שקודם לכן זכר שהוא ר"ח והיה בדעתו לאמרו) דעת מהרי"ץ{יט} שאינו צריך לחזור. (דין ש"צ ששכח ולא אמר יעלה ויבוא בחזרת־התפילה, עיין לקמן סימן י"ח סעיף י"א): 

[יב] שכח בראש־חדש או בחול־המועד יעלה ויבוא בשחרית, אף־על־פי שלא נזכר עד לאחר שהתפלל מוסף (שכבר הזכיר של ראש־חדש או של חול־המועד), מכל־מקום צריך לחזור ולהתפלל שחרית. ואם עבר זמנה, ישלימנה בתפילת המנחה (וכדלקמן בסימן י"ט סעיף ו'){כ}: 

[יג] בכל מקום שהוא צריך לחזור ולהתפלל, צריך להמתין בין תפילה לתפילה כדי הילוך ארבע אמות{כא}: 

[יד] שליח־ציבור שטעה בתפילת הלחש, אינו חוזר ומתפלל שנית מפני טורח ציבור, אלא סומך על התפילה שיתפלל בקול־רם (ולכן לאחר חזרת־התפילה יאמר אלהי נצור וכו' ויפסע ג' פסיעות{כב}). אך אם טעה בשלושת ברכות ראשונות, ונזכר קודם שהשלים תפילתו, באופן שלא יהא בחזרתו טורח ציבור, יחזור{כג}: 

[טו] ביום התענית, בין בתענית־ציבור בין בתענית־יחיד, אומרים בתפילת ערבית שחרית ומנחה, עננו (כדלקמן סימן ק"ב סעיף י'), בתוך ברכת שמע קולנו. ואינו חותם בו כמו הש"צ (כדלקמן סימן י"ח סעיף ט'), ומסיים כי אתה שומע תפילת כל־פה וכו'{כד}. ואם שכח מלומר עננו, אם לא נזכר עד לאחר שהזכיר את השם בחתימת ברכת שומע התפילה, אינו חוזר ואומרו. אלא אחרי שגמר כל התפילה, לאחר אלהי נצור קודם שיעקור רגליו, יאמרנו בלא חתימה כנז"ל, ויסיים יהיו לרצון וגו'. ואם לא נזכר עד לאחר שעקר רגליו, לא יאמרנו עוד כלל, וטוב שיכוין לש"צ מלה במלה{כה}: