שאלות בענייני עיטוש

בס"ד, כ"ז מרחשון תשפ"ב

לכבוד

החכם השלם והכולל, בישראל להלל, חריף ובקי, משנתו זך ונקי, משופרי וחכימי דיהודאי, עין הבדולח ואבן השוהם, סיני ועוקר הרים, הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מחה"ס הנפלא "עולת יצחק" ועו"ס חושבים

שלום רב, וישע יקרב, לכבוד הרב, ולו ייטב ויערב.

היות ועסקתי בעבר בבירור של כמה נושאים רציתי לדעת את דעתו הרמה

של כת"ר בענין זה, ואבקש מחילה שגזלתי מזמנו היקר.

א. איתא בברכות (כד ע"ב) המתעטש בתפילתו סימן יפה לו וכו'. האם אדם המתעטש מחמת "אלרגיה" (רגישות הנמצאת אצל חלק מבני האדם בפרט בתקופת ה"אביב" וגורמת פעמים רבות להתעטשות) באמצע התפלה הוא גם סימן יפה לו, והטעם?

ב. אדם שמתעטש בשעה שמדבר על המת יש נהגו שימשוך את אזנו [ספר אוצר כל מנהגי ישורון ס"ס לט]. ויש החולקים וכותבים שאין זה מנהג ישראל והוא מדרכי האמורי ואין לעשות כן [שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קלז]. וע"ע מה שהארכנו בזה בגליוננו הקטן 'פנינים' (גליון פ' עמ' ג). מה דעת כת"ר בענין זה?

ג. האם מותר לאיש לומר לאשה המתעטשת "אסותא", והטעם?

אנא תשובתו הרמתה אלי תצמח, ובה אגיל ואשמח,

בכבוד רב ואלפי תודות

מרדכי חיים

עורך ומחבר הגליון הקטן "פנינים"

*****

להלן תשובות מרן שליט"א:

א'  מסתברא כיון שיש לכך סיבה ידועה, אין בזה שום סימן. והא דר' זירא שהיה רגיל להתעטש כדפירש"י התם בברכות דמשו"ה חיבב זאת, משום שלא היתה לכך סיבה אחרת.

ב'  לא נעשָה ולא ייעשה כן במקומותינו, כי לא שמענו כזאת ולא ראינו מאבותינו ורבותינו.

ג'  פשיטא דלית לן בה, דומיא דאמירת ברכה כגון בוקר טוב, שאין זה בכלל שאלת שלום, וכן מזל טוב לכלה או יולדת, או נוסח הניחום לאבֵלה לא אליכם, ויעויין מ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר הלכות ריחוק מן העריות סימן ר"א סעיף ה'. והיינו כגון שהיא קרובת משפחה וכד' שיש בלא"ה קשר מסויים ביניהם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמה"ר רצאבי יצ"ו