-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1401 אורחים

בס"ד נקבע מועד חדש ל"תפילת הצדיק - בקבר יוסף הצדיק"!

    
מספר צפיות: 4923
לאחר שלצערינו נתבטלה פעמיים הכניסה לקבר יוסף הצדיק בשכם ע"י שלטונות הצבא, ונבצר מאיתנו לקיים שם את "התפילה הנדירה", בס"ד ביום שלישי בלילה - אור לכ"ח מרחשון התשפ"א בשעה 23:00, יצא מרן הגאון הצדיק רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מביתו בבני ברק ברכב ממוגן ירי וכו' ובליווי צבאי ישירות עד לקבר יוסף בעיר שכם, שם יעתיר סמוך לחצות לילה מעומקא דליבא לישועת ולהצלחת כל התורמים למגבית השנתית "אחת בשנה" עבור מוסדות יד מהרי"ץ הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. ניתן עדיין למסור שמות ובקשות לתפילה הנדירה בטל' 050-4145141 וכן בעמדות "נדרים פלוס" או "קהילות".
ט' חשון ה'תשפ''ב


התייחסות מרן שליט"א לתפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק, הסיבה לדחייתה, מדוע אומרים באשמורות עשה למען זכות יוסף חסידך ולא צדיקך, ודברי מרן שליט"א בשבח פעילות מוסדות יד מהרי"ץ המקיימת בימים אלו את המגבית השנתית "אחת בשנה".

 

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התשפ"ב.

 

נדבר עוד בעזרתו יתב' על הנושא של קבר יוסף הצדיק.

התכנון היה כי בימים האלו [ליל ז' בתשרי] נצא לקברו של יוסף הצדיק בכדי לערוך את התפילה המיוחדת, אבל לפי המצב שבני ישמעאל מתפרעים וקבר יוסף הצדיק חסום לכניסה, התפילה נדחית בנתיים.

'שכם' הוא מקום המועד לפורענות, ולא מהיום. אולם דבר זה עצמו אומר דרשני. מדוע כל כך קשה להגיע לקבר יוסף?

אנחנו אומרים באשמורות, עשה למען זכות יוסף חסידך. בדרך כלל יוסף נקרא צדיק. וכן ברחמנא אנחנו אומרים, זכותיה דיוסף צדיקא. מדוע שם אומרים זכות יוסף חסידך?

מהרי"ץ [בעץ חיים ח"ג דף מ"ה ע"ב] עומד על כך בזה"ל, חסידך. כן הוא בנוסחאות ישנות. ונקרא כן, מי שהוא עושה טוב וגמ"ח לפנים משורת הדין, וכמו כן עשה יוסף חסידות לפנים משורת הדין בכמה דברים כנודע. ויש גורסים צדיקך, כי יוסף צדיק הוי. ובזוהר וישב דף קפ"ט ריש ע"ב יש ראיה לגירסא ישנה, ע"ש דדריש ולא יעזוב את חסידיו, חסידו כתיב, זה יוסף.

מובן מן הדברים כי הנוסחא המקורית היתה, זכות יוסף חסידך. אלא שישנם ששינו את הגירסא ותיקנו לומר, זכות יוסף צדיקך. מהרי"ץ אינו מסכים עמם, חיזק והחזיק את הגירסא הישנה.

חושבני כי דבריו דלעיל, ממש מאירי עיניים, כי הגם שיוסף מכונה בדרך כלל מכונה צדיק, אבל הוא גם חסיד.

לא חוזרים כל הזמן על אותו הדבר. אמרנו פעם יוסף צדיקא, ועכשיו עוד פעם יוסף 'צדיקך'? כבר אמרנו זאת מקודם. צריכים לגוון. לכן אחר כך אומרים, יוסף חסידך. פעם אחת אנחנו מבקשים בזכות צדקותו של יוסף, ופעם שנייה בזכות חסידותו של יוסף, וכדלקמן.

ישנם השואלים, מדוע מזכירים דוקא את שמו של יוסף? תמיד התואר כתוב בלי השם. למשל, אזרח תמימך, נעקד באולמך, וכן הלאה. מכהן באוריך ותומיך, זך מקנא לשמך. לא מפורט מי הם, אברהם, יצחק, אהרן ופינחס. מדוע רק ביוסף מפרטים את שמו ואומרים יוסף חסידך?

חושבני כי התשובה פשוטה. אם לא היו אומרים מיהו חסידך, היינו טועים לחשוב שמדובר על לוי, שכן גם עליו נאמר [דברים ל"ג ח'], וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

'נעקד באולמך', למשל, הוא אך ורק יצחק. 'נענה בסולם ממרומך', הוא רק יעקב. אבל בלשון חסיד היה מקום לטעות, ולכן הוכרחו לפרש.

צריכים להסביר מה הם דברי החסידות שיוסף עשה. ידוע כי הוא זרק על שמעון פטומות. אפילו ששמעון השליך אותו אל הבור, מ"מ יוסף התנהג עמו בחסידות. ישנם המוסיפים ואומרים כי הוא מחל לאחָיו על חטאם. ועוד, כמו שהארכנו ופירַטְנו שם.

אבל צריכים להראות זאת במקורות, כי לבד ממה שמהרי"ץ הביא הדבר מפורש בבראשית רבה [פרשת וישב פרשה פ"ו סימן ג] בזה"ל, חסידו כתיב. ואיזה, זה יוסף. ובתנחומא [פרשת תולדות סימן א'], יעקב היה יודע חסידותו של יוסף, ולא היה חושדו ומחזיק אותו כשופכי דמים. ובמדרש ילמדנו [הובא בילקוט שמעוני פרשת שלח רמז תשד"מ], כל הצדיקים, תפסו כל אחד ואחד אומנותו. אברהם תפס את המילה, יצחק תפס את התפילה, יעקב תפס את האמת, שנאמר 'תתן אמת ליעקב'. יוסף תפס את החסידות, שנאמר 'ויהי י"י את יוסף ויט אליו חסד'. חוץ מזה ישנם מקומות רבים נוספים שמוזכרת חסידותו של יוסף, ובאחד מן המקומות קראוהו ראש לחסידים.

וכיון שבכמה וכמה מקומות מוצאים שיוסף נקרא חסיד, לכן פעם אחת אנחנו מזכירים את זכות יוסף הצדיק, ובפעם אחרת את זכות יוסף החסיד.

אבל בעוונותינו הרבים, אפילו שיש לנו כיום גישה למקומות הקדושים, כמו הכותל המערבי, קבר רשב"י במירון, מערת המכפלה, אבל לקבר יוסף הגישה קשה מאד. לא רק היום. בכל הדורות כמעט לא היה אפשר להגיע לשם. אפילו אין שם ישוב. למשל, בחברון יש ישוב יהודי מסודר, אף בזמננו. אבל בשכם, הישוב תמיד היה דל, אם בכלל.

בספר אתרים קדושים בארץ ישראל [דף 131] כתוב כך, קבר יוסף הצדיק, נמצא על אם הדרך העתיקה, המוליכה מירושלים אל צפת וטבריה (ירושלם, שכם, גנין). כל העולים לארץ ישראל להשתטחות על המקומות הקדושים, ויהודי ירושלם בנסעם למירון וצפת, היו עוצרים בשכם יום או יומים, להתפלל במקום קדוש זה. כן נוסדו תפילות מיוחדות, לאמרם על יד קבר יוסף הצדיק.

בראשונה היה ממעל לקבר יוסף, או על ידו, בית כנסת יהודי. כשפסק היישוב היהודי בשכם, עבר המקום לשומרונים, ולבסוף לשכנים הערבים.

בגלל קברו של יוסף הצדיק, העתיקו בדורות הקדומים יהודים את מקום מושבם לשכם. אבל היישוב היהודי, היה תמיד דל, וסבל רבות.

היום בכלל אין שם מקום ישוב יהודי. גם המעטים שגרו שם בעבר היו עניים ובודדים. לא החזיקו מעמד. אפילו היום, הגישה לשם היא מאד קשה, ורק בתנאים מסויימים. הדבר אומר דרשני.

כנראה שנשאר לנו קצת קשר לאבותינו הקדושים, לאברהם ליצחק וליעקב. אבל ליוסף הצדיק, בעוונותינו הרבים, כנראה שאין לנו מספיק קשר. ענין תיקון מדת היסוד, צריך תיקון גדול. ענייני הקדושה והצניעות, ירדו פלאים. מסתבר שממש בקושי יש לנו איזו אחיזה בקבר יוסף הצדיק, בבחינת טפטוף קל. בכלל לא פשוט להגיע לשם.

כתוב בספרים הקדושים, כי מבלי תיקון ענייני הקדושה, אי אפשר לזכות לגאולה.

זה שלבוא לקבר יוסף הצדיק, אינו בהישג ידינו, וכרוך בקשיים רבים, וספק גדול אפילו בקשיים מרובים, אומר כי צריכים לתקן את ענייני הקדושה, והדברים קל וחומר. התכנון היה לנסוע עוד השבוע, אבל הם מסביב משתוללים... סכנת נפשות רח"ל.

אבל תדעו, כי הדברים לא התחילו היום. האדמו"ר הצדיק ממונקאטש בעל מנחת אלעזר, בנו של בעל דרכי תשובה על יו"ד, ביקר בארץ ישראל בזמנו, הסתובב בה, בצפת ובמקומות נוספים. היה בדרך מצפת לירושלם עיקו"ת, ורצה להיכנס לקבר יוסף הצדיק, אבל הוא לא יכל להיכנס.

כך כתוב בספר הנז"ל [דף 132], בשנת תר"ץ ביקר האדמו"ר ממונקאטש בעל מנחת אלעזר בארץ ישראל. בעת נָסעו מירושלם לצפת, בדרך המלך המוליכה דרך שכם, היה עז חפצו להשתטח על קבר יוסף הצדיק, ולא איסתייעא מילתא.

היתה זאת התקופה אחרי פרעות שנת התרפ"ט, ובעת ביקורו של הצדיק ממונקאטש דנה הממשלה הבריטית לתלִיה, שלושה מהפורעים הערבים. בגלל זה, היו הפגנות ערבים בעיר שכם, והיה מן הסיכון להתעכב שם.

וכך מסופר בספר מסעות ירושלם, כשבאנו לעיר שכם והיה מסודר מטעם רבינו לעמוד שם לבקר את חלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו, ששם ציון קבורת יוסף הצדיק, ולהשתטח על קברו, ועוד יוסף 'חי', וכי הוא מושל בכל ארץ העליונה, להשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנוה אפריון. אמנם לדאבון ליבנו, לא זכינו להיכנס לשם, כי מתושבי ירושלם חיכו אותנו בשכם להזהיר שלא לילך כעת לָעיר פנימה, לאשר מחר יהיה אצל הערבים יום אידם, ושביתת מלאכה, בתור מְחַאָה נמרצת עבור חריצת המשפט מהממשלה לתלות שלושה ערבים שהיו מראשי הרוצחים. ואין להתראות לפניהם בשעת כעסם, בפרט עיר שכם המוכנת לפורענות... עדיף שלא לילך למקום סכנה...

לצערנו, אפילו עכשיו שהמקום תחת שלטון ישראל, אנחנו נתקלים בקשיים. אבל בעז"ה אנחנו ניסע לקבר יוסף. הנסיעה לא התבטלה, אלא נדחתה. אולי נלך בסוכות, בתקווה שעד אז הרוחות יירגעו.

אך צריכים לדעת, כי העיקר תלוי בנו. נראה כי אם ח"ו אין לעם ישראל זכות להגיע לקבר יוסף, זהו אות משמים שאנחנו צריכים לעשות משהו. יש לנו קשר לכל המדות של אברהם יצחק ויעקב, אבל לא מספיק קשר למדת היסוד.  צריכים תיקונים גדולים.

יהי רצון שנזכה לכך בקרוב, ולחזק את המגבית השנתית. ובפרט שידידנו הרב שילה יגאלי יצ"ו, שמוסדות יד מהרי"ץ עומדים עליו, העניין בבחינת אם אין קמח אין תורה. כל הפעולות שהוא עושה, לדוגמא קובץ דברי חפץ שיצא לאור בקרוב אי"ה, חלק י"ז, עולה הון רב.

אגב, מה שדיברתי מקודם על זכות יוסף 'חסידך' שאומרים באשמורות, לרגל המאורע שאנחנו עומדים לקראתו, יובא שם בעז"ה מאמר ארוך, המתפרשׂ אולי על עשרות עמודים. חידושים בעניין יוסף הצדיק והחסיד. זהו מאמר מתוך הספר נפלאות מתורתך, שהכנתי והדפסתי בס"ד באופן מיוחד. המאמר מסביר את כל הענין, מי נקרא צדיק ומי נקרא חסיד. מדוע יוסף נחשב לצדיק וחסיד? מהי גדולת יוסף, וכיצד הוא עמד בנסיונות קשים ומרים.

מדת היסוד מיוחסת דוקא ליוסף. ופירוש הדבר הוא, שיוסף עמד בניסיונות שאף אחד אחר לא עמד בהם. יוסף נחשב ל"שיא" במדת היסוד. ישנו רמז בדברי חז"ל כי יתכן שאחרים גדולים ככל שיהיו, לא היו מצליחים לעמוד בניסיון כמו שיוסף עמד. הקב"ה לא ניסה אותם, כי הוא לא מנסה אנשים בניסיונות שאינם יכולים לעמוד בהם. יוסף הצליח לעמוד בניסיון קשה ומר, מה שמעלה ומכתיר אותו כְּ"שיא" הקדושה.

אם היינו מחוברים למדת היסוד, היתה לנו את הזכות להגיע בקלות לקבר יוסף. אבל בכל אופן, עתה מה שאנחנו יכולים לעשות, הוא רק להתגייס ולתרום למגבית שהרב שילה עושה, להחזיק את מוסדות יד מהרי"ץ.

עתה הנני שם לב כי יַ"ד, הם האות הראשונה והאחרונה מ"יסוד"... מתחיל ביו"ד ונגמר בדל"ת. זכות החיזוק בתורה וירא"ש, תעמוד לזכות התורמים.

אינני יודע עד כמה אתם יודעים על היקף פעולותיו של הרב שילה, אבל הם מתפרשׂות על פני כל היום והלילה. כל הזמן הוא עסוק בכדי לפתח את המוסדות, ולפעול למען העדה. אני בעצמי לא יודע הכל, אך לפתע אני שומע מקצה העולם אנשים ששומעים את השיעורים, רואים ושומעים, מתחזקים ומתקרבים.

דוגמא נוספת, אנשים שואלים שאלות הלכתיות דרך יד מהרי"ץ, ומקבלים מאתנו תשובות מהירות ככל האפשר. זהו דבר המגבש ומאחד את כל הציבור שלנו סביב לדבר אחד.

בתוך הפורטל התורני יד מהרי"ץ, יש גם אוצרות. הדברים מסודרים בכל התחומים, מכל הספרים שלנו, בסדר מופתי. כך שאפשר להגיע לכל נושא ונושא. ובקיצור, זהו דבר שלא יסולא בפז.

מי שיעזור לענין הזה, אשריו ואשרי חלקו, ויהי רצון שנזכה כולנו להתקשר עם מדת היסוד, עם יוסף הצדיק. וכמו שבכל הדורות התפללו שם, גם אנחנו נזכה להתפלל שם, בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.

זאת ההזדמנות לבקש ממי שיכול להשיג לנו את התפילות המיוחדות שאומרים שם על הקבר. כנראה בספרים מסויימים התפילות הללו מודפסות, ומי שיכול להשיגן עכשיו בעבורנו תבוא עליו ברכת טוב. אף כי מסתמא ישנם במקום עצמו.

הדפסהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-7]
מנויים לחיים


 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד