שו"ת: בעניין מי שבירך בזמן קריאת התורה

מי שבירך בזמן קריאת התורה

לכבוד הרב שלום רב.

בדרך כלל (לפחות ממה שאני ראיתי) בבתי כנסת, בין עולה לעולה, המכווייט נותן מי שבירך לעולה בתורה, וממשיכים לעולה הבא. הייתי בעשרות בתי כנסת, והמנהגים רבים בנושא כמובן. אצלנו בבית כנסת לקחו את זה לכיוון אחר. בין עולה לעולה נותנים בין שלושה לחמישה מי שבירכים.

השאלות שלי הן כאלה.

1. מאיפה בכלל הגיע הנושא של המי שבירך? מי תיקן זאת מלכתחילה?

2. האם אין פה עניין של הפסק בין עולה לעולה כאשר נותנים מי שבירך (אפילו אחד, ובקרה אצלנו יותר מ3)?

3. מהו הזמן הטוב ביותר לעשות מי שבירך? האם בין עולה לעולה, או בסוף אחרי ההפטרה.

4. האם יש בכלל עניין בנושא של מי שבירך?

5. האם עדיף לעשות מי שבירך אחד לכולם, או אחד אחד?

אשמח לתשובות על מנת להבהיר את השאלות.

בתודה נאור.

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  לא ידוע מי תיקן, אך הוא מנהג קדום בתפוצות ישראל, אף שלא נזכר בספרי חז"ל והגאונים והרמב"ם וכו' וקדמונינו, אך נתקבל גם אצלינו בדורות האחרונים. ובכתר שם טוב (גאגין) ח"א דף רנ"ה הערה רפ"ט מציין כאסמכתא מילקוט שמעוני שש"צ קיבץ הכסף לצדקה שהתנדבו יעו"ש.

ב'  על פי הסוד, מחמיר בזה בחמדת ימים, אבל בספרי הפוסקים פשוט להיתר.

ג'  עדיף אחרי ההפטרה, וכמו שנהגו בתימן. והרחבתי בס"ד בשערי יצחק מוצש"ק כי תבוא התשפ"א בשל"ב.

ד'  בודאי יש עניין להתברך.

ה'  ראוי שלא להטריח את הציבור ולקצר על ידי הזכרת שמותיהם כאחד בזה אחר זה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו