שאלה בנוסח התכלאל בהקפות של הושענא רבה ומנהג תימן בנענועים![]() |
||||||||
מספר צפיות: 10572 | ||||||||
ח' חשון ה'תשפ''ב | ||||||||
שאלה בנוסח התכלאל בהקפות של הושענא רבה ומנהג תימן בנענועים
שלום לכבוד מורנו הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א נפשי בשאלתי לגבי כמה מנהגים ונוסחאות בהושענות ובמנהגי חג הסוכות: א. בבית הכנסת בו מתפללת משפחתנו נוהגים בנוסח בלדי, אך כולם נוהגים בנטילת הלולב כך: מחזיקים את הלולב כשהשדרה כלפי חוץ כדעת רס"ג, אך בסדר הנענוע לרוחות נוהגים בהקפה בסיבוב כדעת השו"ע. האם יש להמשיך לנהוג כך, היות וזה סותר את מסורת הרמב"ם והתכאליל? ב. בנענועים בהלל, מהו המנהג המקורי, שהציבור ינענעו יחד עם ש"צ כשהוא אומר (כך נוהגים אצלנו) או שינענעו אחרי שליח ציבור כשהם כופלים את הפסוק? ג. בכל הבתי כנסת בלדי שביקרתי בהם אומרים בהקפות של הושענא רבה "הושיענו בחגיגת ימים שבעה ובהקפת פעמים שנים" דרך משל להקפה השנייה. ואני יודע שגם מורנו שליט"א מורה לומר כך. אם כן מדוע בתכלאל עץ חיים שבידינו ובתכלאל תורת אבות נדפס בכל ההקפות רק "הושיענו בהקפת.." ולא נזכר כלל לומר "הושיענו בחגיגת ימים שבעה"? האם זו שיטת מהרי"ץ? בתכלאל תפילת כל פה נדפס כפי מנהגנו בתוספת "הושיענו בחגיגת ימים שבעה" . אלה השאלות שחפצתי לשאול את כת"ר ואודה מאוד לכבודו על פתירת תמיהות אלה. נריה שלמה לוי להלן תשובת מרן שליט"א: א' ראוי לשנות אם אפשר בלא מחלוקת ח"ו. ב' כשהם כופלים, ועיין מ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן קי"ח סעיף ח'. ג' בתכאליל הקדמוניות הושיענו בחגיגת ימים שבעה, ובאחרונות וגם מהרי"ץ על פי המקובלים, הושיענו בהקפת פעם וכו' (עי' סדר ההושענות המבואר ב"ב התשמ"ט במבוא דף מ"ח הערה מ"ג) ולכן רבים מצרפים שני הדברים, על דרך אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידיך. הלכך אין קפידא כל כך. אני לעצמי אומר כך, דהיינו את שניהם, אף שהציבור אומ' רק הושיענו בהקפת וכו', אבל בעיקר הנהגתי לומר כך גם בציבור כשהיתה צפיפות בבית הכנסת, ולא הספיקו כל הציבור להקיף, מפני שעושים ז' הקפות בזו אחר זו, שעל ידי תוספת זו יקח יותר זמן ויספיקו להקיף. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |