שו"ת: בעניין הפסוק "ונסתם גיא הרי" (זכריה י"ד, ה'. הפטרת יו"ט ראשון של־סוכות) - המקרא מול התרגום

בסיעתא דשמיא, ו' מרחשון ה'תשפ"ב ב'של"ג

לכבוד מו"ר מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

ונסתם גיא הרי, המקרא מול התרגום

בפסוק ונסתם גיא הרי (זכריה י"ד, ה') שאנו קוראים בהפטרת יו"ט ראשון של־סוכות. ידוע כי ישנם שתי נוסחאות בקריאת תיבת 'ונסתם'. האחת ונַסתם בפת"ח תחת הנו"ן. והשנית ונִסתם בחיר"ק תחת הנו"ן. וכתב מהר"י קרא שזו מחלוקת בין ספרי בבל המנקדים ונַסתם בפת"ח לבין ספרי ארץ ישראל המנקדים ונִסתם בחיר"ק. וכבר האריך בזה הרב מנחת שי, שבכל ספרים שלנו כתוב ונַסתם בפת"ח. אך יונתן תרגם ויסתתים, נראה שהוא קורא ונִסתם בחיר"ק. וכן הביא מפירש"י והראב"ע.

והנה אנחנו קוראים ונַסתם בפת"ח, ומתרגמים ויסתתם. ומסתברא שהיתה נוסחת אבותינו כבני בבל, ואף שראו את התרגום לא הזחיחו נוסחתם מפניו.

ושאלני הרה"ג רבי חגי מחפוד שליט"א, דהלא התרגום צריך להיות פירוש המקרא. ובשלמא בהרבה מקומות שאונקלוס או יב"ע פירשו המקרא באופן מחודש ניחא שאנחנו מפרשים כקבלתם אף שיש בזה מחלוקת בחז"ל. אך כאן פירוש זה הוא לניקוד בני ארץ ישראל, ואנחנו קוראים כניקודם של בני בבל. והוא תרתי דסתרי, דאי הא לא הא. ושמא כיון שהוא תרגום נביאים דלא נפקא מינה להלכה דבר, לא קפדינן כמו שלא חשו שיהיו המתרגמים בנביא שנים (מגילה כא, ב ופירש"י שם).

האם זה הביאור, וא"כ בתרגום התורה לא נוכל לתרגם היפך נוסח הקריאה במקרא. או שמא כיון שיש בתרגום דעה כזו, אף שאנו נוקטים כנוסח אחר במקרא, שפיר שייך לתרגם כן.

[עוד אמר לי בשם חתנו שיחי' שהוא נכדו של מארי שלמה שירוי זלה"ה שמנהגם לקרוא ונִסתם בחיר"ק. האם מרן שליט"א מכיר מנהג כזה].

בברכת התורה, צעיר תלמידיו

אביחי שרעבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

גם בתרגום בתורה אי אפשר לשנות מן המקובל בידינו, והעיקר בזה הוא כמ"ש מהרי"ץ בחלק הדקדוק על פסוק וישלח עֻזָּא וגו' (שמואל ב' ו', ו'. והוא בהפטרת שמיני) שהתרגום היה גורס ידו, בפסוק. והקדמונים מעתיקי התרגום, לא רצו לשנות גירסתו איך שיהיה יעו"ש. ויש מקומות רבים כאֵלו, ואכתוב דוגמא מפליאה, ויאמר אגג אכֵ֖ן סר מר המות (שמואל א' ט"ו, ל"ב. והוא בהפטרת זכור), שתירגם בבעו רבוני, מריר מותא. המבין יבין שגרס בפסוק שָׂר בשי"ן שמאלית, וגם בשינוי הטעמים, שהטפחא לדידיה אינה בתיבת אכן, אלא בתיבה שאחריה. וע"ע שו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סי' נ"ז. ושמעתי מלמד תינוקות, שהורה לתלמידיו בשלהי הפטרת החודש, שכתוב ובצאתם יצאו (יחזקאל מ"ו, י'), ותרגומו ובמפקהון יפקון, דכיון שכתוב בחה"ד שבספרי תימן הגי' ובדרכם יצאו, ממילא צריך לתרגם ובאורחהון יפקון ע"כ. אבל לענ"ד לא זו הדרך, אלא יש להניח כל חד כדאיתיה. ואכמ"ל.

אכן שמעתי בילדותי אדם אחד שגרס ונִסתם בחירק, ונסתייע מן התרגום. ונראה שהקוראים כך אינם אלא מתי מעט.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו