שאלות לרב

שאלות לרב

שלום וברכה לכ' רבינו שליט"א.

א. האם ניתן להסתמך על דעת מור"ם סוף סימן י' באורח חיים, או עכ"פ לצרפה, לפטור מציצית בגדים שאין ב' כנפות מאחור כגון סוודרים וכד'. לדידן שצורת העיטוף בטלית גדול בברכה בלא השלכת ב' ציציות לאחור.

ב. ראיתי למרן השו"ע בסוף סימן לד שפסק שלא ליתן תפלין של-רש"י ושל-ר"ת בכיס אחד, כי אחד מהם חול ואסור להניחו בכיס של תפלין. האם יש בעיה במה שהמנהג פשוט להניח ספרי תורה תימנים עם שאר ספרי תורה באותו ארון קדש, ואפילו אם נמצי לומר שקורין בשניהם בברכה, הרי עכ"פ ממה נפשך אחד מהם חומש. וכמו כן האם יש לימנע מלהחליף תיק ששימש ספר אחד לשמש ספר אחר, מטפחות ושאר תשמישי הספר.

ג. מגילה תימנית בה הסופר הניח רווח פרשה סתומה לפני פסוק ביום השביעי כנהוג, מה דינה לספרדי שמנהגם להניח פ"ס לפני פסוק גם ושתי, ולהפך.

בתודה גדולה,

אריאל בן שמעון נוני

להלן תשובות מרן שליט"א:

א'  נראה דלאו הא בהא תליא, שהרי לפי מ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן ח' סעיף י"ז גם אנו מקיימים שתים לפניו ושתים לאחריו, בשעת העיטוף וכו' יעו"ש.

ב'  שפיר דאמי, שהרי כתב המג"א שם סק"ו והעלוהו האחרונים, שאם עשה הכיס מתחילה להניח בו שניהם, מותר. כל שכן על פי שהעלינו בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן ר"ג סעיף י' שיש מקום להקל לקרוא בספריהם בשעת הדוחק, דהיינו אפילו בברכה, משא"כ תפילין דר"ת שלעולם אין מברכים עליהם. ממילא אפשר להקל גם להחליף התיק והמטפחות וכדומה.

ג'  אפילו טעות בפרשיות, אינה פוסלת במגילת אסתר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו