-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1626 אורחים

משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

    
מספר צפיות: 9078
השו"ת בעניינים דלקמן: האם מותר לגננת בביתה לעשות מלאכה קלה לבעלה וכדו'. עמידה בוידוי יוהכ"פ לאשה מעוברת. ביבול נכרי בשביעית. שאלות בדקדוק הקריאה בתורה. כתיבת תפילין בקנה או בנוצה, והאם עושים את האותיות המשונות גם בתפילין. שאלות שונות. צורת נפילת פנים, שכחת התכלת גם בתימן, תפילה על המגיפה בפיטום הקטורת ליחיד או למתפלל אצל עדות אחרות, שמיעת תקיעות של־אשכנזים או ספרדים, המתפלל בראש השנה אצל ספרדים כיצד יעשה במוסף. ברכה על נטילת ידים לטיבול תפוח בדבש, תקיעה בשופרות של־תימן בזמנינו, האם מותר לנשים לתקוע בראש בשנה תקיעות מיותרות. הבטה בתמונות המחבלים שברחו מהכלא הישראלי. סופר סת"ם ספרדי בכתיבת תפילין תימני. תימני ששמע תרועה טו טו טו וכו' האם יצא יד"ח. מדוע משנים בנוסח "עלינו לשבח" בעשרת ימי תשובה. אוצר בית דין. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".
ט' תשרי ה'תשפ''ב

האם מותר לגננת בביתה לעשות מלאכה קלה לבעלה וכדו'. עמידה בוידוי יוהכ"פ לאשה מעוברת. ביבול נכרי בשביעית.

 

למרן שר התורה כל רז לא אניס ליה רבינו יצחק רצאבי שליט"א.

א) גננת שמטפלת בבית עם ילדים, האם מותר לה להכין סלט לבעל, וכדומה לעשות מלאכה קלה, כהשהילדים רגועים ומשחקים לעצמם, או שכיון שהיא שכירה לטפל בהם, אסורה כלל לעשות שום דבר אחר באמצע העבודה?

ב) אשה מועברת ביום כיפור שקשה לה לעמוד גם בשמו"ע וגם באמירת הווידוי, במה עדיף שהיא תעמוד?

ג) אחד שמקפיד לא לאכול בשמיטה מיבול נכרי והוא כעת בבית מלון האם יש חשש שכיון שהוא שכר שם מקום, הרי הוא כעושה מסחר עם יבול נכרי?

בכבוד רב מאד

יעקב אהרן סקוצילס

מח"ס אוהל יעקב ט"ו כרכים

ראש כולל ורב ומו"צ בירושלים

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

לק"י עיהכ"פ התשפ"א בשל"ב

למעכ"ת הגרי"א סקוצילס שליט"א

ראשית אברכהו, שיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה, ולשנה טובה ומבורכת. ואבקשהו, לא להגזים בתוארים שאינם הולמים אותי כלל ועיקר.

א'  מסתברא שאם זה לזמן קצר, ובקרבת מקום, ונותנת דעתה על הילדים, לית לן בה, כי אינה צריכה להשגיח יותר מאשר אם על ילדיה. ועי' פתחי חושן הל' שכירות פי"ז דף קנ"ה סי"ג.

ב'  עמידה בוידוי מפורשת ביומא דף פז: ובכל הפוסקים, וכך המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, אבל ידוע שהרמב"ם לא הצריך זאת (והרחבתי בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן קי"ד אות י"ב ד"ה ומקור. וע"ע שיח יצחק ביומא שם, ודלתי תשובה על שע"ת לרבי' יונה דיני מצות וידוי הערה ט"ו), ומינה נילף לנ"ד שעדיף לעמוד (בשמונה עשרה) [בתפילת העמידה] שזה מוסכם לכולי עלמא.

ג'  הנני מבין שהוא חושש לסוב' שגם ביבול נכרי יש קדושת שביעית וממילא יש בכך איסור סחורה, ונראה שיתנה מפורש מעיקרא שהתשלום שנותן איננו בעבורם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

שאלות בדקדוק הקריאה בתורה

 

שאלה:

תנתן לי נפשי בשאלותי, שלוש הן ובקשה אחת.

א'. בפסוק (במדבר י"ג, י"ח) וראיתם את הארץ מה היא, האם צריך להפריד בין המלה מה למלה היא, או לקרוא כאילו כתוב מהי.

ב'. וכן בפסוק מי הוא זה, האם להפריד, או לקרוא כאילו כתוב מיהו זה.

ג'. בפסוק (דברים כ"ד, ד') לא יוכל בעלה הראשון, בעלה מפיק ה"א, והמלה שאחריה מתחילה באות ה"א. אני בקריאתי מפריד בין המלה בעלה למלה הראשון, בגלל המפיק ה"א. האם אכן צריך להפריד.

וכעת הבקשה מכבודך. למרות שהספר שחיברתי כמעט בשל, ויש לי בס"ד אחת עשרה הסכמות וששה מגיהים, הייתי מבקש שכבודו יפנה אותי לאדם המבין בדקדוק, ובכלל, בבדיקת הספר, אשר בו שני נושאים, א' קדושת בית הכנסת, ב' קריאה בדקדוק (כללים לכל העדות. הספר בנוי לכל יהודי ויהודייה). אשמח מאד אם כבודו יסייעני בזאת, ואני שמח לשמוע הערות, כדי שלא תצא תקלה מתחת ידי.

 

גבריאל מעודה

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

א'. אין מפרידים, בגלל שאין חסרון הניכר. אך נראה כי מי שיפריד, יקבל על כך שכר.

ב'. כנזכר לעיל.

ג'. צריך להפריד.

ד'. אולי לנסות הרב בועז דחבש, בפתח תקוה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

 

*****

 

כתיבת תפילין בקנה או בנוצה, והאם עושים את האותיות המשונות גם בתפילין

 

שאלה:

 

לכבוד מורינו ורבינו ועט"ר הרה"ג סיני ועוקר הרים רבי יצחק רצאבי שליט"א.

 

א'. ברצוני לקנות תפילין חדשות, ומצאתי שני סופרים יראי שמים, שווים במעלתם, המוכנים לכתוב לי תפילין, בכתיבה ברצף עם כוונות. האחד כותב בקנה, אך כשהראתי את הכתב שלו לשני אנשים בקיאים, אמרו לי שהכתב שלו בינוני בהידורו. והשני כותב בנוצה כרגיל, אך הכתב שלו ידוע בהידורו ויפיו. איזה מהם כדאי יותר.

ב'. לעניין החי"ת העקומה והפ"א הלפופה, שמעתי שלא מקפידים בזה בכתיבת תפילין. מה דעת כת"ר.

יישר כח לכבוד הרב, אריאל

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

א'. כדאי יותר בקנה, שיש לו מעלה על פי דברי חז"ל בתענית דף כ: זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה וכו'. דלא כהבני יונה, וכמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן קס"ה אות ל"ו.

ב'. אין הבדל בין תפילין לספר תורה, ומצוה מן המובחר לעשותן אף בתפילין. ומה שלא מקפידים, זו שכחת המסורת, או מחוסר בקיאות לעשות צורתן כהוגן. לכן יבקש סופר מומחה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

שאלות שונות.

 

שאלה:

 

לכבוד מרן עט"ר שליט"א

 

א'. שמעתי את השיחה שהרב מסר בשכונת שעריה, ונהניתי מאד מהחיזוק שהיא נתנה להבנת סיבת גודל הנסיונות בדורנו, והלואי שתפורסם לציבור בכתובים, ותודה רבה. כמו כן הבנתי מהרב אורי עומייסי, שהרב אישר השתתפותו בסליחות אצלינו בהדר גנים עמישב, תודה רבה.

ב'. היכן צריך הסופר לכתוב כוזו במוכסז כוזו שמאחורי המזוזה.

ג'. כשלא היה מניין עשרה בתחילת הסליחות ודילגו על הקדיש, האם להשלימו אחר־כך כשהגיע העשירי.

ד'. צינור של־מי המזגן הנוטף בשבת לתוך דלי שכבר היו בו מים מערב שבת, והצינור תקוע בתוך המים בלי הפסק אוויר, האם המים מתבטלים תכף, לפני שיחול עליהם איסור נולד, דומיא דסימן ש"כ סעיף ג'. ואם תמצי לומר דלא דמי וחשיב ניכר, יש לשאול הרי לפי זה הענבים העליונים בחבית שזבו, יאסרו את כל היין שבחבית, ומסתימת השלחן ערוך משמע שאף זה חשיב אינו ניכר ובטיל.

ה'. האם לטרוח לקיים מניין לצעירים בעמישב כדרך שאירגנו בשבת, כיון שגם בלי זה כל אחד ימצא את מקומו בקהילות עדתנו השונות, בשונה משבת רגילה שבלעדינו היו מתפללים אצל שאר עדות. אבל מצד שני זה מגבש את הקהילה יותר. ולכשלעצמי אני מעדיף להיטפל למניין קיים, ולא לקחת אחריות. ואם זו מצוה לטרוח בזה, אבקש מהרב לדעת מהי וגודל חובתה, אולי ישפיע עלי לטרוח בזה יותר.

תודה רבה על הכל, ותכתבו בספר החיים ובספר הזכרון. ירא ואוהב תמיד, משתדל להיות תלמיד,

שמואל פרסיק, פתח תקוה

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

א'. תשתדלו שיהיה ברב עם.

ב'. מאחורי י"י אלהינו י"י.

ג'. מנהגינו שאין משלימים כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר.

ד'. מתבטלים.

ה'. אם מדובר על צעירים שהם בני תורה, מצוה לטרוח, כי הנהגתם מעולה טפי, מבחינה רוחנית, וכן בשביל הגיבוש.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

צורת נפילת פנים, שכחת התכלת גם בתימן, תפילה על המגיפה בפיטום הקטורת ליחיד או למתפלל אצל עדות אחרות, שמיעת תקיעות של־אשכנזים או ספרדים, המתפלל בראש השנה אצל ספרדים כיצד יעשה במוסף.

 

 

שאלה: לכבוד מרן שליט"א:

 

א'. שמעתי שיהודים מתימן שעברו לא מזמן לאיחוד האמירויות, עושים נפילת אפים כהשתחויה. מהיכן המנהג הזה, והאם כך היה המנהג בתימן.

ב'. האם חכמי תימן נע"ג כתבו על עניין התכלת. ואיך בתימן לא היתה תכלת, ולכל הפחות מסורת על כך, שהרי אבותינו גלו לתימן עוד לפני חרבן בית ראשון, ובזמנם לכאורה היתה תכלת.

ג'. בעניין התפילה בפיטום הקטורת על מגיפה בעיר, האם גם היחיד (או כשמתפלל אצל עדות אחרות) צריך לאמרה.

ד'. האם בחור ישיבה תימני יוצא ידי חובתו בשמיעת תקיעות של־אשכנזים או ספרדים.

ה'. בחור בלדי המתפלל בראש השנה אצל ספרדים, כיצד יעשה בתפילת מוסף.

עמיחי סינואני

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

לק"י, בין כסה לעשור ה'תשפ"ב, ב'של"ג.

א'. בתימן כולם לא עשו השתחויה ממש. רק כיון שישבו תמיד על מחצלאות הפרושות בקרקע, הן בבתים והן בבתי כנסיות (ועיין רמב"ם פרק י"א מתפילה הלכה ה') על כן בנפילת אפים נטו שמאלה, ונמצא חציו כורע וחציו נותר יושב. וזהו כלשון רס"ג בסידורו והתכאליל כמ"ש בס"ד בפסקי מהרי"ץ חלק א' הלכות נפילת אפים דף ער"ד סעיף ב', מה שאין כן כאן שיושבים על כסאות או ספסלים. ולפי הנשמע, יתר הפליטה של־גולת תימן כיום שהם מתי־מעט, כבר אין ביניהם תלמידי חכמים ואינם בני תורה כמו שהיה לשעבר, אם־כן שמא למדו לעשות כך מאומות העולם אשר סביבותיהם, שדרכם להתפלל כזאת. אי נמי הבינו כך משטחיות דברי הרמב"ם פרק ה' מתפילה הלכה י"ג, השתחויה כיצד. אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית, יושב לארץ ונופל על פניו ארצה, ומתחנן בכל התחנונים שירצה. כריעה האמורה בכל מקום, על ברכים. קידה, על אפים. השתחויה, זו פישוט ידים ורגלים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ ע"כ, ולא עלה בדעתם כמו שצידדתי בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק א' סימן י"ט אות ב' ד"ה ואין, שאין הכוונה לכריעה והשתחויה דלעיל, אלא בשאר מקומות כך הוא פירושן יעו"ש. ואף שהינחתי זאת בצריך עיון, הראוני מה שנדפס זה עתה, תשובת הרא"ד אויירבך (בנו של־מו"ר הגרשז"א) שיצאה לאור בהמעיין גליון רל"ט תשרי ה'תשפ"ב דף כ"ח, שהאריך לבאר דברי הרמב"ם בדרך זו.

ב'. לא כתבו. המסורת לא נשמרה, כי אפילו בהיותם בארץ ישראל היתה התכלת יקרת המציאות, עיין מנחות דף מ"ד ריש ע"א, ועוד.

ג'. צריך.

ד'. מעיקר הדין יוצא.

ה'. בזמן הלחש (ישתוק, ילמוד אז) ויתפלל יחד עם שליח ציבור שאומר בקול רם, אם זה אפשרי.

ותיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו.

 

*****

 

ברכה על נטילת ידים לטיבול תפוח בדבש, תקיעה בשופרות של־תימן בזמנינו, האם מותר לנשים לתקוע בראש בשנה תקיעות מיותרות.

 

שאלה:

 

דברים שעלו במהלך החג.

 

א'. בנטילת ידים לטיבול תפוח בדבש, היה מי שחושש שלא לברך על הנטילה, מחמת שאולי הדבר מבושל, ואמר לי בשם הרב שליט"א שיש לחוש שלא לברך כשהמשקה מבושל, שמא יצא מתורת משקה. ולא ידעתי מוצא דין זה שבאופן כללי משקה מבושל אינו משקה אלא אוכל, והלא דברי חז"ל הם בכמה משניות וברייתות, וכדמוכח גם בשלחן ערוך סימן קנ"ח סעיף ה' משנה ברורה ס"ק כ"ה, ובמצויין כמה מקומות בביאור הגר"א.

ב'. נאמר לי שבתימן לא היו לבעלי החיים שופרות ראויים לתקיעה, ולכן הביאו שופר קודו ותקעו בו. ולפי זה אין לנו מנהג שלא לחוש לתקוע דוקא בשופר של־איל. וכיון שלדעת מרן לכתחילה יש לתקוע בשופר של־איל, ולרמב"ם זהו לעיכובא, אם כן כאן בארץ הקודש שמצוי שופר של־איל, חובה לתקוע בשל־איל (או כבש) לפחות לכתחילה.

ג'. האם לגבי נשים שייך להקל שיתקעו סתם בראש השנה. או רק שאין מונעים את הנשים מלקיים את המצוה בתורת אינה מצווה ועושה, אבל תקיעות מיותרות אחרי ששמעה קול שופר הוי שבות, דלדידהו לא אמרינן יום תרועה יהיה לכם. או דלמא לא שנא.

תחתמו בספר החיים ובספר הזכרון, ורוב נחת מכל יוצאי חלציכם.

יהודה חבשוש, פה עיה"ק ירושלם

 

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

לק"י, בין כסה לעשור ה'תשפ"ב, ב'של"ג.

א'. יתבאר לך ממ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן כ"ז סעיף כ' והערה מ"ג שם. ברם נכון שצריך שוב לעיין בדבר, ועוד חזון למועד בעזרתו יתברך.

ב'. השופרות של־אילים בתימן, נודע לנו בבירור (מתלמידי חכמים וזולתם) שראויים היו לתקיעה מצד הדין, כי יש בהם השיעור דהיינו יותר מטפח. אך כיון שהם היו קטנים לא תואר להם ולא הדר, וקולם חלש, העדיפו את השופרות הגדולים וסמכו על מסורת אבותיהם ועל הגאונים שכשרים הם לכתחילה, ועיין עוד סערת תימן דף צ"ט אותת ג'. כיום שמצוי כאן קרן איל גדול והדור, הוא עדיף, אך מכל־מקום אין לבטל השופרות של־תימן לגמרי. דכיון שהוציאו עליהם מקרוב לעז שאין יוצאים בהם אפילו בדיעבד, בטענה כוזבת כי הם ממין פרה שפסול לכולי עלמא, על כן צריך להוציא מלב הטועים, וכמו שביארנו בס"ד בשערי יצחק שיעורי מוצאי שבתות קודש נצבים ה'תשע"ב ב'שכ"ג, נצבים וּוַילך ה'תשע"ד ב'שכ"ה.

 

ג'. לפי מה שנהגו להקל כדעת הטורי זהב סימן תקצ"ו שאין בתקיעות מיותרות משום שבות (כמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן ק"י הערה כ"ח) כי לא גזרו על זה (עיין שערי תשובה שם), נראה פשוט דהוא הדין לנשים מותר. ועיין עוד שם במחצית השקל בשם העיטור והרא"ש וראבי"ה, ודוק.

ותיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

הבטה בתמונות המחבלים שברחו מהכלא הישראלי.

 

למרן שר התורה האמיתי הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א.

פירסמו התמונות של ששה המחבלים שברחו מהכלא בערב ר"ה תשפ"א.

הספקתי אם ראוי להתעמק בתמונות כי אולי ימצא אחד מהם ברחוב וידע להזעיק המשטרה או שעדיף לא להסתכל כלל על המחבלים האלו?

גמר חתימה טובה בברכת כהנים באהבה

כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

שומר נפשו ירחק, אא"כ הוא קרוב למקום הסכנה ח"ו.

ותיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

 

*****

 

סופר סת"ם ספרדי בכתיבת תפילין תימני.

 

בס"ד

שלום,

האם יש הוראה מיוחדת לסופר סת"ם ספרדי בכתיבת תפילין תימני?

ג. קשת

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

ביארנו בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן ט' סעיף ל"ד, וסימניך ע"ד צפ"ח.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

תימני ששמע תרועה טו טו טו וכו' האם יצא יד"ח. מדוע משנים בנוסח "עלינו לשבח" בעשרת ימי תשובה.

 

שלום לכבוד הרב,

אני תימני בלדי.

בראש השנה התארחתי אצל אחי בירושלים והתפללתי בביכנ"ס של מרוקאים.

בתקיעות השופר, התרועה לא הייתה כמנהגינו רועדת, אלא טו טו טו טו ....

האם יצאתי ידי חובת שמיעת תקיעת שופר?

שאלה שנייה:

מה הסיבה שבעשרת ימי תשובה יש 2 שינויים בעלינו לשבח (כהם, ללא יועיל)?

תודה וחתימה טובה,

יצחק.

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

א'  כן.

ב'  מבואר בס' תולעת יעקב למהר"ח גבאי, והביאוהו מהר"י ונה בפעמון זהב, מהרי"ץ בעץ חיים, ונתקבל הדבר בכל קהילות קודש תימן יע"א פה-אחד בדורות האחרונים.

ותיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*****

 

אוצר בית דין

 

שלום וברכה רציתי לשאול מה דעת כבוד הרב לגבי אוצר בין דין ומה הטעמים?

דניאל הלוי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

ביארנו בס"ד בקונטריס עצי עולה דף מ"ב, ובספר שנת השבע, לסמוך, אעפ"י שהרמב"ם השמיט תקנה זו של אוצר בית דין. ובשערי יצחק ובעוד מקומות, עמדנו בס"ד שלא תמיד השמטות הרמב"ם הן משום דלא סבירא ליה, ומינה נילף נמי לנ"ד חיזוק נוסף.

ותיכתב בספר מחילה וסליחה וכפרה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

הדפסהוסף תגובה

עוד..

    [1-5]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 10 
  4. לעמוד הבא
  5.  [11-15]...[26-29]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
עבור לתוכן העמוד