בעניין מנהג "תשליך"

בס"ד

לכבוד הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

שלו' וברכה

בדין תשליך, מדברי המהרי''ל נראה דבעינן דוקא נהר, ומדברי האריז''ל נראה שיש ענין לצאת מחוץ לעיר וכמו שכתב במג''א להביא בשם הכתבים [ואולי יסוד הדברים הם כמו בברכת האילנות] וכן כתב בשנ''ב שם סק''ח. וכן כתב בספר שופר בציון עמ' שמח שאביו הגה''ק רבי סלמאן מוצפי זיע''א דקדק מדברי האריז''ל שהמעלה מן הכל הוא לעשות את התשליך על שפת הים הגדול למי שאפשר לו ובדרגה שניה הוא מעיין ושלישית באר מים חיים, והוא עליו השלום היה נוהג ליך מידי שנה ביום הראשון למעיין ליפתא בעמק שבכניסה לירושלים עיר הקודש והגם שהיה זקן ומעט תשוש הידר לקיים את דברי רבינו האריז''ל מרוב דבקותו בהנהגותיו זיע''א, ואמר לו שבהיותו בעיר העתיקה במדרש בית אל קודם שנת תש''ח ראה מנהגם לתת גיגית מים באמצע בית הכנסת ועומדים החכמים סביבה ואומרים תשליך עם הכוונות וזה לקוצר הזמן והכוונות הארוכות ביום ראש השנה שאין להם זמן, ויש לדון מה עדיף תשליך בעשי''ת בים או תשליך בגיגית ביום א' דר''ה, ואשמח מאוד לקבל בזה לדינא?

בברכת התורה

ובברכת כתיבה וחתימה טובה

הצב"י יוסף אביטבול

להלן תשובת מרן שליט"א:

קשה לי להיכנס לעניין, כיון שמנהג תשליך לא נתקבל אצלינו כלל ועיקר.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו