משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

כשהזמן דחוק בתפילת ליל שבת, האם לדלג על במה מדליקין או על בר יוחאי.

שאלה לכ' מרן הגר"י רצאבי שליט"א.

יורנו הרב כיצד לנהוג ומה הטעם לדבר.

ידוע שאם הזמן דחוק בערב שבת, ידלגו על "במה מדליקין" ויאמרו מיד "שלשה דברים". כך מובא בד"כ ברוב הסידורים התימנים.

עכשיו השאלה היא, מדוע כשהזמן אכן דחוק, לא נדחה דווקא את אמירת פיוט בר יוחאי? ונרוויח את במה מדליקין שכמדומני מובא בשו"ע שיש לאומרו, מה שמאידך פיוט הבר יוחאי אינו מובא בשו"ע והוא נכנס כמנהג רווח. (חלילה למעט בערכו).

בברכה ותודה על התמיכה של הרב, ובנו ראש הכולל פרי צדיק.

הדל והעני

חגי קומימי בן יחיא

ממתפללי ביהכנס שתילי זיתים חריש (אחוות אחים).

להלן תשובת מרן שליט"א:

לק"י, יום חמישי ז' אלול ה'תשפ"א, ב'של"ב.

למעשה כשהזמן דחוק, אכן דוחים את בר יוחאי, דהיינו שרבים נוהגים שלא לומר אז את כולו (וזה מתאים לטענתך יותר) ויש מקומות על־כל־פנים את חלקו, דהיינו שאומרים כמה בתים מתחילתו ומסופו, כעין שבבמה מדליקין אומרים על־כל־פנים את המשנה האחרונה שהיא העיקר, דהיינו שלושה דברים. ומה שלא הנהיגו לומר גם את המשנה הראשונה (כמו שאומרים התחלת בר יוחאי) כיון שהציבור אומרים אותו יחד וממשיכים כהרגלם, ולהפסיקם יצטרכו לצעוק ולהגביה את קולם. מה שאין כן בר יוחאי, שאומר הרב לבדו, והוא יודע איך לדלג בשעת הדוחק.

ועדיין יש לשאול שהיה עדיף לדלג פיוט יגדל. ויש לומר א' כיון שהוא לקראת הסוף, כבר אין מורגש הדוחק. ב' מי שאכן דחוק ומוכרח, רשאי לצאת, מאחר שאמר שליח ציבור קדיש תתקבל. מה שאין כן בר יוחאי ובמה מדליקין, שהם קודם קרית שמע ותפילת ערבית, מוכרח להישאר. ג' מפני מעלת פיוט זה, כמו שכתב מהרי"ץ בעץ חיים דף ק"י ע"ב שאם נזדמן חס ושלום חטא לידו בימות החול, על־ידי אמירת שלושה עשר עיקרי הדת נעשָׂה צדיק ומתקן המעוות להעלות תפילות החול מעוטפות בתפילת ליל שבת, יעוש"ב לשון הזהב והאדרת.

זהו הנראה לענ"ד בס"ד, ליישב ולהסביר מנהגי אבותינו נע"ג שהם לנו עטרת תפארת. ותהי האמת נהדר"ת.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

נ"ב בעז"ה עוד נרחיב בעניין זה. נעמוד בקשר:

*****

שאלה למרן שליט"א

בס"ד ל' מנחם אב, א' דר"ח אלול תשפ"א

לכב' הגאון האמיתי המפו' בכל קצווי תבל, פאר ישראל, עטרת תפארת, מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א.

אחדשה"ט כראוי,

נסתפקתי בענין אחד ואשמח אם תענו לי,

כתב מרן בשו"ע (או"ח סי' א' סעיף א') וז"ל: עיקר הגבורה כנגד היצה"ר, שאמרו איזה גיבור וכו', ואמר כארי כי טבע הארי אשר אין לו יראה משום בריה כמ"ש (ישעיה ל"א ד') "מקולם לא יחת" וכו', כן לא יעלה על האדם מורא יצרו אף שהוא תקיף ממנו, עכ"ל. נמצינו למדים מדברי הט"ז כי טבעו של האריה הוא שאין לו יראה  משום בריה אף אם היא חזקה ממנו, וכך צריך להיות האדם, לא לירא מיצרו אף שהוא תקיף ממנו.

וקשה, דאיתא בגמ' שבת (ע"ז ע"ב), ת"ר חמשה אימות הן, אימת חלש על גיבור, אימת מפגיע על ארי וכו'. א"כ נמצא שישנה חיה ושמה "מפגיע", והאריה מפחד ממנה. וא"כ קשה על הט"ז שכתב כי טבע האריה שלא פוחד משום בריה.

בברכה רבה וחודש טוב ומבורך

יאיר אלמקייס

להלן תשובת מרן שליט"א:

לא רק מפגיע, אלא גם אקניקתא כנזכר במדרש תהלים ק"ד, ויש חילוקי דעות בפירושיהם, ורבים מהם אסף כבר במגדים חדשים על מסכת שבת שם, ועיין עוד בתשובותי עולת יצחק חלק ד' ביאורים בברכת אשר יצר וכו' אות ח' ד"ה ואגב:

ולכאורה צריך לומר פשוט שהטורי זהב לאו דוקא נקט, ודיבר על הרוב, וכידוע שבכל כלל יש יוצא מן הכלל. ועל־דרך שכתב הנודע ביהודה קמא אבן־העזר סימן כ"ב בהא דאמרו רז"ל אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, דהיינו על הרוב, אבל איכא מיעוטא שמתעברות. והאריך על כך השדי חמד במערכת האל"ף אות ע"ז, ובפאת השדה שם אות ק"ד. הגם דיש מקום לחלק:

וכבר עמד על השאלה, בספר בית שלמה (שטנצל) דף קס"ח, וכתב שלשון הטורי זהב אינו מדוקדק לגמרי, שהרי אמרו במסכת שבת אימת מפגיע על הארי וכו'. ובהערות המוציא לאור שם תירץ על פי המתבאר מדברי רש"י שם שאין הארי פוחד מן המפגיע עצמו, אלא שמחמת קולו הגדול טועה ומפחד שתהא זו בריה גדולה. אם־כן י"ל כי מה שכתב הטורי זהב שהארי אין לו יראה משום בריה, כוונתו שאין לו יראה מן הבריה עצמה ע"כ. ויפה כתב. ואף שיש שם פירושים אחרים (כיעויין רבינו חננאל והערוך ובחידושי הריטב"א ובן יהוידע) שלפיהם אין שייך זה, מכל־מקום הטורי זהב לא ראה רק את פירוש רש"י. ולדברינו דלעיל שהטורי זהב דיבר מצד הרוב, אין מזה קושי וסתירה לרעיונו שלא יעלה על האדם מורא יצרו אף שהוא תקיף ממנו, כי הטעם שעשה השי"ת שתהא אימת מפגיע על הארי, הוא ללמד שלא יתגאה הגיבור בגבורתו כמו שכתבו שם מהרש"א והחיד"א בפתח עינים, אם־כן כך הדבר הזה מתפרש בענייננו, שלא יתגאה שמתגבר על יצרו, ותמיד ייחל ויקווה לעזרת יוצרו.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

נ"ב בעז"ה עוד נרחיב בעניין זה. נעמוד בקשר:

*****

תיקון על עוונות

בס"ד

שלום לכבוד הרב שליט"א

הציעו לאבא שלי שיחיה להשתתף ביום צום ותיקון עוונות במוסדות ישיבת חסידי בית אל מיסודו של הרב ניסים פרץ זצ"ל.

ביום זה הם מתענים, לומדים, ועושים תיקונים לעוונות על פי האר"י הקדוש זצוק"ל.

כמובן שהם גובים תשלום נכבד על היום הזה להחזקת האברכים שלהם.

השאלה היא האם הרב ממליץ לעשות עניינים אלו באופן שאותו תיארתי או שעדיף לעשות תיקון אחר לחטאים?

תודה רבה

אוראל זאבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

ממליץ.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

הדס שוטה

שלום וברכה ראיתי שכתב הרב בשע"ה ח"ג סימן קי"ז הערה י"ט, שאין צורך לברור את ההדסים המשולשים מתוך ההדסים השוטים, לצורך תוספת ההדסים ללולב, כמנהגינו.

במסכת סוכה לב: כתוב "רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" וברש"י: מהדר אתרי וחד. אף על גב דתלתא בחד קינא כל שכן דכשר הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא: שמא יש צד ללמד זכות על אלו שדבקים במסורת אבותם נע"ג להקפיד להוסיף אך ורק הדסים שוטים אע"ג דאיכא כשרים יותר ע"פ הגמרא הנ"ל?

אהרן אכלופי

להלן תשובת מרן שליט"א:

הטעם מבואר שם בחידושי הרא"ה והריטב"א כדי לקיים דבריו ולהראות לתלמידיו שהלכה כמותו יעו"ש, וכמ"ש בס"ד בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ הלכות לולב ס"ק ל"ח דף ק"ס ד"ה והט"ז, ובנדון דידן אם להראות שמותר להוסיף הדס שוטה, הרי אפילו בתוספת בד אחד שוטה סגי, ואין שום צורך לברור את הכשרים, ואדרבה מצוה בהם טפי כמ"ש בס"ד בשולי המעיל סימן ו' ס"ק פ"ב דף רס"ג ד"ה כעין.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

דין ספר תורה תימני שהוסב לספרדי

שלום וברכה לכמוהר"ר יצחק רצאבי שליט"א

אני גר בישוב קטן בבקעה ויש אצלנו ספר תורה שהביא איתו אחד התושבים.

הספר היה תימני ותוקן לפי הנוסח הספרדי ביתירות וחסרות חוץ מפרשת כל חלב והמקריב. לפעמים מוציאים אותו לקרוא בו. האם זה מותר? ואם קוראים לי לעלות אני יכול לסרב ? המניין אצלנו הוא מניין אשכנזי.

בברכה

ארז צברי

מושב גיתית

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  יש על מה לסמוך.

ב'  אתה יכול לסרב, ואדרבה כך עדיף. אבל תעשה זאת בדרך חכמה, משום כבוד התורה וכו'.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שו"ת בענייני הלכה ומנהג

לכבוד מרן שליט"א

א. החליטה נהוגה רק בבלדי או גם בשאמי? והאם יש הבדל בזה בין המחוזות השונים בתימן?

ב. אני לומד בישיבה במגדל העמק ואנחנו, הבחורים התימניים רוצים לעשות מנין תימני ב''ה ונתעוררו כמה שאלות:

1. אין אצלינו ספרי תורה תימני האם לקרוא בספרי תורה אחרים או לא לעשות את המנין?

2. אין אצלינו משהו בקי היטב במנגינות ובנעימות של התפילות, האם בגלל זה לא לעשות מנין?

3. האם כדאי לעשות בכלל מנין תמני או להיות חלק מהישיבה? (אצלינו הישיבה מסכימה לזה...)

תודה רבה

עמיחי סינואני

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  גם בשאמי, כי זה לא קשור לנוסח התפילות וכדומה. ויש בקצת מקומות שלא נהגו, עכ"פ חֵלק מהם, ועמש"כ בס"ד בשו"ת עולת יצחק ח"ג סימן פ"ד אות ו' ד"ה כמו־כן. עכ"פ זה רק מקרוב, אבל מקדם כולם נהגו לחלוט.

ב'  לקרוא בספרי תורה אחרים.

ג'  הנעימות אינן העיקר, אבל תשתדלו ללמוד אותן לאט לאט, והיום מצוי קלטות וכדומה.

ד'  הישיבה עיקרה ומטרתה ללימוד. התפילות זה רק "על הדרך". ולכן חשוב מאד לעשות מניין תימני לשמור על המסורת שלנו, בפרט שהיא העיקרית והנכונה.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

סעודה לזכר הנפטרת בתום 11 חודש

אימנו נפטרה השנה. האם יש לקיים סעודדת מצווה בתום 11 חודש או ביום השנה בלבד.

בדיחי אבשלום

להלן תשובת מרן שליט"א:

תעשו ביום השנה. לא מחייב אז בלבד, כי אם תרצו אפשר לעשות בשניהם, כאשר העלינו בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סי' קצ"ז סוף סעיף ב' חילוקי המנהגים בזה, שיש נוהגים בסוף י"ב ויש נוהגים בסוף י"א.

אבל העיקר הוא בסוף י"ב חודש כאשר מבואר בשו"ת מבשרת ציון יו"ד סי' כ"ה.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

כתיבת ברכת "שנה טובה" במכתב במייל או בדואר

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א

אחדשה''ט וש''ת כראוי

היסתפקתי האם גם כששולחים דוא''ל בחודש אלול צריך לכתוב ולברך בשנה טובה או לא, ומה הדין כששולחים בדואר ויודעים שהדואר יגיע אחרי אלול, ולהיפך ששולחים קודם אלול ויודעים שיגיע אחרי אלול. ומה הדין כשכותבים הקדשה לספר, האם גם שם צריך לכתוב, והאם צריך לכתוב דווקא בראש או בסוף המכתב או איפה שיהיה?

בברכת הדיוט לשנה טובה ומבורכת

הבחור יצחק פרץ

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  אין הבדל, וגם בדואר אלקטרוני צריך לכתוב, אלא אם כן שולחים זה לזה פעמים רבות אין צריך בכל פעם.

ב'  זה לא דין רק מנהג, וי"א שהוא תקנת קדמונים בארצות אשכנז. באופנים שכתבת יש צדדים לכאן ולכאן, ואם המטרה לעורר בתשובה, כמו שיש סוברים, אם כן זה לא שייך כשבטוח שיגיע רק אחרי יוהכ"פ [והושע"ר]. בכל אופן, נראה שתמיד טוב לכתוב זאת. והרי הבעש"ט חידש להתחיל ברכת כתיבה וחתימה טובה כבר מט"ו באב, כיעויין בקובץ הבאר שנה ט"ו התרח"ץ דף מ"ז אות ב', ושער יששכר, וספרים נוספים, הגם שלא נתפשט הדבר.

ג'  בהקדשה לספר, אין צורך.

ד'  כבר כתבתי בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן ק"י סס"ו, נוהגים כשכותב אדם מכתב לחבירו מראש חדש אלול ואילך, מברכהו בתחילת המכתב או בסופו שיכתב בספר החיים ובספר הזכרון ע"כ. והמקורות מצויינים שם, וע"ע כף החיים סי' תקפ"א ס"ק ח"י, ופסקי תשובות שם דף קפ"ב אות א', ומ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך פ' נצבים על פסוק ומל י"י אלהיך.

וכיון שאין בית המדרש בלא חידוש, נוסיף כי לגבי דקדוק לשון הפוסקים בזה משנכנס אלול, כבר עמדתי בס"ד בנפלאות מתורתך איכה ע"פ כל רודפיה השיגוה ד"ה כיוצא. ויש לדקדק עוד לשונם לרמוז שמבקש עליו לשנה טובה תיכתב, ולמה לא נקטו לכתוב. ונראה שכוונתם לרבותא, דסגי ברמז.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

תפילין מהודרות על פי מנהג תימן

בס"ד שלום לכבוד הרב שליט"א.

לקחתי את התפילין שקיבלתי לבר המצווה שלי לבדיקה ולצערי נמחקו בהם אותיות. אני מעוניין לבקש מסופר ירא שמיים שיכתוב לי תפילן חדשות בעזרת ה', ומעוניין שהרב יכתוב לי להלכה ולמעשה על מה להקפיד כדי שהתפילין יהיו מהודרות למנהגינו. אם אפשר שהרב יחווה דעתו גם בעניין בתי התפילין.

בברכת יפוצו מעיינותיך חוצה

אוראל זאבי

להלן תשובת מרן שליט"א:

הכל מבואר בשלחן ערוך המקוצר חלק א', ולמעשה לפנות לרב ניר טיירי הי"ו 052-7635645.

ותיכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו