משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

בעניין התפילה להפרת עצה למהר"ש שבזי זיע"א

למעכ"ת ידיד עליון ואנשים כמוהר"ר אביחי שרעבי שליט"א.

הנה נודעה בשערים סגולת מרנא הגה"ק מארי סאלם שבזי זי"ע להפר עצת אויבים, וידוע מכת"י חכמי תימן שבשם 'עשר חמש שש חמש' עולה בגימטריא 'עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל'.

אמנם שמעתי שבספרי כת"י תימנים הישנים שהיו לפני חכמי הסוד הספרדים כאן ירושת"ו וכך קיבלו מפי הזקנים התימניים לומר 'בשם עשר בשם חמש בשם שש בשם עשר', ויש שחשבו שתוספת המילה 'בשם' לפני כל מספר היא מחשש הוגה את השם ואינו ואכמ"ל.

ובס"ד מצאתי פשר וסוד הגירסא הזו שגם היא ממקור קדוש ויש בה טעמים נפלאים, כי הנה 'בשם עשר בשם חמש בשם שש בשם עשר' עולה בגימטריא 3456, וי"ל הרמז שאנחנו בשם כל י"ב שבטי ישראל מתאחדים להמשיך ההשפעה מ-12 עם 3456 ולידבק בתורה שנקראת בת שבע, ובזה להמשיך ישועה ממטה עד למעלה מדרך הטבע בסוד שמונת ימי חנוכה.

עוד רמז שזה עולה בגימטריא פסוק (תהלים לט, ב) 'אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי', והענין הוא שלו היינו זוכים היה לנו כהן משרת ההוגה את השם באותיותיו במקדש, ועכשיו בעוד רשע לנגדי הוא איסור וסכנה, ולכה"פ נקריא אלו התיבות בשם עשר וייחשב קצת כמו מעלת השם באותיותיו.

עוד רמז נפלא כי בשם עשר בשם חמש וכו' עולה גימטריא ג' אלפים תנ'ו כשיעור הפרוטות שיש ברביעית כסף, כנגד רביעית הלוג דם הנפש, (כמו שחישב רבינו הרמ"ק זי"ע והו"ד בחסד לאברהם מעין ד נהר מה בסוד התענית ארבעים יום ולילה, עיי"ש). וזה כוונתנו להזכיר שם הוי"ה ולבקש בעד דם הנפש כי חיותא דדם הנפש היא משמו הגדול כנודע.

כללו של דבר אלו ואלו דברי אלד'ים חיים ואפשר לכוין לכאן ולכאן.

והנלענ"ד כתבתי

ישראל בלאאמו"ר עובדיה גברא

נ.ב. אשמח אם מרן הגר"י רצאבי בעל שו"ת עולת יצחק שליט"א ישית עינו הבדולח על דברים אלו ויחווה דעת עליון.

להלן תשובת מרן שליט"א:

למעכ"ת הרה"ג ישראל גברא שליט"א, קול ה' סוב"ר הרזי"ם.

לא ידוע לי על כתבי־יד שהנוסח בשם חמש בשם שש וכו'. אדרבה הטוענים כך, יוציאו נא אותם אלינו, ונדעה אותם.

אמת שכך נדפס ע"י ספרדים בירושלם התשט"ז בס' תפארת יהודה דף צ"ה בשם כת"י ישן נושן, אבל אפשר שהמדפיסים שינו לפי הבנתם, כנראה בפרט ממה שכתבו שם עוד לכוון בזה גם על דעת האר"י והרש"ש, וכוונתם בודאי לרבי' שלום שרעבי, שכידוע בתימן עצמה הוא לא נתפרסם (זולת מקרוב) אלא אצל הספרדים, ר"ל שלא נתכוונו בזה על מהר"ש שבזי שיסד נוסח זה כפי שמצאתי בכת"י, ולפני שפרסמתי אותו נראה שאף אחד לא ידע מזה.

זכורני כי סופר סת"ם תימני מעיר רחובות, כמדומני ששמו רבי שלמה מעברי, פרסם ג"כ את הנוסח בשם חמש בשם שש וכו' בדף מודפס שהפיץ ברחבי הארץ בסביבות שנת התשכ"ח.

אבל עכ"פ הנוסח שראיתי בעצמי בכת"י מיוחס, וגם שנודע לי מתלמידי חכמים בשם מה"ר יחיא נחום, ומהר"י אלשיך (ומהאחרון יש הקלטה ברורה, כפי שאמר בהילולת הרש"ש אצל הר"ר שלמה סיאני בירושת"ו זצ"ל), הוא בשם עשר, חמש, שש וכו', וכן שמעתי מעוד זולתם.

ולא עוד אלא שכך נמצא בכתובים, כי כן העלה בפשיטות גם הרה"ג אברהם ערוסי הלוי בספרו קורא הדורות גלות תימן, כאשר ראיתי בעצמי בכת"י, והביאותיו בנפלאות מתורתך הפטרת שקלים ע"פ ושם אמו צביה מבאר שבע, ד"ה במוצאי. ועכשיו כבר נדפס [בני ברק התשע"ט] תמצאנו שם דף רמ"ב ד"ה והתחיל.

הלכך זהו העיקר לענ"ד, וכפי שזכינו הדפסנו והפצנו כמה פעמים.

ברם כיון שישנם שינויים גדולים גם בפסוקים שאומ' אחר כך, אפשר אולי שהיו מעיקרא שתי נוסחאות שונות, אם שמהרש"ש עצמו יסד את שתיהן, או שהשנייה יסד חכם נוסף. והמקב"ה יאיר עינינו למצוא ולברר האמת.

ובזה יש אולי מקום לרמזים שחידש כת"ר, אם כי הרמז הראשון נראה מפותל ומורכב מדאי, וגם לא מובן מאי שייך חנוכה השתא הכא. ועל השני יש לטעון, שאם כן היה למייסד, לתקן לומר בהדיא פסוק אמרתי אשמרה וגו'. אבל השלישי, טוב ויפה לעניין ונאה לבנין וירבו כמותך בישראל.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שאלות כלליות

למרן שליט"א

א. מה מברכים על נבטים?

ב. איפה הרב כתב את מאמר מסלול ודרך, והיכן משיגים אותו?

ג. למה א''א לסמוך על היתר מכירה כיום? ומה ההבדל בין התיר מכירה של היום, לבין ההיתר מכירה של פעם? (ככה נשמע מתשובת הרב [במענה לשאלתי הקודמת], שיש הבדל)?

תודה רבה

עמיחי סנואני

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  שהכל.

ב' אפשר להשיג אצלי בל"נ (או לקבל מהמשב"ק דרך המייל).

ג' ההיתר היה בעבר מפני הדוחק ורוב העניות.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

תיקון חצות

למה בתחילת הוידוי (שבנוסח תיקון חצות שפורסם על ידי הרב אלירן אכוע ובהמלצת מרן שליט"א ופורסם באתר) כתוב אנא ה'? הרי בנוסח בלדי (בשאמי אני לא יודע) לא מופיע שם ה' בתחילת הוידוי?

אריאל

להלן תשובת מרן שליט"א:

נוסח תימן בלדי הוא כמו ברמב"ם (בסדר התפילות), אנא אלד'ינו. ומה שנדפס בתיקון חצות, הוא פליטת קולמוס שלא בהשגחה. בנוסח אשכנז, אין אנא. ובנוסח הספרדים, אנא ה' אלד'ינו. וכבר מהרי"ץ בעץ חיים דף נ"ח ע"א ביאר מקור תוספת אנא דידן, על פי הגמ' ומהרש"א ביומא דף ל"ג ריש ע"א ומְנַין שבאנא, ומנין שבשם. אכן האשכנזים סוברים שאין ראיה מזה לכל וידוי, כי בגמ' מדובר רק על כה"ג ביום הכפורים. הספרדים בפרט בדורות האחרונים הוסיפו גם תיבת ה', כי הבינו מעצמם שהוא הדין לכל וידוי.

ומנהגינו ממוצע, אנא אלד'ינו, וכאן לא מזכירים את ה', ונראה משום שמבואר בגמ' שם שהזכרת ה' נלמדת מדכתיב בעגלה ערופה כפר לעמך ישראל אשר פדית י"י, שמע מינה כי זה לא בהתחלה כמו אנא, אלא היכן שמבקשים כפרה, אם כן זה רק בהמשך. ואכן שם אנו מזכירים את ה', יהי רצון [ורחמים] מלפניך ה' או"א שתמחול וכו' ותכפר לנו וכו'. כפתור ופרח.

זוהי תמצית דתמצית ממה שנלע"ד בס"ד בזה, ובל"נ יבואר בהרחבה במקום אחר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

נטילת ידים בכלי חד פעמי

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א

אחדשה''ט כראוי

רציתי לשאול מהי דעת כת''ר בענין לעשות קידוש או נט''י בכלי חד פעמי.

יצחק פרץ

להלן תשובת מרן שליט"א:

רק בשעת הצורך.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

כיבוס בתשעת הימים

למרן שר התורה האמיתי הגה"צ והאדיר רבי יצחק רצאבי שליט"א

אדם שצריך שיהיה לו או לילדיו, בגד מכובס, למחרת ת"ב בבוקר, כי אז לא יהיה בגד מכובס מוכן.

והשאלה, אם עדיף לכבס הבגד הזאת בתשעת הימים, עוד לפני ת"ב, או שיכבס במוצאי תשעה באב, [שהרי מדינא צריך לחכות לכבס עד יום עשירי בחצות, רק כעת שאין לו בגד אחר, יוכל לכבס לפני חצות של יום העשירי]?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

מוצאי ת"ב קיל טפי, דלכולי עלמא אז אינו מדינא אלא ממנהגא, לכן יש לשקול במאזני צדק.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שאלות שונות

בס"ד

שאלות לכבוד הרב שליט"א.

1. קבלתי מאשכנזי מחבת חלבי ואמר שחתך בו בצל בסכין בשרי ואין לאשכנזים היתר להשתמש אפי' שהסכין והמחבת לא היו בני יומם האם לדידן מותר?

2. הבן שלי חתך בצל בסכין בשרי (לא בן יומו) והכניס לטוסטר החלבי לכאורה יהיה מותר אבל כשהמכשיר נרגע מרתיחתו הבוערת כשעדין היה קצת חם חתך ממש על המכשיר, מה הדין?

3. פרוסות טוסט עם גבינה צהובה אחר שהתחמם והוכן המכשיר הילד לקח והניח לתוך צלחת בשרית (חרס חלקה עם צפוי זכוכית הרגילות כמו שמביאים באולמות), לא יודע אם היתה בת יומה או לא אבל נקיה ודאי האם עירוי מים רותחים מהקומקום ישירות לצלחת מועיל?

4. אם יש הבדל בין האשכנזים לדידן שהם מחמירים יותר ואין תקנה לכאורה יהיה אסור לאשכנזי להתארח אצלי ולהשתמש בכלים?

5. שמעתי אברך שאמר בשיעור שקריאת זוהר בהבנה עם פירוש (מתוק מדבש וכדו') וכ"ש גירסת זוהר מותרת בט' באב אע"פ שזה לא מהדברים שמדברים בענייני החורבן ואמר הטעם כיוון שעצם הלימוד מזכך את הנשמה ומקרב את הגאולה מה הרב אומר?

נשמח לתשובות מכבוד הרב.

ג. קשת

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  מותר.

ב'  אם החום היה יד סולדת בו, צריך להכשיר את הטוסטר.

ג'  מועיל.

ד'  לא מחמירים על בליעת כלים שזה נותן טעם לפגם, ומה־גם שהדבר ספק אם בכלי זה אירעה שאלה.

ד'  חס ושלום. אסור.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

בגדר שינת אפרקדן

לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצבאי שליט''א

הנה ידוע דכל האיסור הוא שהאדם יושן בלא כרית אבל אם יש כרית אין בזה שום איסור, כן פסק הגרשז"א והו"ד בספר נשמת אברהם (או"ח סימן סג) וכן דעת הגרח"פ שיינברג זצוק"ל הובא בספר חידושי בתרא (סימן סג) שגדר פרקדן הוא כששוכב ופניו כלפי מעלה וכתב שלכן השוכב בכסא נוח אין בו משום פרקדן כי אין פניו כלפי מעלה, ושכן משמע בלבוש (סימן ס"ג ס"א) ע"ש, ואמנם יש לדון האם סגי לזה כרית אחת, או שצריך כמה כריות, שלכאורה משמע מדברי הגרח''פ שיינברג זצ''ל שצריך כמה כריות, שיהיה ממש ראשו מורם, אבל יש לדעת כמה השיעור?

ואשמח לחו''ד של כת''ר שליט''א

בברכת התורה

הצב''י יוסף אביטבול

מח''ס שערי יוסף ושא''ס

להלן תשובת מרן שליט"א:

גם בנשמת אברהם נזכר כריות בלשון רבים, והכי מסתברא, ונראה דבעינן ב' ג' כריות, אך זה תלוי בעביין, וכיון שאין כל הכריות שוות קשה לקבוע לרבים, אך עכ"פ צריך שיהיה ניכר לרואה בקלות שהוא אינו שוכב ממש, אלא שראשו מורם, לא שצריך להסתכל היטב ואז הוא רואה כי ראשו מורם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו