משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

שילוב מנהגי תימן בבי"כ בישוב

לכבוד הרב רצאבי

שלום רב,

בישוב שלנו קם בית כנסת חדש המבקש לשלב בתוכו מתפללים בני כל העדות, תימנים, אשכנזים וספרדים. אנו מנסים כמה שאפשר לאפשר לכל חזן לגשת בנוסח שלו.

חלק מהתימנים אצלנו מבקשים לקיים תפילת מוסף של שבת בלי חזרת הש"ץ כמנהגם. אמנם כשניסיתי לרדת לטעם המנהג ראיתי שהוא נובע מ2 עניינים:

א. חוסר כוונת הקהל בחזרת הש"ץ. ב. אריכות התפילה בשבתות.

מכיון שאצלנו במניין לא קוראים אף פעם עם "תרגום". וכן בד"כ התפילה נמשכת בין שעה וחצי לשעתיים. חשבתי שאולי גם לשיטת התימנים יהיה ראוי לקיים במצב כזה חזרת הש"ץ במוסף. עוד חשבתי שאולי במצבים בהם התארכה התפילה רבות מעבר לרגיל אפשר יהיה לתת מקום למנהג הזה ולבטל את חזרת הש"ץ.

אשמח לשמוע חוות דעת הרב בעניין.

בכבוד רב,

יהונדב דרורי

רב הישוב שילה

להלן תשובת מרן שליט"א:

דברי כת"ר נכונים בטעמם ונימוקם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

מגילת איכה

לכבור מו"ר שליט"א

מהו המקור להוספת פסוקים לפני כל פרק במגילת איכה, והאם יש להנהיג לאמרם, וכיצד נוהג כבוד מו"ר בזה?

אוראל מחפוד

להלן תשובת מרן שליט"א:

כוונתך לא לפסוקים ממש, אלא לבתים של קינות, כגון מיד בהתחלה גלה כבוד מאוהליו וכו'. ולפני פרק שני דאיכה, אסָף אסַף הו הו ואויה וכו'.

בתים הללו מקורם מתוך קינה שלימה של ר"י הלוי הפותחת על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו וכו' שנדפסה בשלמותה בתכלאל עץ חיים דף כ"ו ע"א.

ולפי מיעוט ידיעתי והבנתי, אין ולא היה מנהג זה לשלב קטעים הללו עם מגילת איכה בשום מקום בעולם, רק במקצת מקהילות תימן ובסידוריהם שנכתבו ונדפסו מקרוב, ולא נזכר כלל לשעבר בשום תכלאל כת"י ואף לא בתכלאל כתי"ק של מהרי"ץ רק המדפיסים הם שהוסיפוה מדעתם בתכלאל שלו, בשם יש מקומות, ויש נוהגים. ועיקר קינה זו של ר"י הלוי שהיא בת שמונה בתים, לא נמצאה בדורות שעברו מחוץ לתימן, כי נאבדה העתקתה במשך הדורות משאר ארצות, כמו כמה פיוטים נוספים שלו הוא וזולתו שנותרו לפליטה רק בארץ תימן. נראה א"כ שאחד מחכמי תימן האחרונים (שלא נודע לנו שמו) עלה בדעתו רעיון זה לשלב קטעים אלו בתוך פרקי מגילת איכה, ובפרט כי בדף ב' כתוב בתכלאל עץ חיים שמתחיל ש"צ לקונן אותה, ונרשם שם רק הבית הראשון [והוא לבדו ישנו גם בסידורי הספרדים] והוסיף מהרי"ץ שאם ירצה להשלים אותה, הלא היא כתובה לקמן בקינות דשחרית יעו"ש. על כן עלה בדעתו של אותו חכם, שאפשר וטוב כבר עתה בערבית להכניס קטעים ממנה לפני מגילת איכה ובין הפרקים, כי הם מתאימים לעניין. ואחריו נמשכו כמה וכמה, יען מצא חן בעיניהם.

אמנם לפקצ"ד עדיף שלא לאמרם, כדי שלא להפסיק בין פרק לפרק שהם דברי נבואת ירמיהו מאת ה', בעניינים שלא יצאו מפיו, ואין להשוותם זה עם זה ע"י עירובם יחד, כנודע בכל כה"ג. הגם שאין בזה איסור של ממש, ואפילו בדיבור סתם לא מצינו שום חשש הלכתי, מ"מ אינו ראוי. וכך אני הקטן נוהג שלא לאמרם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

שמות עדי קידושין

ב"ה

למרן הגאון האדיר המפואר רבן של ישראל רבי יצחק רצאבי שליט"א.

שמחה גדולה מאד היה לי שזכיתי שכת"ר שליט"א הזכיר בשיעורו לרבבות אלפי ישראל את ספרנו "הלכות אזעקה" שאני מוציא לאור יחד עם הגאון רבי מרדכי ציון שליט"א יאריך ימים על ממלכתו ברוב עוז אמן כן יהיה רצון.

הנה שמעתי מנהג מעניין מאד שהיה אצל כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק רבי דוד משה רוזנבוים זיע"א האדמו"ר מקרעטשניף רחובות, שנהג להדר שיהיו עדי כתובה וקידושין, עדים שיש להם שמות שמרומז בהם שמות לברכה והצלחה, כגון שקוראים להם שלום, יוסף, ברוך, חיים, וכדומה.

אשמח מאד שכת"ר שליט"א יכתוב לי עוד בזה כיד ה' הטובה עליו.

בברכת כהנים באהבה

כעתירת גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

להלן תשובת מרן שליט"א:

לא ידוע לענ"ד מקור או סעד לכך, אבל זה נראה טוב ונכון.

אך מ"מ אין בזה עדיפות הלכתית, אלא כסגולה בעלמא. ולאפוקי ממה ששמעתי כגון דא על אדמו"ר מאשלג שהחליף כתובות בגלל שנוסף בהם ז"ל, כגון כאשר אביו של חתן וכדומה לא היה בזמן החופה בחיים, וזה תמוה. הלכך אם יש אפילו נדנוד הלכתי קל בעֵֵד זה, אף שיש בשמם סימן ברכה והצלחה, פשיטא שאין לקחת אותו. רק אם זה בא כתוספת נותנת טעם לשבח, הרי זה דבר חשוב ויקר. הטפל טפל, והעיקר עיקר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

מלאכת זורע בשבת

שלום לכבוד הרב שליט"א,

הרב כתב בשולחן ערוך המקוצר במלאכת זורע "אסור להשרות במים אפילו גרגיר אחד של חיטים ושעורים וכדומה, מפני שהם מצמיחים". ראיתי שיש מחלוקת בין הרדב"ז (סימן אלף תרי"א) לחיי אדם (י"א, י"ב) בעניין, שהרדב"ז כותב שהאיסור הוא משום הכנה לזריעה, והחיי אדם כותב שעצם השרייה עצמה היא איסור, כי הזרע עצמו מצמיח במים וזה מלאכת זורע. המשנה ברורה פסק כמו החיי אדם.

מה מנהגנו בזה, כדעת הרדב"ז או החיי אדם?

תודה רבה

אלישע תם

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין לכך הוכחה מצד המנהג, כי זה רק שאלה של הבנת האיסור.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

ישיבת האבלים משמאל הפתח

בס"ד

שאלה לכב' הרב שליט"א,

מה שכתב בשלחן ערוך המקוצר הל' ניחום אבלים לישב האבלים שמאל הפתח, שואלים, האם הוי עצה טובה בעלמא כי היכי שינחמו הנכנסים בכניסתם, או שיש איזו הקפדה מעבר לזה?

(מ"ש לישב נוכח, יסודו בחז"ל. אך מצד שמאל, האם יש לו נדנוד הקפדה).

נפקא מינא כעובדא דידן היכא שיותר נוח לישב אחרת.

יהודה חבשוש

להלן תשובת מרן שליט"א:

אין זו רק עצה טובה, אלא מסורת קבועה בקהילותינו.

ומסתמא שלמדו כן מהא דמצינו בהדיא בסנהדרין דף י"ט ע"א לגבי עמידה בשורה אחר הקבורה, שמע מינה, אבלים, לשמאל המנחמים הם עומדים. וכ"פ הרמב"ם פי"ג מאבל הל"ב האבלים עומדים לשמאל המנחמים, וכל המנחמים באים אצל האבלים א' א' ואומ' להם תנוחמו מן השמים, ואח"כ הולך האבל לביתו יעו"ש. ולמדו מזה לבית, דמאי שנא. ובשאר קהילות שאין מקפידים בזה, מובן דסבירא להו לחלק.

אכן שנינו כזאת גם במס' מדות פ"ב משנה ב' שהאבל הנכנס להר הבית מקיף דרך שמאל להודיע שהוא אבל, ואומ' לו, השוכן בבית הזה ינחמך, וכן מנודה. ובמס' שמחות נוסף כך אף לגבי מי שיש לו חולה בתוך ביתו, או שנאבדה לו אבידה יעו"ש. ש"מ כי צד שמאל, מורה על צער, מפני שהוא שרוי בדין, כידוע. זהו הנלע"ד בס"ד יסוד ונימוק למנהגינו. ומובן ג"כ שהוא הדין והוא הטעם לנשים האבלות שהמנהג כמו־כן שיושבות בצד שמאל הפתח.

ותמסרו לאבלים בשמי שינוחמו מן השמים, ולא יוסיפו לדאבה עוד, אכי"ר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

יציאה לנופש משפחתי בתוך אבילות שלושים יום על אחות

בס"ד

שלום רב

ביקשוני לשאול את מרן שליט"א, האם מותר לסבא לצאת לנופש משפחתי תוך שלושים יום באבילות על אחותו? יש טוענים שדומה לאיסור לצאת בשיירה, בסוף סימן ש"פ, הרי שאסור לצאת בעם רב שרגילות שיש בו שמחה.

אודה לכם מאוד אם תסייעו בהעברת השאלה שנוגעת למעשה.

בברכה

יהודה חבשוש

להלן תשובת מרן שליט"א:

מפורש שם שמדובר ששמחים הרבה בני השיירא בדרך, משא"כ בנ"ד שעיקר המטרה לצורך בריאות הנפש והגוף, וכמו שעניתי להם בטלפון שלא יהיו שירים ושמחות וכדומה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

נטילת ידים

שלום לכבוד הרב

כתוב במשנ"ב סי' ק"ס ס"ק כ"ג כי מים שנעשתה בהם מלאכה הפסולים לנט׳׳י, בטלים ברוב.

והסתפקתי האם כשיש ספק רוב, ג"כ אפשר להקל, מאחר שכל ספק בנט"י הוא לקולא?

בבקשה אם אפשר להשיב

יצחק פרץ

להלן תשובת מרן שליט"א:

הכי מסתברא לקולא, אא"כ הספק הוא מחסרון ידיעה דלא חשיב ספק.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

מוקצה המתחדש בשבת

שלום כבוד הרב

יש לנו ב"ה כמה ילדים קטנים והם די אוהבים לעשות בלאגן בבית כטבעם של ילדים. הבעיה העיקרית היא בשבת- אנו נקלעים למצב בו מונחים על שולחננו או על הספה וכד' כל מיני חפצי מוקצה מסוג כלי שמלאכתו לאיסור או מוקצה מחמת גופו.

האם זה הופך את החפצים שתחתם לבסיס לדבר האסור? האם ניתן להזיזם בדרך רגילה או כלאחר יד? האם ניתן להזיזם גם כאשר המטרה היא להגן על המוקצה (מחמה לצל)?

מלבד זאת, לעיתים נוצר על הרצפה בלאגן שאי אפשר לסבול אותו וזה גורם צער גדול עבורי. האם ניתן לסדר את הבית? ההתלבטות בעיקר מצד איסור מוקצה ומצד מלאכת בורר.

האם מותר להורות לילד שנושא בידיו מוקצה, להניח אותו בחזרה במקום הראוי לו?

תודה רבה

אהרן

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  בסיס לדבר האסור, זה רק כשהיה מונח בזמן בין השמשות, וכן דוקא כלי שלו, עי' שלחן ערוך המקוצר סי' ס"ג סעיפים א' ו'. ולכן לא שייך בנ"ד.

ב'  מותר לסדר את הבית, אך בלי לברור, ומה שמוקצה לטלטל כלאחר יד.

ג'  מותר, וזאת אפילו לגדול כיעויין שם סי' ס"ו שלהי סעיף ו'.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

חזרה על שמות קודש

שלום כבוד הרב

בשבת, קראתי את הפסוק שמרי משמרת משכן ה' (במדבר לא, מז) בניגון (כסרא) [כסרה] בשם ה' (במקום במעמיד) ומיד תיקנתי תוך כדי שאני חוזר על ארבע התיבות הנ"ל. מישהו ת"ח העיר לי שאין לחזור על השמות הקדושים עבור טעות בניגון. הראיתי לו מה שהרב כתב בחלק א' של השו"ע המקוצר סי' כ"ב סעיף כ"ט שאנו נוהגים לחזור ולתקן טעויות גם אם יש צורך לחזור על שמות קדושים. השאלה היא, אם אפילו בכהאי גוונא שהטעות באמת אינה בעלת משמעות גדולה, יש ענין לחזור ולתקן או שעדיף להמשיך ולעשות ניגון כסרה גם בתיבה הבאה ("כאשר").

תודה רבה

אהרן

להלן תשובת מרן שליט"א:

ניגון כּסְרהּ, דהיינו שבירה בלשון ערבי [ונכתב בה"א ובמפיק, ולא באל"ף], מקובל בקהילותינו כמסורת קבועה, בכלל הנגינות של קריאת ספר תורה, ומסתברא שנתקבל גם הוא למרע"ה בהר סיני מפי הגבורה, לכן מחשיבים שגיאה אם לא נעשית, או נעשית שלא במקומה. והשבירה השנייה, הרי אינה מבטלת וגם לא מתקנת את הראשונה. הלכך שפיר צריך וראוי וטוב לחזור, גם כשיצטרך לחזור על שמות הקדושים, אלא שכמובן כל כה"ג אינו לעיכובא.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

זמן החלפת הבגדים במוצ"ש שחל בו ליל תשעה באב

לכבוד מו"ר שליט"א

אם לא נזכה בבנין המקדש השתא, מתי צריך לפשוט בגדי שבת. לאחר השקיעה או לאחר צה"כ וכמה זמן צריך להוסיף בזה מחול על הקודש.

בשע"ה הבנתי שדווקא מבעוד יום הוא דאין פושטים בגדי שבת, אבל מבין השמשות צריך להסיר בגדי שבת.

ומאי שנא מאבל דנהגו להחליף בגדי שבת רק אחר ערבית כמש"כ המנהג בהלכות אבל.

נריה מ.

להלן תשובת מרן שליט"א:

נהגו כבר בבין השמשות, וכן מפורש בדברי מהרי"ץ בעץ חיים, והרחבתי בס"ד בשיעור מוצש"ק עקב התשע"ה ומסעי התשע"ט. אבילות שאני, כי שם מחליף ולובש בגד קרוע. ולסיים בדבר טוב, נוסיף כי האור לצדיק זרוע.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

*****

חיסון קורונה לצעירים

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א

אחדשה''ט

רציתי לשאול מהי דעת כת''ר בענין החיסון לקורונה לילדים מגיל 12 עד גיל 16 האם על פי ההלכה הם צריכים או יכולים או אסור להם להתחסן נגד נגיף הקורונה

הבחור יצחק פרץ

להלן תשובת מרן שליט"א:

צריכים להתחסן.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו