שו"ת: מהו המקור להוספת בתים של קינות, בין פרקי מגילת איכה?![]() |
||||||||
מספר צפיות: 10847 | ||||||||
ג' אב ה'תשפ''א | ||||||||
מגילת איכה לכבור מו"ר שליט"א מהו המקור להוספת פסוקים לפני כל פרק במגילת איכה, והאם יש להנהיג לאמרם, וכיצד נוהג כבוד מו"ר בזה? אוראל מחפוד להלן תשובת מרן שליט"א: כוונתך לא לפסוקים ממש, אלא לבתים של קינות, כגון מיד בהתחלה גלה כבוד מאוהליו וכו'. ולפני פרק שני דאיכה, אסָף אסַף הו הו ואויה וכו'. בתים הללו מקורם מתוך קינה שלימה של ר"י הלוי הפותחת על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו וכו' שנדפסה בשלמותה בתכלאל עץ חיים דף כ"ו ע"א. ולפי מיעוט ידיעתי והבנתי, אין ולא היה מנהג זה לשלב קטעים הללו עם מגילת איכה בשום מקום בעולם, רק במקצת מקהילות תימן ובסידוריהם שנכתבו ונדפסו מקרוב, ולא נזכר כלל לשעבר בשום תכלאל כת"י ואף לא בתכלאל כתי"ק של מהרי"ץ רק המדפיסים הם שהוסיפוה מדעתם בתכלאל שלו, בשם יש מקומות, ויש נוהגים. ועיקר קינה זו של ר"י הלוי שהיא בת שמונה בתים, לא נמצאה בדורות שעברו מחוץ לתימן, כי נאבדה העתקתה במשך הדורות משאר ארצות, כמו כמה פיוטים נוספים שלו הוא וזולתו שנותרו לפליטה רק בארץ תימן. נראה א"כ שאחד מחכמי תימן האחרונים (שלא נודע לנו שמו) עלה בדעתו רעיון זה לשלב קטעים אלו בתוך פרקי מגילת איכה, ובפרט כי בדף ב' כתוב בתכלאל עץ חיים שמתחיל ש"צ לקונן אותה, ונרשם שם רק הבית הראשון [והוא לבדו ישנו גם בסידורי הספרדים] והוסיף מהרי"ץ שאם ירצה להשלים אותה, הלא היא כתובה לקמן בקינות דשחרית יעו"ש. על כן עלה בדעתו של אותו חכם, שאפשר וטוב כבר עתה בערבית להכניס קטעים ממנה לפני מגילת איכה ובין הפרקים, כי הם מתאימים לעניין. ואחריו נמשכו כמה וכמה, יען מצא חן בעיניהם. אמנם לפקצ"ד עדיף שלא לאמרם, כדי שלא להפסיק בין פרק לפרק שהם דברי נבואת ירמיהו מאת ה', בעניינים שלא יצאו מפיו, ואין להשוותם זה עם זה ע"י עירובם יחד, כנודע בכל כה"ג. הגם שאין בזה איסור של ממש, ואפילו בדיבור סתם לא מצינו שום חשש הלכתי, מ"מ אינו ראוי. וכך אני הקטן נוהג שלא לאמרם. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |