שו"ת: ניקוד בתרגום אונקלוס![]() |
||||||||
מספר צפיות: 9744 | ||||||||
כ"ב סיון ה'תשפ''א | ||||||||
ניקוד בתרגום אונקלוס רוב הפעולות הנזכרות בתרגום, מנוקדות בשורק. לדוגמא, ואכלוּ ושתיאוּ, ויעברוּן, ויחוורוּן, ויסמכוּן, ויש כאלה שמנוקדות בחולם כדוגמא ואתוֹ, וידכוֹן, ובכוֹ. מה הכלל, אם יש כזה, מתי בשורק ומתי בחולם? תודה חודפי שאלתיאל להלן תשובת מרן שליט"א: נראה שאין כלל קבוע בזה, רק לפי מה שהיה מדובר בלשון הארמית בזמנם, והרי אפילו בלשון הקודש כתבו הר"א אבן עזרא והחזקוני ע"פ וברצונם עקרו שוֹר (בראשית מ"ט, ו') שהוא לשון חומה – שוּרא בארמית – כי החולם והשורק יתחלפו יעו"ש, וכן בפירוש הר"מ קמחי על איוב דף ע"ג, וּמְשֹׁאָה (איוב ל', ג') על משקל במדוֹכה, וכן משוּגתי, כי החולם כמו השורק יעו"ש. ובמנחת אהרן (פארדו) כלל י' אות י"ג, תְּנוֹ רבנן, הגירסא הישרה התי"ו בשוא והנו"ן חולם כמ"ש המדקדקים, לא בקמץ ושורק יעו"ש, וכך גירסתנו היפך שאר קהילות שאומרים תָּנוּ על משקל שָׁנוּ המקבילה לה בלשה"ק. וע"ע מ"ש בס"ד בדברי חפץ ח' דף רל"ח לגבי תיבת יְחַוּוּן. ובמקום אחר הארכתי בס"ד לגבי הגירסא רב בית בָּא, תרגום נשיא בית אב, במקום אבא, שזה היה קיצור לשון שנהגו הבריות בזמנם. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |