|
||
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו. פרויקט הכנסת מאמרי מרן שליט"א מעשרות ספרים ירחונים וכתבי עת הפזורים על פני עשרות שנים לאתר יד מהרי"ץ "נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. |
משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א |
||||||||
מספר צפיות: 8275 | ||||||||
השו"ת בעניינים דלקמן: ברכה על במבה. הלכות אבילות. תפילה לעצירת המגפה. סדר הנביאים בתנ"ך. כתיבת ספר תורה. ענייני תפילה. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א | ||||||||
ט"ו סיון ה'תשפ''א | ||||||||
ברכה על במבה שלום כבוד הרב שליט"א, האם מברכים על במבה אדמה או שהכל? מאיר להלן תשובת מרן שליט"א: עדיף לצאת מן הספק ולפטור אותו בדבר שברכתו שהכל, ובדבר שברכתו אדמה. אבל אם אין מזומן לפניו וכו' יברך שהכל, שפוטר את הכל. אעפ"י שלפני שנים רבות אמרנו בפשיטות שברכת הבמבה אדמה, זה מפני שלא נדון אז העניין אלא מצד שינוי צורתו, ולכן פסקנו שאין זה נחשב שינוי, בפרט לפי מה דנקיטינן כמהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק שאפילו נשארה מעט מצורת הפרי במקורו אין הברכה משתנית. אח"כ נתברר שאופן הכנת הבמבה נשמרת בסוד במפעלים שמייצרים אותו, ובהמשך ההכנה הוא מאבד לגמרי את טעמו הראשון וכו', ונימוקים נוספים, הלכך חזרתי בי. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ************* הלכות אבילות בס"ד, סיון התשפ"א בירחא תליתאה, ישלח הקב"ה ישע לעם תליתאה, ויברך באריכות ימים ושנים את כבוד מורנו שליט"א. שלומכם ישגא לעולמין. אודה לכת"ר אם ישיב לי על שתי השאלות בהלכות שמחות. א' מה דינו של אדם שלמד כשנה וחצי הלכות איסור והיתר, וכעת הוא התכוין לגשת למבחני הסמכה של הרבנות הראשית, אלא שאביו נפטר, והוא יושב שבעה. האם מותר לו לגשת למבחן בתוך השבעה על אביו. ב' לאחד האבלים נפל הטלפון ונשבר, האם הוא יכול לתקן את הפלאפון בתוך שבעת ימי האבילות, בכדי שיוכלו אנשים להתקשר ולנחמו. ובזה הנני דושה"ט בברכה מרובה בברכת התורה הרב אלחנן פרינץ – מח"ס שו"ת אבני דרך להלן תשובות מרן שליט"א: א' מסתבר לענ"ד שמותר, אא"כ אפשר לדחות. ב' פשוט שמותר. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ************* תפילה לעצירת המגפה לק"י יום א' י"ב סיון התשפ"א בשל"ב שלום כבוד הרב מתחילת הקורונה אנחנו קוראים לאחר פיטום הקטורת בשחרית את התפילה המופיעה שם "ריבון העולמים... שתעצור המגיפה... וכו', האם עכשיו שהמגיפה כבר לא מצויה בארץ ישראל באותה מידה של אז, האם להפסיק לומר תפילה זו? בברכת שלום וברכה עמיחי קהלני, תל אביב בית הכנסת עץ חיים (ערוסי( להלן תשובת מרן שליט"א: אנחנו הפסקנו כבר לפני חג הפסח. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ************* סדר הנביאים בתנ"ך לק"י יום א' י"ב סיון התשפ"א בשל"ב שלום כבוד הרב נתקלנו בחג השבועות בשאלה זו. בלימוד של ליל חג השבועות אחד המתפללים שם לב בקריאת התנ"ך סדר נביאים שהסדר המודפס בסידור המצ"ב וגם בסידור תורת אבות יש שינוי מהסדר בתנ"ך. בסידור מופיע ירמיה ולאחר מכן ישעיה, ובתנ"ך הסדר הוא קודם ישעיה לאחר מכן ירמיה. רצינו לברר האם מדובר בטעות אנוש, או שאכן כך צריך להיות, ואם כן מהי הסיבה? בברכת שלום וברכה עמיחי קהלני, תל אביב בית הכנסת עץ חיים (ערוסי( להלן תשובת מרן שליט"א: א' אין כאן שום טעות, אלא כך הוא על־פי ספרי תימן כת"י הנקראים תיגאן, שהסדר בהם יר֗מיה יח֗זקאל יש֗עיה, וסימניך רָחַ"ש לבי דבר טוב. וזאת על פי הגמ' בבבא בתרא דף יד: וכך נפסק ברמב"ם ובשלחן ערוך, וכמו שהעליתי בס"ד בשלחן ערוך המקוצר חלק יו"ד הל' ספרי קודש וכבודם סימן קס"ו סעיף ב'. ושם תמצא שינויים נוספים. והטעם מפורש בגמ' שם, לפי שספר ישעיה כולו נחמות, הסמיכו חרבן לחרבן וכו' יעוש"ב. אגב יש עוד שני דברים שצריך לתקן בסידורינו בליל שבועות. נצבים וילך, הם פרשה אחת כידוע ליודעים, א"כ אין להוסיף על שלוש מתחילת נצבים, ושלוש מסוף וילך. ונחמיה אינו ספר בפני עצמו, הלכך אין להוסיף על ג' מתחילת עזרא, וג' מסוף נחמיה. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ************* כתיבת ספר תורה סופר סת"ם שכתב ס"ת תורה מהודר ואירע שביריעה של ארבעה עמודים שכבר נכתבה דילג הסופר על העמ' האמצעי ביריעה, דהיינו שכעת הוא צריך לגזור את היריעה של הארבעה עמ' באמצעה ויתקבלו לו שתי יריעות של שני עמ' כל אחת, ויצטרך כעת לכתוב יריעה של עמ' אחד כדי להשלים את מה שדילג בינתיים. האם מותר לעשות כן לכתחילה והאם הס"ת נחשב עדיין למהודר מבחינת דיני חושן המשפט שכך התנה הקונה שמעוניין בס"ת מהודר. להלן תשובת מרן שליט"א: לכאורה מותר לעשות כן לכתחילה, לפי מש"פ בכגון דא ג"ע מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק א' סימן ע"ט דספר תורה שנפסל ביריעה ממנו דף אחד, יותר טוב שיסיר אותו דף לבד ויכתוב אחר במקומו כדי שלא תבא שארית היריעה לידי גניזה, בפרט אם יש אזכרות שראוי לעשות כן שלא יבא שם שמים לידי גניזה יעו"ש, ובמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר סימן קס"ה סעיף ט'. אבל הרי הוסיף מהרי"ץ שם שבס' שארית יוסף חולק, ואם כן בנ"ד שהקונה התנה שהספר יהיה מהודר, נמצא שנכנס בזה למחלוקת. ולא עוד אלא שאפילו למהרי"ץ עצמו, הרי בנ"ד לא תבוא שארית היריעה לידי גניזה, כי הסופר יכול להניחה אצלו לעתיד ויצרפנה לספר שהקונה לא ידרוש מהודר דוקא. ועוד, שהרבה פוסקים סוברים דלא קפדינן בכגון דא למנוע הגניזה, וחוששים יותר לנוי הספר שיהא כשר לכתחילה, כדאי' בקול יעקב יו"ד סי' ער"ב סק"ח. הלכך גם בנדון שאלתא דקמן, אינו נחשב למהודר, זהו הנלע"ד בעזרתו יתב' אשר בקודש נאדר. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו ************* תפילה ציבור שטעו ולא אמרו תחנון והתחיל ש"צ קדיש אחרי י"ח ונזכרו באמצע קדיש או אחריו וכן בכל מקום מסיום התפילה באמצע ענין או בסופו מה הדין? ואם אכן יש צורך לחזור או להפסיק ולהגיד תחנון האם יגידו אחריו קדיש או ימשיכו ממקום שפסקו? ומה הדין לענין תפילת מנחה בזה? אוראל נקדים כי א' תחנון דהיינו נפילת פנים, הגם שאינו מחובות התפילה (כמ"ש הטור בשם רב נטרונאי גאון, וכן מתבאר מהרמב"ם ושאר פוסקים) מ"מ אין לדלג עליו כי אם במקום הצורך. ב' הגם שיש אומרים כי בהפסק בינו לבין י"ח, כבר אין תועלת, והוכיחו כן ממעשה דר"א בן הורקנוס בב"מ דף נט: דלא שבקתיה למנפל על אפיה וכו' (כיעויין רשב"א ריטב"א ושמ"ק שם, וב"י ואחרונים בריש סימן קל"א), דעת הריב"ש בתשו' סימן תי"ב אין קפידא אפילו בשיחה ארוכה. ואכמ"ל. הלכך אם לא אמרו נפילת פנים במקומה, ישלימוה אפילו בסיום התפילה. ולנדון שאלתא דקמן, אם התחיל ש"צ קדיש, יפסיק, שהרי אין זו ברכה וכדומה, שיש לחוש משום ברכה לבטלה, בכי האיי גוונא. ואם כבר ענו הציבור יהא שמיה רבא וכו' אזי ישלים הקדיש, ויאמרו נפילת פנים לאחר סיום הקדיש. ואין צריך לחזור על הקדיש שוב, כי הקדיש נתקן בשביל תפילת י"ח, וזה כבר נֶאמר. כנלע"ד בס"ד, והוא פשוט. וכן הדין בכל זה בתפילת המנחה. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו |
||||||||
|
||||||||
כניסה לחברים רשומים |